שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המחאה החברתית

טרכטנברג: "הגדלת הכנסות לעובדים מאפשרת מדיניות רווחה גם בטווח הארוך"

ראש הצוות לשינוי חברתי כלכלי אומר בפוסט חדש כי "יש לבחון את הכלים הקיימים שיכולים להביא לדיור בר השגה בפרק זמן קצר. לדעת הוועדה הדבר אפשרי, גם בלי הוצאה תקציבית גדולה"

תומר אביטל 12:1413.09.11

"הוועדה בוחנת שלושה נתיבים עיקריים בנושא מדיניות רווחה: הקטנת יוקר המחיה, חלוקה צודקת יותר של תקציבי הרווחה, והגדלת הכנסות לאנשים עובדים" - כך התבטא פרופ' מנואל טרכטנברג בפוסט חדש שפורסם היום (ג') בבלוג הצוות לשינוי חברתי כלכלי.

 

ראש הצוות שטח את תפיסת עולמו

וציין כי "השאלה המשמעותית שאיתה הוועדה מתמודדת בנושא זה היא – איך מקיימים מדיניות רווחה גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך? כלומר – איך אנחנו מייצרים מציאות שבה גם אנחנו וגם הדורות הבאים נוכל לחיות בביטחון כלכלי ובהרגשה שהמדינה לא מפקירה אותנו?".

 

לדבריו "שני הנתיבים הראשונים יכולים להיות אפקטיביים כבר בטווח הקצר, בעוד שהנתיב השלישי (הגדלת הכנסות) מאפשר את קיומה של מדיניות רווחה גם בטווח הארוך. נתיב ראשון – הקטנת יוקר המחיה – מדיניות אפקטיבית בנתיב זה תוביל לכך שכולנו נוכל לקנות יותר עבור אותו כסף.

 

"כדי להגיע לכך נשתמש בארגז כלים מגוון, החל משמירה על מסגרת של שוק תחרותי ועד מערכת פיקוח עוצמתית. הקטנת יוקר המחיה הינה מדיניות המקיפה שווקים רבים, אך ברור לכולם שלשוק הדיור השפעה חיונית על רמת החיים של כל אזרח וכל משפחה. לכן, יש לבחון את הכלים הקיימים שיכולים להביא לדיור בר השגה בפרק זמן קצר. לדעת הוועדה הדבר אפשרי, גם בלי הוצאה תקציבית גדולה".

 

טרטנברג הוסיף כי הנתיב השני של 'חלוקה צודקת יותר של תקציבי הרווחה' כולל שלוש אפשרויות:

 

1. "לקחת מאיפה שיש" – שינוי סדרי עדיפויות בתוך מסגרת התקציב – להפנות יותר תקציבים לשירותים הציבוריים המופקדים על רווחת האזרחים היום ופחות למשרדים אחרים.

 

2. "לקחת ממי שיש" – שינוי תמהיל המסים – הגדלת מסים מבעלי הכנסות גבוהות, מהכנסה מהון (לדוגמא: מס חברות, מס דיבידנדים, מס על ריבית וכו’) כדי לתת למי שיש לו פחות (דרך אספקת יותר שירותים לכולם, או דרך הקטנת מסים או תשלומים על סל צריכה של מי שאין לו הרבה, או צירוף של השניים).

 

3. "לקחת מהעתיד" – הלוואה על ידי הגדלת הגרעון – על בסיס האמונה שההכנסה העתידית תהיה גבוהה יותר מההכנסה הנוכחית ולכן משתלם לקחת סיכון ולהטיל על המתפרנסים העתידיים לשלם עבור הרווחה שלנו היום.

 

טרכטנברג מסתייג כי "לישראל כבר יש חוב יחסית כבד (כ-75% של התוצר של היום – לעומת 37% בממוצע עבור המדינות שבמסלול צמיחה מהירה emerging markets), וגם התחייבויות עתידיות נוספות גבוהות (במיוחד התחייבות לתשלומי פנסיה תקציבית המהווה כ60% מהתוצר)".

 

הוא מסכם כי "כדי להתניע שינוי, צריך להגדיל את ההכנסות של האנשים הפרטיים. ברגע שהכנסת הסקטור הפרטי גדלה, גם הכנסת הסקטור הציבורי גדלה – זאת מכיוון שיש יותר מקורות של מסים ישירים ועקיפים. ככל שהתקציב גדל כך ניתן לספק יותר שירותים ציבוריים – חינוך, בריאות, דיור, תחבורה וכו’. בנוסף, אם אנשים מתפרנסים טוב יותר, הצורך בתוספות הכנסה מהמדינה קטן. לכן, הנתיב השלישי מבטא את העקרון החשוב ביותר למדיניות רווחה לטווח ארוך: הדאגה המתמדת לאזרחי המדינה שיוכלו לצאת לעבודה ולהשתכר בכבוד".

 

ראש הצוות מדגיש כי "הנושא הזה משליך על תחומים רבים וכולל כלי מדיניות שונים. החל מאספקת תחבורה ציבורית יעילה (שתאפשר לצאת לעבודה בעלות נמוכה ובמהירות), דרך מערכת שלמה וטובה של מעונות יום לגיל הרך (לא רק כ"חניון" לפעוטות, אלא כמסגרת בטוחה וחינוכית התורמת להתפתחות הילד) ועד לשמירה על תמריצים נכונים ליציאה לעבודה. השינויים הללו אינם פשוטים, אך הנתיבים השונים ברורים וארגז הכלים הרלוונטי ידוע. שינוי אמיתי דורש מדיניות כוללת ומתואמת בין משרדי הממשלה השונים לאורך זמן – וזה מצריך מנהיגות נחושה".

 

הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה לשינוי חברתי-כלכלי בסדר העדיפויות בתוך פחות משבועיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x