שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

רומא אינה אתונה

הכלכלה האיטלקית העצומה נקלעה למשבר הפיננסי מסיבות שונות לחלוטין. איטליה מעולם לא הסתירה את חובותיה, ויש לה גם איך לפרוע אותם

שירות כלכליסט 13:3512.07.11

הסימן המדאיג למה שמתרחש עכשיו במשק האיטלקי הוא הטענה שירידות השערים החדות שנרשמו בסוף השבוע בבורסות המקומיות - שזכו כבר לכינוי הלא מקורי "יום שישי השחור" - הן תוצאה של מתקפת ספקולנטים זרים. בדיוק אותו טיעון גייסה לעזרתה שרת הכלכלה של יוון, פרופ' לוקה קצלי, בראיון שהעניקה ל"כלכליסט" לפני קרוב לשנה וחצי. המשבר ביוון היה אז בראשית דרכו, וכולנו יודעים איפה הוא נמצא כיום.

 

אבל בנקודה זו פחות או יותר מסתיים הדמיון בין המשברים הכלכליים שמאיימים על שתי המדינות. ההבדל החשוב ביותר בין הכלכלות של איטליה ושל יוון הוא גודלן. המשק היווני הוא משק קטן מאוד, שחלקו בתוצר הכולל של האיחוד האירופי מסתכם בלא יותר מ־3%. מבחינת מדינות גוש היורו, הן יסתדרו גם ללא הנוכחות המעיקה של יוון. החשש שלהן הוא לא מעצם התמוטטותה הכלכלית של יוון, אלא מהסיכון שחדלות פירעון אפשרית של ממשלתה תתגלגל אל הבנקים שהלוו לה כספים, בעיקר בגרמניה ובצרפת.

 

הפגנות ברומא עקב המצב הכלכלי הקשה הפגנות ברומא עקב המצב הכלכלי הקשה צילום: איי אף פי

 

איטליה היא כבר סיפור שונה לחלוטין. כאן מדובר בכלכלה השביעית בגודלה בעולם והשלישית בגוש היורו, אחרי גרמניה וצרפת, עם תוצר שנתי של יותר מ־1.5 טריליון יורו. נתונים אלה הופכים את המשק האיטלקי לגדול מדי מכדי ליפול, מהסיבה הפשוטה שחדלות פירעון אפשרית של ממשלת איטליה תגרור איתה את כלכלת העולם כולו למחוזות שאיש לא רוצה אפילו לחשוב עליהם.

 

גם הסיבות שהביאו את שתי המדינות שחולקות ים משותף להיכלל באותה רשימה לא מחמיאה שונות לחלוטין. יוון הציגה מצג שווא של היקף חובה הציבורי כבר בשנת 2001, כשביקשה להצטרף לגוש היורו, והיא המשיכה באותה דרך גם לפני שלוש שנים, כאשר הדיווחים הרשמיים על היקף הגירעון הממשלתי עלו מ־2% מהתוצר לפני הבחירות האחרונות עד ל־12.7% לאחר פרוץ המשבר.

 

המשבר הפיננסי הגלובלי רק העצים ביוון את ההשפעות של כל החוליים הידועים: שיטת מיסוי שאפשרה העלמות מס רבות במשך שנים; מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל עם אלפי אנשים שלא עושים דבר ומקבלים 14 משכורות בשנה; מערכת בנקאות שהעניקה אינסוף הלוואות ללא כל ביטחונות, ומערכת מסועפת של צ'קים דחויים שיצרה שוק כספים וירטואלי עם בועת צ'קים שלא כובדו בהיקף כולל שהסתכם ערב המשבר בכ־2 מיליארד יורו.

 

בדומה ליוון, גם איטליה סובלת מחובות ציבוריים אסטרונומיים ומיחס חוב־תוצר עצום שצפוי להגיע השנה ל־111%. אבל חובות אלה, שנצברו במשך כמה עשרות שנים, היו ידועים לכל לאורך כל התקופה. כמו כן, הם נוצרו מסיבות שהדרך חזרה מהן קלה הרבה יותר מאשר ביוון, כמו למשל הוצאות מנופחות לרווחה סוציאלית. בנוסף, למשק האיטלקי יש גם מהיכן להחזיר את אותם חובות, ומי שמספקת את ההסבר הטוב ביותר לכך היא דווקא חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס.

 

רק בחודש שעבר הזהירה מודי'ס כי היא עלולה להוריד את דירוג האשראי של איטליה, בשל הקשיים של ממשלתה לצמצם את החוב שלה לרמה סבירה. בסוף השבוע שעבר השמיעו כבר ראשי חברת הדירוג דברים שונים. לדברי סגן נשיא החברה, אלכסנדר קוקרברג, שוק האג"ח האיטלקי גמיש יותר בהשוואה לשווקים אירופיים אחרים, דבר שמקנה לו עמידות יתר בתקופה המתוחה הנוכחית. "שוק ניירות הערך האיטלקי", אמר שלשום קוקרברג לסוכנות הידיעות האיטלקית Ansa, "שהוא השוק השני בגודלו באירופה אחרי השוק הגרמני, הוא מאוד נזיל, מתוחכם ורבגוני, ונתונים אלה מאפשרים לו להתנהל למשך זמן מסוים גם ברמות מחירים לא נוחות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x