ייצוגית נגד המדינה: מתבקשת להחזיר 655 מיליון שקל לעובדים

במסגרת הסכם שנחתם לפני שנתיים בין ההסתדרות למשרד האוצר, הוחלט על קיצוץ של מחצית מדמי ההבראה לעובדי המגזר הציבורי ב-2009 ו-2010. כמו כן, הוחלט על גביית שווי מחצית יום חופשה מהעובדים והמעסיקים במגזר הפרטי. דמי ההבראה שלא שולמו לכ-55 אלף עובדי המדינה אמורים היו לעזור לממשלה בקיצוץ הוצאותיה, כאשר הכסף שייגבה משאר 300 אלף עובדי המגזר הציבורי אמור להגיע להקמת הקרן, עליה התעקשו ההסתדרות והמעסיקים הפרטיים. בסופו של דבר, הקמת הקרן התמהמהה, ועם היחלצות המשק מהמשבר הוחלט על ביטול גביית הפעימה השנייה של דמי ההבראה וימי החופשה במגזר הפרטי. כיום מנסים במשרד התמ"ת להקים את הקרן, אך במתכונת של עזרה לעסקים קטנים בלבד במקרה של משבר עתידי.

התובעות, שולמית זרביב, אחות בשירותי בריאות כללית, ואביבה סגרון, מורה בבית ספר של נעמ"ת, הגישו את התביעה באמצעות שלושה משרדי עורכי דין, משרד עו"ד יפית מנגל, פרופ' יוסף אדרעי ממשרד עו"ד אורי כליף ושת' ומשרד עו"ד עמית פולק מטלון ושות'.

בתביעה נכתב, כי זהו "אחד המקרים החמורים ביותר בו הטילה המדינה תשלום חובה של כספים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים על ציבור עובדים מסוים, במסגרת הוראת שעה ולתכלית מסוימת, אולם בעוד שהכספים הופקעו בפועל מידי העובדים, המדינה לא מימשה את חלקה, ולפיכך על המדינה להחזיר את הכספים לעובדים". כך, נוצרה פגיעה "בזכויות חוקתיות ובהם זכות הקניין, הזכות לשוויון, והזכות לחופש העיסוק". בית המשפט הורה למדינה להגיב לבקשה תוך 30 יום.