$
הוועידה המרכזית 2011

שמואל האוזר: "כרגע אין לנו עדויות על בעלי הון שמצויים בסכנה ממשית"

יו"ר רשות ני"ע דיבר בוועידת "כלכליסט" על רצון הרשות להגביר את האקטיביזם המוסדי, אך הרגיע את החוששים: "אני מאמין ברגולציה שקולה ומידתית שלוקחת בחשבון את עלות הרגולציה מול תועלתה"

כתבי כלכליסט 14:1307.09.11

"אני מאמין ברגולציה שקולה ומידתית שלוקחת בחשבון את עלות הרגולציה מול תועלתה. ובמאזן בין משמעת שוק לבין חקיקה אני מעדיף רשות חזקה עם פחות חקיקה ויותר אקטיביזם - של הרשות, של המשקיעים המוסדיים ושל שאר המשקיעים. זה הכיוון שאליו בכוונתי להוביל את הרשות בשנים הקרובות", כך אמר פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע בנאומו בוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט".

 

האוזר פתח את המושב בנושא שוק ההון ופיננסים בשיתוף מיטב בית השקעות בנאום הראשון שלו מאז נכנס לתפקיד במאי האחרון והחליף את היו"ר היוצא פרופ' זוהר גושן. את נאומו פתח האוזר בהתייחסות למחאה הציבורית. "יש בתל אביב שלושה רחובות סמוכים ומקבילים שלכאורה אינם נפגשים - שדרות רוטשילד בה החל מאהל המחאה החברתית, אחד העם - בו נמצאת הבורסה לני"ע ורחוב מונטיפיורי בו יושבת הרשות. שלושה רחובות סמוכים ומקבילים זה לזה בעיר אחת שלכאורה לא נפגשים. אבל רק לכאורה".

 

"נזכיר לעצמנו שרוטשילד, פעל למען המושבות הצעירות בארץ ישראל שנקלעו למשבר כלכלי חמור. אחד העם, טען שארץ-ישראל אינה מסוגלת לקלוט את המוני העם מן הגלות בשל התנאים הקשים ולכן נדרש חינוך מתאים. משה מונטיפיורי, שהחל דרכו בעסקי בורסה, ובגיל 40 פרש מעיסוקו זה, הקדיש זמנו לפעילות ציבורית שתכליתה להגנה על זכויות היהודים. כל תקופה והמשבר שלה. כל תקופה ורוטשילד ואחד העם ומונטיפיורי שלה", סיכם.  

 

האוזר עבר להתייחס למשבר הנוכחי בשוק ההון: "והנה היום אנחנו בשלהי משבר שהחל ב-2008 ועדיין לא הסתיים. המצב הכלכלי בארה"ב ובאירופה מדאיג. אי אפשר להתעלם מן האפשרות של ההשפעה השלילית של הכלכלות הללו על ישראל. כך לדוגמא, ההערכה היא שאם לא תשתנה מדיניות החוב במדינות ה- G7, תוך 20 שנה יחס החוב לתוצר יהיה כפול מהיחס הקיים כיום ותוך 40 שנה יהיה פי-4. בחוב כזה, ההערכה היא שהדורות הבאים לא יוכלו לשאת בנטל שהדורות הנוכחיים מטילים עליהם והכלכלות המערביות תסבולנה. אנחנו עדים כבר היום לחדלות פרעון אפשרית של כמה מדינות באירופה. אי הוודאות לגבי העתיד באה לידי ביטוי במדדי הפחד בעולם. מדד הפחד בארה"ב בישראל הוא ברמה הגבוהה כמעט פי-3 מהרמה המקובלת בתקופות רגיעה. וזה מעבר לסיכונים גיאופוליטיים", הסביר האוזר.

 

"אין דאגה לאיתנות בעלי ההון"

 

האוזר התייחס גם להשפעות המקומיות של המשבר "ובישראל? המשבר לא חלף עדיין והוא מאיים עלינו. נכון, הכלכלה הישראלית יציבה יחסית בזכות מדיניות כלכלית שקולה של ריסון תקציבי, אבטלה נמוכה, ולא פחות חשוב, מגוון כלים מוניטריים ופיסקליים שלא קיים במדינות האחרות. נכון, המשבר אינו מתחיל כשהשערים צונחים ואינו מסתיים כשהם מזנקים. וגם נכון שהבורסה היא לא חזית הכל ואל לנו להיכנס לפאניקה. ולמרות זאת, המחאה ברוטשילד לא שככה, האיום הכלכלי מבית ומחוץ (בעיקר) מקבל ביטויו, בין השאר, בבורסה באחד העם, ובמונטיפיורי הרגולטור לא יכול לשבת בנחת וחייב להיערך לבאות".

 

  • יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר , צילום: עמית שעל
    יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר
    |
    צילום: עמית שעל
  •  מנכל" מיטב אילן רביב, צילום: עמית שעל
    מנכל" מיטב אילן רביב
    |
    צילום: עמית שעל
  • מנהל קרן הנדרסון אירופה טים סטיבסון , צילום: עמית שעל
    מנהל קרן הנדרסון אירופה טים סטיבסון
    |
    צילום: עמית שעל

 

האוזר הדגיש כי כרגע אין מקום לדאגה ביחס לאיתנותם של בעלי ההון. "בנקודת הזמן הזו, אין לנו עדויות על גופים עסקיים עתירי הון במשק הישראלי שמצויים בסכנה ממשית של חדלות פרעון. זה נכון שיש חברות שעלולות להיקלע או נקלעו לקשיים, וייתכן שחלקן יתקשו לפרוע את מלוא התחייבויותיהם, אולם כרגע לא מדובר בתופעה שעשויה להוות סיכון סיסטמי למשק כולו", אמר.

 

יו"ר הרשות חשף את גישתו ביחס לאופן המעורבות של הרשות בכל הנוגע למשבר. "ההתמודדות עם המשבר והשלכותיו מחייבת גישה פרו-אקטיבית נמרצת ותקיפה, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. את הגישה הזו אנו מיישמים בחודשים האחרונים שוב ושוב, וזו הדרך בה נלך בשנים הבאות. הרעיון הוא לפעול בזמן אמת ולא להמתין לשעת צרה ולהגיב על בעיות באיחור", הסביר.

 

האוזר ציין כי במישור התאגידי "אנחנו עוקבים אחר החברות ודואגים לעדכן את הציבור בכל מידע שעשוי לעניין אותו לא רק בדיעבד אלא במידת האפשר מבעוד מועד. כך לדוגמא, דרישה שלנו מאחת החברות לפרסם תזרים מזומנים חזוי הבהירה את הערת העסק החי של החברה. עם הופעת סימני התחדשות המשבר, המלצנו גם לחברות אחזקה שאינן בקשיים לפרסם את תזרים המזומנים החזוי שלהן, במטרה להגביר את הוודאות הקיימת בשוק. אנו מקפידים על כך שעסקאות עם בעלי שליטה יפורסמו בדיווח רציני ומפורט ושבשום נקודת זמן שבה מגיעה העסקה לצומת הכרעה הדורש את מעורבות הציבור, לא יהיה לו מחסור במידע רלוונטי. בין השאר, אנחנו נעמוד על כך, במסגרת הסמכויות שלנו, לא לאפשר לטכניקות חשבונאיות, להציג מצג לא נכון כדי למנוע חשיפה מוגברת של המשקיעים לסיכון" הבהיר.

 

מעורבות אקטיבית של מוסדיים

 

האוזר התייחס לראשונה גם לאופן שבו הוא מתכוון להפעיל את חוק האכיפה המנהלית, אימת שוק ההון "בעיניי אכיפה פנימית במסגרת האכיפה המנהלית היא סוג של אקטיביזם אכיפתי שתכליתו העיקרית היא הרתעה. לאחרונה פרסמנו את הקריטריונים להכרה מצידנו בתוכנית אכיפה פנימית. הקריטריונים האלה הם דוגמא לעידוד אקטיביזם מצד התאגידים. תאגיד שיאמץ תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית, יזכה להקלות במישור האכיפה המנהלית, ונקודה זו אף תיזקף לזכותו במישור האכיפה הפלילית."

 

האוזר הדגיש גם את הצורך של מעורבות אקטיבית של הגופים המוסדיים בקבלת החלטות השקעה מושכלות "בקרוב בכוונתנו לפרסם עמדה לפיה על מנהל קרן לבצע תהליך אנליטי מסודר טרם קבלת ההחלטה על השקעות שמבצעת הקרן שבניהולו." עוד הוסיף האוזר "אנחנו נפעל לכך שגופים מוסדיים המפוקחים על ידינו ישמשו כשומר סף מטעם הציבור בכל הנוגע להגנה על כספו. אני מצפה שהמשקיעים המוסדיים יהיו אקטיביים בגיבוש הסדרי חוב הוגנים ויביאו בחשבון, בין היתר, קיומה של תספורת ואת מידת התרומה של בעלי השליטה בגיבוש ההסדר".

 

האוזר חשף לראשונה יוזמה של הרשות לסייע למשקיעים פרטיים "אנו מקדמים שינוי שמטרתו לאפשר למשקיעים מהציבור להשפיע ישירות על המתרחש בתאגידים שבני"ע שלהם הם מחזיקים. בכוונתנו לפעול לכך שתוקם תשתית אינטרנטית שבאמצעותה יוכלו מחזיקי ניירות הערך מהציבור להצביע באסיפות כלליות ולממש בכך את זכויותיהם".

 

מנהל הקרנות הטוב באירופה מדבר

 

"למרות שאירופה נמצאת בשיאו של משבר גדול מאוד, ותהליך היציאה מהמשבר יהיה ארוך קשה וכואב, אסור להעריך בחסר את יכולותיהם של הממשלות והבנקים המרכזיים להתגבר על המצב באמצעות פתרונות יצירתיים", אמר במושב שוק ההון ופיננסים בוועידת "כלכליסט", טים סטיבנסון, מנהל קרן אירופה בבית ההשקעות הנדרסון, המנהלת נכסים בהיקף של 2.3 מיליארד דולר. לסטיבנסון, שהקים את קרן אירופה בשנת 2001, והצטרף לבית ההשקעות הנדרסון עוד ב-1986, נסיון רב בשוקי ההון הגלובאליים. בית ההשקעות הנדרסון נוסד בשנת 1934, והנסיון המצטבר של הנדרסון בתחום בו הוא עוסק עולה על 25 שנים.

 

"אני מעריך שלאורך הזמן נראה יותר קונסולידציה פיסקאלית בגוש היורו. לאלו הסבורים שגוש היורו צפוי להיעלם אני שוב אומר- אל תעריכו בחסר את יכולותם של קובעי המדיניות לשמור על גוש היורו. קשה לי לראות מצב שגוש היורו יחדל מלהתקיים. אני משוכנע שמנהיגי המדינות יימצאו פתרונות. אין לי ספק שמדובר בסביבה כלכלית קשה, אך היא ניתנת לניהול".

 

קרן הנדרסון מיוצגת בארץ על ידי בית ההשקעות מיטב, עורכת בימים אלו רוד-שואו בארץ בקרב גופים מוסדיים מקומיים. קרן אירופה של הנדרסון הצליחה להשיג בשנים האחרונות תשואות גבוהות במיוחד וזאת דרך השקעה במניות גדולות ובינוניות בלבד בעלות שווי שוק של לפחות 3 מיליארד דולר. למעשה, מאז הקמתה ב־2001 ועד לסוף יוני האחרון מדורגת הקרן במקום הראשון (במונחי תשואה) מתוך 105 קרנות מתחרות - כך לפי חברת דירוג הקרנות הבינלאומית מורנינגסטאר. בנוסף, מורנינגסטאר העניקה לקרן דירוג 5 כוכבים - הדירוג הגבוה ביותר הקיים לקרנות נאמנות.

 

"להשריש את תרבות החיסכון"

 

אחריו עלה לדבר אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב שהציע להשריש בישראל תרבות חיסכון. "חודש אוגוסט היה אחד החודשים הגרועים ביותר מבחינת פדיונות בקרנות הנאמנות המסורתיות עם פדיונות של 7 מיליארד שקל, וגם הימים הראשונים של חודש ספטמבר לא מעודדים", אמר רביב. אלא שלדבריו, התנהגות זאת פוגעת בעיקר בחוסכים. "גם במשבר הכלכלי ב-2008 ראינו שהציבור נוטש את ההשקעות בחודשים אוגוסט – דצמבר, כאשר חודש נובמבר בשנה זאת היה נקודות השפל. את החזרה להשקעה ביצעו המשקיעים במהלך 2009 ובמרבית 2010 – תקופה בה התקרב השוק למחירי שיא".

 

"התנהגות זאת פוגעת בחסכונות ארוכי הטווח. מחקרים מצביעים על כך שמי שנשאר בקרנות הנאמנות לאורך זמן הרוויח יותר ממשקיעים שניסו לתזמן כניסה לשוק. תופעה זו, מלווה לא פעם בקבלת החלטות לא מושכלת כתוצאה מפאניקה. ברור לנו שרוב הציבור יוצא מהקרנות ברמות מחירי שפל וחוזר במחירי שיא", ציין רביב.

 

לדברי רביב התקופה האחרונה מצביע על תסריט דומה. "האם אלה שיצאו לאחרונה מקרנות הנאמנות ידעו לחזור בזמן? ההיסטוריה מלמדת שלא. אלא שבעיה זו לא קיימת רק בישראל, ביפן למשל, חלק גדול מהציבור לא מודע לרמת הידע הנמוך שלו בפיננסים והשקעות. בורות זו חוצה אוכלוסיות ברמות סוציואקונומיות שונות וברמות השכלה שונות. השאלה המתבקשת היא מי אחראי על חינוך זה?".

 

רביב גורס כי האחריות מוטלת על הממשלה המעניקה הטבות מס, היצרנים שמעמידים קרנות השתלמויות באפיקים שונים והיועצים שמסייעים לציבור לבחור את הקרן המתאימה לכל אחד ואחד. על רקע המחאה הציבורית, פנה אתמול רביב בכנס בקריאה לוועדת טרכטנברג ולמקבלי ההחלטות. "סביר להניח שוועדת טרכטנברג תציע פתרונות של העלאת מס החברות והעלאת המיסים רווחי הון. אני לא מתנגד לזה ובתנאי שהדבר ייעשה במידתיות. למעשה, השוק כבר משקלל חלק מהפתרונות כך שמהלך שכזה לא צריך להשפיע בצורה משמעותית על השוק".

 

"עד 2005 רבים ממעמד הביניים חסכו את קצבת הילדים בקופת גמל ל-15 שנה. כאשר האוצר קבע שהכספים יסגרו עד גיל 60 ולאחר שנתיים המשיך וקבע שניתן יהיה למשוך את הכספים רק כקצבה הופסקו כמעט כל ההפקדות. אם נצליח לתעל אפילו חלק מהעלאת מס החברות או מיסוי שוק ההון, עליהן דיברתי קודם, לעידוד באמצעות הטבות מס של חסכון בקופות גמל נעשה צעד גדול קדימה בחינוך הפיננסי לתרבות חסכון בארץ. זה בדיוק אותו מעמד ביניים שיכול לחסוך כמה מאות שקלים לחודש אם יקבל רוח גבית מבחינת הטבות מס על סכום החיסכון", אמר רביב. 

 

בהכנת הידיעה השתתפו שניר הנדלר, ענת ציפקין ורחלי בינדמן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x