הייחוס של ראם עמינח הכניס את משרד הביטחון לתסבוכת

פחות משבועיים מאז נכנס ראם עמינח לתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל) וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, והייחוס המשפחתי שלו כבר הוביל למלחמת גרסאות במשרד בנוגע למי שיעמוד בראש ועדת המכרזים בפרויקט עיר הבה"דים בנגב.

לפני שנה וחצי פרסם משרד הביטחון מכרז לבניית

בנק לאומי מלווה את קבוצת שפיר במכרז

כפי שפורסם ב"כלכליסט", שתי קבוצות מתמודדות במכרז: קבוצת שפיר בבעלות האחים שפירא, שמלווה על ידי בנק לאומי, וקבוצת מנרב בבעלות אבהרם קוזינצקי (75%) ורד בינת של משפחת זיסאפל (25%), שמלווה על ידי בנק הפועלים.

רקפת רוסק־עמינח, אשתו של היועכ"ל, מכהנת כראש החטיבה העסקית בבנק לאומי. במשרד הביטחון טוענים כי תא"ל מהרן פרוזנפר, ראש אגף התקציבים היוצא, ימשיך לכהן בראש ועדת המכרזים. מהרן פרוזנפר שימש בתפקיד מאז הקמתה של הוועדה ולכן סוגיית ניגוד עניינים אינה רלבנטית.

אולם מקורבים לתא"ל פרוזנפר הופתעו מטענת משרד הביטחון ואמרו כי הדבר כלל לא תואם עמו. פרוזנפר צפוי להשתחרר מצה"ל בסוף החודש.

תא"ל פרוזנפר, ראש אגף התקציבים היוצא, מונה בזמנו על ידי מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני לעמוד בראש ועדת המכרזים בפרויקט עיר הבה"דים, וזאת לאור מורכבות המכרז.

"עמינח לא יהיה מעורב"

גורמים במשרד הביטחון אמרו אמש ל"כלכליסט" כי אין חובה שראש אגף תקציבים יכהן כיו"ר ועדת מכרזים זו או אחרת, ומנכ"ל משרד הביטחון רשאי למנות בכירים אחרים ממשרדו לתפקיד.

במענה לשאלת "כלכליסט", מה יעלה בגורל העסקאות האחרות שבהן מעורב בנק לאומי כגורם מממן, ענו גורמים במשרד הביטחון כי כל מקרה ייבחן לגופו, והיכן שייקבע שיש ניגוד עניינים, עמינח לא יהיה מעורב.

מבנק לאומי נמסר בתגובה כי "רקפת רוסק־עמינח אינה, ולא היתה, מעורבת בכל נושא הקשור במערכת הביטחון, לרבות מכרז עיר הבה"דים, וזאת מיום שהפך ראם עמינח מועמד לתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון ומובן שגם לאחר מינויו לתפקיד. בבנק לאומי קיים נוהל 'אנשים קשורים' שלפיו מדווח נושא משרה בכירה בבנק לדירקטוריון הבנק על קשריו עם בעלי עניין ובהתאם מנוע אותו בכיר מטיפול באותם בעלי עניין. רקפת רוסק־עמינח הקפידה ומקפידה לנהוג בהתאם לנוהל זה".

עיר הבה"דים תשתרע על שטח של כ־1,600 דונם וישרתו בה כ־11 אלף חיילים ואנשי קבע. המכרז להקמה ייערך על פי שיטת PPP, שלפיה יקבל היזם זכות להקים, לתחזק ולהפעיל את המתקן לתקופה של 20 שנה, שלאחריהן הוא יעביר אותו לרשות המדינה. עלות ההקמה תמומן על ידי היזם הנבחר והמדינה במשותף, כאשר שיעור השתתפות הצדדים ייקבע במסגרת המכרז. עלות הקמת עיר הבה"דים נאמדת בסכום של בין 20 ל־25 מיליארד שקל.