$
בארץ

למנכ"לי חלוצת החשמל הסולארי בישראל סולארפאוור נמאס מהבירוקרטיה המקומית

אחרי גיוס של 8 מיליון שקל יוצאים אלון תמרי ואבינועם לוי לכבוש את היעד הבא: אנגליה. "הלב נחמץ כי יש שם 40% פחות שמש", הם אומרים, "אבל אי אפשר לסמוך על המשכיות השוק כאן"

ליאור גוטמן 11:3630.08.11

לחברת סולארפאוור, הנחשבת כחלוצת התחום הסולארי בארץ, נמאס לחכות עד שהפקידות הישראלית תחליט איך היא רוצה לקדם את תחום האנרגיה החלופית, ולכן היא החליטה לייצא את הטכנולוגיה שלה לחו"ל, היכן שהבירוקרטיה איננה מכשול.

 

מנכ"לי החברה, אלון תמרי ואבינועם לוי, בחרו לתקוע יתד באנגליה, ולשם כך הקימו את חברת סולארפאוור INTL, שתנוהל באמצעות ירון ראובני, ישראלי שחי באנגליה זה כמה שנים. השלוחה האנגלית כבר החלה לבצע כמה התקנות ביתיות, וקצב ההתקנות הצפוי הוא כ־3–5 מערכות קטנות (המייצרות עד 50 קילו־ואט בשעה) בשבוע עבודה - כרבע מקצב העבודה של החברה בישראל.

 

בראיון ל"כלכליסט" מסבירים המנכ"לים המשותפים את ההיגיון שבכניסה לאנגליה, מהלך שלכאורה נראה מוזר לאור העובדה שישראל היא מדינה שטופת שמש ובמיוחד בהשוואה לממלכה שמעבר לים.

 

מימין אבינועם לוי ואלון תמרי המנכ"לים של סולאנפאוור מימין אבינועם לוי ואלון תמרי המנכ"לים של סולאנפאוור צילום: נמרוד גליקמן

 

"הלב באמת נחמץ מקנאה, כיוון שמספר שעות השמש באנגליה קטן ב־40% מזה שקיים בישראל, אבל הפקידות שם לא מפריעה לעבוד. אתה רוכש את המונה המיוחד מחברת החשמל האנגלית, מתקין אותו לבד ומעדכן אותה באימייל שהתחברת. אחרי שבוע אתה מתחיל לקבל את הכסף. בישראל פרק הזמן שחולף מקבלת האישור ועד ההתקנה יכול להגיע לשנה", אומר לוי.

 

"לצערי אי אפשר לסמוך על המשכיות השוק בארץ", מחזק תמרי את שותפו. "רק בשנים האחרונות חווינו שתי הקפאות של ענף האנרגיה הסולארית. חברות רבות בענף היו בשלבי הקמה של מערכות סולאריות וההקפאה תפסה אותן בהפתעה".

 

באנגליה, לעומת זאת, נעשתה הסדרה של הענף. "התעריף שחברת החשמל שם משלמת תמורת חשמל סולארי אמנם אינו גבוה, אך הוא מספיק לשם קבלת תשואה יציבה (15%) לאורך זמן. בארץ התשואה הגיעה לעתים ל־30%, מה שמשך טיפוסים מפוקפקים לתחום שרוצים לעשות מכה וללכת", מסביר תמרי.

 

הממשלה הקפיאה את השמש הישראלית

 

בחצי השנה האחרונה הקפיאה ישראל את פיתוח ענף האנרגיות המתחדשות. מפברואר ועד יולי אסר האוצר על רשות החשמל להקצות מכסות חדשות לייצור חשמל חלופי באופן גורף. הסיבה: לטענת האוצר, עלות ייצור חשמל סולארי גבוהה פי שלושה מתעריף החשמל שמשלם צרכן פרטי.

 

הקפאת מכסות הייצור תפסה בהפתעה שחקנים רבים שהחלו להתארגן לצורך הקמת מערכות סולאריות. אלה מצאו את עצמם פתאום בפני שוקת שבורה, מה שעלול היה לגרום לאובדן פרנסה של מאות משפחות. לפני חודש החליטה הממשלה לשנות כיוון ולהפשיר את הקפאת מכסות ייצור החשמל. בין השאר, הקצתה הממשלה כ־460 מגה־ואט נוספים לייצור חשמל ממתקנים סולאריים ותרמו־סולאריים. התוצאה: הענף, שכבר הראה סימני גסיסה, קיבל זריקת מרץ מחודשת.

 

בעצם חוששים באוצר מכך שהציבור הוא זה שיסבסד את יזמי האנרגיה.

תמרי: "קרה בארץ מה שקרה במקומות אחרים - התעריף הגבוה שמשלמים על חשמל חלופי גרם להקפאת השוק, בדומה למה שהתחולל בספרד. אנחנו היחידים שטוענים שמחיר החשמל בישראל כיום נמוך מדי. חברת החשמל מפסידה ומישהו מממן את זה. אבל אנחנו, היזמים, מייצרים חשמל בחצי מחיר מגרמניה, שיש לה כורים גרעיניים ותחנות כוח פחמיות. המדינה צריכה להפסיק לסבסד את חברת החשמל ופשוט להוריד לה את מס החברות", פוסק תמרי.

 

לוי מחזק את דבריו ומוסיף כי פעמים רבות נמתחת ביקורת בלתי מוצדקת על בעלי תחנות הכוח הפרטיות: "באים בטענות לטייקונים, אבל הם צודקים - במחיר הנוכחי אי אפשר להתחרות בחברת החשמל".

 

ישראל גילתה מצבורי גז אדירים מול חופיה. למה לא לנצל אותם לייצור חשמל?

"גז זה דבר נהדר, אבל לא מבינים את המשמעות שלו. הגז הוא כוח פוליטי, ואם הוא יעלים את השימוש בדלקים מזהמים ויקרים, זה יהיה נהדר. עם זאת, ישראל התברכה בשמש ואסור להסתמך על ייצור חשמל ממקור אנרגטי בודד וצריך לבזר את מתקני הייצור, כך שהם לא יהפכו למטרה אסטרטגית כמו מתקני הגז", אומר תמרי.

 

סולארפאוור, המתמחה בייזום, תכנון, אספקה והתקנת מערכות סולאריות פוטו־וולטאיות לייצור חשמל "ירוק", הוקמה רשמית ב־2003, ולדברי תמרי ולוי, החברה היא תולדה של מהלכים אקראיים לגמרי. "לוי ואני לא הכרנו קודם. שנינו קנינו בית דו־משפחתי עם גדר משותפת בתל מונד בהפרש של שבועיים. לוי בדיוק חזר מארה"ב אחרי שהות של שלוש שנים וסיפר לי על נפלאות החשמל הסולארי. זה היה בשיא משבר ההייטק, כשכולם חיפשו את הדבר הבא", מספר תמרי.

 

לוי נזכר בחצי חיוך שבתקופה ההיא אף אחד לא ידע מה זה קלינטק: "קראו לזה טכנולוגיות סביבתיות. השלבים הבאים היו להודיע למשפחות שאנחנו עוזבים את העבודה בתחום הטלקום ומקימים חברה, ולהחזיר את המאזדה של הליסינג - האייקון של עובדי תעשיית ההייטק. אבא שלי אמר שאני לא נורמלי, אבל אשתי תמכה. שכנענו את עצמנו עם תוכניות עסקיות גדולות וארוכות טווח".

 

איך פועלים בתחום כה ראשוני, חסר רגולציה וידע?

"ההון הראשוני הגיע מאיתנו: פשוט התחלנו לעבוד ולהסתובב עם טנדר בארץ. לוי תכנן מערכות ואני הרכבתי. זו היתה טירונות לשמה, כי בישראל לא היתה הנדסה סולארית. תוך זמן קצר גילינו שהלקוחות צריכים שנשב ונתכנן תכנון מפורט של המערכות ושנסביר איך להרכיב את המערכות", אומר תמרי.

 

פרצו ליבשת השחורה בעזרת הקשר הישראלי

לדברי תמרי, "אחרי שנתיים של פעילות כזו זיהינו שיש בעיה של אספקת חשמל באפריקה, ומ־2005 ועד השנה האחרונה נכנסנו לפעילות שם דרך חברות ישראליות כמו לידקום באתיופיה ומוטורולה בניגריה. עד היום הקמנו ביבשת כעשרה פרויקטים שונים", אומר תמרי.

 

באפריקה הבירוקרטיה יותר נוחה?

לוי מסביר שהכל עניין של היצע וביקוש: "מדובר במדינות שעבורן חשמל סולארי הוא פתרון אידיאלי, משום שכמעט שאין יכולת לחבר לרשת החשמל חברות שפועלות באזורים מרוחקים. כל פרויקט שעשינו באפריקה ב־2005 ייצר הכנסה שהיתה שווה להיקף המכירות השנתי שלנו עד אז. כך הצלחנו להחליף את הרכב המסחרי הקטן בן השבע בטויוטה קורולה חדשה יותר", צוחק לוי.

 

תמרי נזכר שרק ב־2006 החלו בישראל לחשוב על ייצור חשמל סולארי בהיקפים גדולים: "ב־2008 יצאה החלטת ממשלה שעד 2010 תתפוס האנרגיה הירוקה 2% מייצור החשמל בישראל. לצערי זה לא קרה, אבל אנחנו התחלנו להעביר את כובד משקל הפעילות מאפריקה לישראל".

 

בפברואר 2008 נכנסו משקיעים ראשונים לסולארפאוור ונתנו מימון פיננסי להמשך התפתחות החברה. קרן ההשקעות פרסיד, בניהולם של אורני פטרושקה ורפי גידרון (ממייסדי כרומטיס), השקיעה כ־4 מיליון שקל בחברה, וכחצי מיליון שקל נוספים הגיעו מחברת רוזנרם פיתוח והשקעות של ד"ר יהושע רוזנצוויג ורויטל אברהם. "תוך שנה גדלנו מעובדים בודדים לכ־30 איש. "היינו חברה מובילה בשוק קטן, אבל הבנו שחברות גדולות שיבואו עלולות לחסל או לבלוע אותנו. רצינו לשמור על המובילות והצלחנו לעשות זאת באמצעות שילוב של פעילות מקומית ובינלאומית", אומר תמרי.

 

עד היום הקימה החברה יותר מ־200 מערכות קטנות בישראל, המורכבות על גגות מבנים ומיועדות בעיקר לצריכה עצמית. ברבעון האחרון של 2011 החברה תתחיל בביצוע שני פרויקטים בינוניים שהספקם 630 קילו־ואט כל אחד. אחד מהם ימוקם בחוות השקמים של משפחת שרון.

 

בינתיים, השלימה החברה בחודש האחרון סבב גיוס הון שני בהיקף של כ־8 מיליון שקל, המיועד לפיתוח פעילות החברה באנגליה. את ההשקעה הובילו גם הפעם גידרון ופטרושקה, באמצעות חברת פייג' 3 שבבעלותם, ורוזנצוויג ואברהם דרך חברת רוזנרם פיתוח והשקעות. לאור הרחבת הפעילות, הגדילה החברה את שטח המשרדים שלה במתחם יבולים בפרדסיה.

 

לוי מסביר שעיקר ההתעוררות בשוק הישראלי היום באה דרך רשויות מקומיות, שמנצלות את הנכסים שבידיהן לייצור חשמל. "מערכת סולארית היא נכס מניב ל־20 שנה".

 

מה השלב הבא בחיי החברה?

פרט לפעילות החדשה באנגליה, שני המנכ"לים מסכימים שצעד הכרחי הוא שישראל תעניק אופק ברור ויציב ליזמים. "לא צריך החלטת מציעים ממשלתית כל שני וחמישי, כי הפרויקטים מתוכננים שנים קדימה", אומר תמרי. לוי סבור שעיקר הפוטנציאל טמון באפריקה: "יש שם כבוד גדול לישראלים, ובל נשכח שסולל בונה פועלת שם משנות השישים. לדעתי, אפריקה היא סין הבאה - יבשת עם פוטנציאל ענק, כי נקודת ההתחלה שלהם מאוד נמוכה. יש שם מחצבים ועתודות שלא הגיעו אליהם: קרקעות, שמש ומים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x