שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

נתוני הכנסות המדינה מגלים: נתניהו לקח מהעניים ונתן לעשירים

נתוני האוצר חושפים: בשנים 2009-2010 הסכום שגבתה הממשלה מהציבור במסים העקיפים, בעיקר במע"מ, גדול מהסכום שגבתה במס הכנסה. המשמעות: המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה ושל שר האוצר מגדילה את הפערים החברתיים. התחזית: הפערים ימשיכו להעמיק

כתבי כלכליסט 06:5628.06.11

את מה שאפשר ללמוד מהדו"ח עב הכרס שפרסם אתמול מינהל הכנסות המדינה באוצר אפשר להתחיל ישר בשורה התחתונה. טבלה קטנה בתחתית עמוד 21 בדו"ח מסכמת את תוצאות מדיניות המסים בעשור האחרון ובמחצית העשור שעדיין לפנינו, זו שתחילתה בשר האוצר בנימין נתניהו וסופה בנתניהו שר־העל לענייני כלכלה: מדיניות המסים של נתניהו ושר האוצר שלו יובל שטייניץ מקלה על בעלי היכולת ופוגעת בשכבות החלשות.

 

מדיניות המסים, ספינת הדגל במשנתו הכלכלית של נתניהו, מבוססת כידוע על הנחתו של שר־העל שלפיה הפחתת שיעורי המסים הישירים לא רק שאינה גורעת מגביית המסים הכוללת, אלא שהיא אף מזרימה יותר כסף לקופה הציבורית. כי פחות מסים שווה יותר צמיחה, וצמיחה מוגברת שווה יותר מסים. הבעיה היא שהתיאוריה הכלכלית שאימץ נתניהו, המתבססת על מודל שפרסם לפני קרוב לארבעה עשורים כלכלן אמריקאי בשם ארתור לאפר, לא ממש עומדת במבחן המציאות.

 

 

המסים העקיפים סתמו את החור בהכנסות המדינה

 

הנתונים שפרסם אתמול מינהל הכנסות המדינה מצביעים פחות או יותר על החלום (של נתניהו) ועל שברו - שאותו אנחנו מממנים מכיסנו כבר כמעט עשור, וניאלץ ככל הנראה להמשיך ולממן אותו גם בחמש השנים הבאות. כידוע, במשחק שסכומו אפס אין יש מאין. וכאשר הפחתת שיעורי המסים הישירים מקטינה את ההכנסות, הדרך הקלה ביותר לסתום את החור היא להעלות את שיעורי המסים העקיפים, כמו המע"מ, המס על הדלק והמסים על אלכוהול וסיגריות.

הבעיה היא שמס ישיר - מס הכנסה על יחידים (שכירים ועצמאים) ומס חברות - הוא מס פרוגרסיבי המוטל בשיעורים הולכים וגדלים ככל שגדלה ההכנסה, ולכן הוא פוגע יותר בבעלי ההכנסות הגבוהות. לעומתו, המס העקיף הוא מס רגרסיבי המוטל בשיעור אחיד על ההוצאה, ללא התחשבות בגובה ההכנסה של מי שרוכש את המוצר או השירות, ולכן הוא פוגע בעיקר בבעלי ההכנסות הנמוכות.

 

וזו התמונה שעולה מדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2009–2010 שפורסם אתמול. בשנים 2002–2017 תגרע הרפורמה במס הכנסה על יחידים סכום כולל של כ־32 מיליארד שקל מקופת המדינה. ההפחתה המדורגת של מס החברות תקטין בתקופה זו את הכנסות המדינה ממסים בכ־10.2 מיליארד שקל נוספים.

 

במציאות שבה חמשת העשירונים התחתונים לא משלמים מס הכנסה כלל בשל הכנסתם הזעומה, ואילו העשירון העליון משלם 74.7% מגביית המס, קל לנחש לאילו כיסים זרמו, ועוד יזרמו, אותם עשרות מיליארדי שקלים שכבר לא יגיעו לקופת מס הכנסה.

 

לעומת זאת, ההכנסות ממע"מ יקטנו לאורך עשור וחצי זה רק בכ־5.3 מיליארד שקל, מהם כ־2 מיליארד שקל אם האוצר יעמוד בהבטחתו - שכבר הופרה פעם אחת בעבר - ויקטין את שיעור המע"מ ב־0.5% בתחילת 2013.

במקביל, גביית המס על הדלק תגדל עד 2017 בכ־9.3 מיליארד שקל, מהם תוספת גבייה של יותר מ־2 מיליארד שקל השנה ובשנה הבאה. העלאת המס על הסיגריות תכניס לקופת המדינה כ־2.2 מיליארד שקל נוספים.

 

הפער בין ישראל למדינות ה־OECD הולך וגדל

 

את המשמעות של מהלכים אלה מפרט מינהל הכנסות המדינה כבר במבוא לדו"ח: "בשנתיים הנסקרות הועלו המסים על דלקים וסיגריות, ובהוראת שעה - הועלה גם שיעור המע"מ. מהלכים אלה הגדילו את הפערים בין ישראל לבין מדינות ה־OECD במשקל המסים העקיפים בסך גביית המסים".

 

לפי הדו"ח, משקל המסים העקיפים בישראל חצה ב־2010 את גבול ה־50% מסך גביית המסים, וכתוצאה מכך ניצבת כעת ישראל במקום השלישי מבחינה זו בין מדינות ה־OECD.

 

הדו"ח מתייחס גם למיקומה של ישראל בטבלת המסים הישירים, ובוחן אותם בכמה משפחות מייצגות. כך למשל, במקרה של משפחה עם שני ילדים שבה המפרנס הראשי מקבל את השכר הממוצע במשק והמפרנס המשני משתכר שני שלישים מהשכר הממוצע, ניצבה ישראל ב־2009 במקום ה־28 מקרב 31 מדינות ה־OECD במשקל המס הישיר בעלות העבודה (14%). זאת לעומת משקל ממוצע של 30.6% בכלל מדינות ה־OECD, של 24.2% בארה"ב, 43.1% בגרמניה ו־44% בצרפת.

 

ואחרי כל זה אנחנו נשארים עם השאלה המסקרנת מדוע מתעקש נתניהו, בניגוד לעמדה המוצהרת של בכירי הכלכלנים באקדמיה, בבנק ישראל, בקרן המטבע וב־OECD, להמשיך להפחית בחמש השנים הבאות את מס הכנסה ומס החברות - מה שיחייב את הממשלה להמשיך ולהעלות את שיעורי המס העקיף או לתת פחות שירותים לאזרחיה.

אמנון אטד 

 

 

מסי הנדל"ן: הבית תמיד מנצח

 

בחינת נתוני הכנסות המדינה מנדל"ן מראה כי בזמן שהממשלה מכריזה בפה מלא כי יש להיאבק במחירי הנדל"ן הגואים, היא משלשלת לכיסה סכומים אסטרונומיים דווקא בזכותם. אם ב־2009 עמד היקף הכנסות המדינה ממסים על 4.7 מיליארד שקל, הרי שב־2010 עמדו הכנסות המדינה ממסי הנדל"ן על כ־6.5 מיליארד שקל - עלייה של כ־38%.

את העלייה יש לייחס בעיקר לגביית מס שבח ומס רכישה: ההכנסות ממס שבח צמחו מ־1.7 מיליארד שקל ב־2009 לכ־2.4 מיליארד שקל ב־2010. בתחום מס הרכישה צמחו הכנסות המדינה מ־2.9 מיליארד שקל ב־2009 לכדי 4 מיליארד שקל ב־2010.

 

רו"ח טארק דיביני מפירמת רואי החשבון זיו האפט מייחס את העלייה בהכנסות ממסי נדל"ן לפעילות המואצת בשוק הדיור שחלה ב־2010. לדבריו, הנתונים משקפים עסקאות רבות שהתבצעו בידי רוכשים שכבר היתה בידם לפחות דירה אחת, כלומר מי שמוגדר על ידי משרד האוצר כמשקיעים. כמו כן, ההכנסה העודפת נובעת מסגירת עסקאות בדירות במחיר הגבוה ממיליון שקל, שמסי הרכישה שנגבים עבורן הם בשיעור גבוה יותר.

 

דיביני מוסיף כי מעבר לעליות המחירים ניתן לייחס את הצמיחה בהכנסות ממסים למדיניות של גביית מס רכישה מקבוצות רכישה, שבה החלה רשות המסים ב־2009. חברי קבוצות הרכישה נדרשו לשלם 5% מס נוספים עבור מרכיב בניית הדירה, מעבר ל־5% המס שכבר שילמו על מרכיב הקרקע.

 

בתחילת 2011 הציג משרד האוצר כמה תוכניות חדשות שצפויות להוריד את מחירי הדיור, דוגמת הטבות במס שבח למוכרי דירה שנייה ושלישית והעלאת מס הרכישה לרוכשי דירה להשקעה. מנתוני מינהל הכנסות המדינה למאי 2011 עולה כי אף שהמדינה משתמשת בכלי המס כדי לתמרץ את המוכרים הכנסותיה לא נפגעו. לפי הנתונים, רק בחודש מאי האחרון ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ב־758 מיליון שקל - עלייה של 33.7% לעומת מאי 2010.

 

השיפור בהכנסות לא מפתיע את דיביני. לדבריו, המדינה מבטיחה את רווחיה בכל מצב: "אם המדינה נותנת הטבה במס שבח היא גובה יותר מס רכישה ולהפך. בסופו של דבר דירות ייצאו לשוק ואנשים ימשיכו לקנות ולמכור. גם כששאלו את מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי אם צעדי האוצר יגרמו להפסדים למדינה הוא ענה בשלילה, כי הוא יודע שהמדינה אף פעם לא מפסידה".

שירלי ששון־עזר

 

מיסוי הדלקים: נוהגים, בוכים ומשלמים

 

מעיבוד נתוני מינהל הכנסות המדינה שפורסמו אתמול עולה כי בשנים 2009–2012 יעלו הכנסות המדינה ממיסוי הדלקים ב־48% - מ־12.7 מיליארד שקל ל־18.8 מיליארד שקל.

 

את ההישג המרשים הזה קידם משרד האוצר בשתי דרכים מרכזיות: קיפאון בתחבורה הציבורית והורדת מס הקנייה על מכוניות חדשות.

 

 

 

הרכבות הקלות בתל אביב ובירושלים מתעכבות זה שנים, ורכבת ישראל מתמודדת עם סירוב האוצר לממן קרונות חדשים ופיתוח פריפריאלי. ה"בשורה" המרכזית בתחום התחבורה הציבורית היא הרפורמה באוטובוסים, שתיכנס לתוקף ביום שישי הזה ותבטל עשרות קווים במטרופולין גוש דן.

 

במקביל הורידה המדינה את מחיר המכוניות באמצעות הפחתת מס - מ־90% בנובמבר 2009 ל־83% בתחילת 2010, במקביל להטבת המיסוי הירוק. התוצאה היא צמיחה של 3.8% בצי הרכב בישראל ב־2009, מה שפירושו יותר מכוניות שצורכות יותר דלק.

 

מגמה זו צפויה רק להתגבר: בחודשים ינואר־מאי 2011 נמסרו בישראל יותר מ־100 אלף מכוניות חדשות - עלייה של כ־23% לעומת התקופה המקבילה ב־2010. המשמעות היא שהכנסות המדינה ממיסוי הדלקים רק יצמחו, ואנחנו נעמוד יותר ויותר זמן בפקקים.

ליאור גוטמן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x