"רעידה קטלנית בישראל לא סבירה"

"מדינה חייבת לקחת סיכונים מחושבים", אומר ד"ר רון אבני, מומחה לרעידות אדמה מאוניברסיטת בן גוריון. אבני, שעוקב זה שנים אחר הטיפול בהיערכות לרעידת אדמה, יוצא להגנת הממשלה וטוען כי בניגוד להערות המבקר "בעשור האחרון נעשה על ידי הממשלה יותר מאשר ב־50 השנה האחרונות. זה נכון

אבני מבהיר כי "כל הממשלות אשמות בסחיבת התקציבים. מה שדחוף זורק הצדה את החשוב". לדבריו, "המבקר העלה תרחיש של רעידת אדמה של 7.5 בסולם ריכטר לאורך בקע הירדן - תרחיש אפשרי, אך בלתי סביר. אי אפשר להתכונן לרעידה ההרסנית ביותר, אם תעשה זאת הבתים שייבנו יהיו יקרים מדי, וכל התקציבים יוצאו על התרחשויות שהסבירות להן בטלות בשישים. התרחיש לרעידה של 7.5 מוגזם ביחס לעולם".

אילו כלים להיערכות לרעידה מיושמים בעולם, אך לא בישראל?

"בארה"ב לא יאשרו בנייה במקום שקרוב לקו שבר שצפויה להיות בו רעידה. אם תמכור בית ולא תודיע מה המרחק שלו משבר פעיל - תיחשב לעבריין".

מה עוד אפשר לעשות?

"צריך לשפר את תמ"א 38 כך שתופעל בפריפריה, אבל אסור להעביר תקציב ממשלתי לידיים פרטיות. צריך לזרז את התוכנית לחיזוק מבני ציבור ולהכפיל את התקציבים הקיימים".

דעתו של אבני נשמעת באקדמיה, אבל יש מי שחולק עליו. פרופ' אמוץ עגנון למשל, חוקר מוביל במכון למדעי כדור הארץ מהאוניברסיטה העברית, טוען כי "תרחיש רעידה של 7.5 אמנם נדיר, אבל אנו צריכים להיות מודאגים. רעש כזה התרחש ב־1927 והסבירות לקטסטרופה דומה בכל רגע בישראל גבוהה".

להרשמה לכנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה לחץ כאן