$
בארץ

ועדת הכלכלה ממליצה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת מחירי המזון

"במקום שוק חופשי עברנו לשוק חופשי מתחרות", אמר היו"ר בדיון מיוחד בכנסת על משבר הקוטג'; שרת החקלאות אמרה כי היא תומכת בהחזרת הקוטג' לפיקוח

תומר אביטל 17:2719.06.11

ועדת הכלכלה ממליצה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת מחירי המזון. כך נקבע בתום דיון מיוחד בוועדה שיזם היו"ר ח"כ כרמל שאמה-הכהן בנושא משבר הקוטג'.

 

במהלך הדיון אמר שאמה-הכהן: "יש מחלוקות רבות סביב מחיר הקוטג' המנופח. לא שמעתי טענות מבוססות שהמחיר הוא מבוסס וריאלי. כפי שאני רואה את המצב, יש שלושה גורמים שעלולים להיות אחראים - המדינה שהחליטה שמשק החלב ינוהל ע"פ מכסות, והמחיר ייקבע ע"י פקיד ממשלתי. המכירה לרשתות השיווק, ומרווח השיווק". במהלך הדיון סרב מנכ"ל תנובה לחשוף את רווחי החברה, כיוון שמדובר בסוד מסחרי.

 

 

שאמה מתח ביקורת על התנהלות המחלבות וציין כי "רובנו מאמינים בשוק חופשי. אלא שהתברר שעברנו לשוק שהוא 'חופשי מתחרות'. התחרות אמורה לשפר את המוצר ולהוזיל את המחיר. וכעת קל מאוד לראות שמוצרי החלב שנותרו בפיקוח לא התייקרו כמוצרים שהוצאו מהפיקוח. האינטרס שלנו שהחברות ירוויחו, אך מחדשנות יצירתיות, חריצות, ולא התבססו על ריכוזיות, ותיאום מחירים - גם אם לא ניתן להוכיח אותו".

 

שאמה שיבח את מחאת הצרכנים העממית שהתפתחה סביב נסיקת מוצרי החלב והוסיף "זו לא בושה שהח"כים הולכים אחרי התקשורת. העיקר שהצורך קיים, ועל כך אין מה להתווכח".

אורית נוקד אורית נוקד צילום: אביגיל עוזי

 

שרת החקלאות אורית נוקד ציינה כי היא בעד החזרת הקוטג' לפיקוח. לדבריה במשרדה נערכו דיונים סביב פיקוח מחירים ועלה, כי "הוצאת מוצרים מפיקוח לא הוכיחה את עצמה". נוקד הוסיפה "הצעתי ביום חמישי שהחברות יטו אוזן לרחשי הציבור. אני אחתום על צו שיחייב דיווח על רווחיות המוצרים שיצאו מהפיקוח. שוחחתי הבוקר עם שר האוצר וסיכמתי שנשב ביום שלישי או רביעי עם שר התמ"ת בו נחשוב על פתרונות לריסון מחירי מוצרי החלב הבסיסיים".

 

נוקד לא הסכימה להביע עמדה נחרצת לגבי התרת יבוא וציינה כי "אני לא רוצה לקבל פתרונות פזיזים משום שיש לחץ של התקשורת".

 

"הקוטג' נהפך לסמל של מחאה"

 

אייל מליס, מנכ"ל תשלובת החלב בתנובה אמר כי "אנו מודעים שהקוטג' הפך לסימבול שמנקז את תחושות הלקוחות שלנו, ולא מהיום, במגמות של עליית מחירים שלתפיסתנו היא רחבה הרבה יותר מהקוטג' ומקיפה מגוון שירותים. בהיות הקוטג' מוצר כה אהוב ורלוונטי - הוא נהפך לסמל של מחאה שאנו חייבים להיות קשובים אליה. תפקידנו בסוף היום, בוודאי כחברה ישראלית, הוא להאזין ולפעול בהתאם".

 

מליס הוסיף כי "כשאנו בוחנים את המציאות יש צורך ללא ספק במהלך כולל, ויש לבצע בחינה מקיפה של הרגולטור. תנובה תשתף פעולה עם הרגולטור במהירות. אין מה מה לעשות זאת לאט. תנובה תהיה פתוחה לכל שאלה. אם הבדיקה תראה שצריך לעשות תיקון במחירי החלב הגולמי - נפעל בהתאם. ימים לא קלים עוברים עלינו. לא בטוח שהחזרת המוצר לפיקוח הוא הפתרון".

 

לשאלתו של שאמה מדוע החברה שתקה עד היום, ציין מליס "ידענו כי מחיר הקוטג' הוא רק חלק מהתמונה ומהסיבה למחאה". לשאלה מדוע המחיר נסק מאז הסרת הפיקוח, השיב: "מאז 2007 עלה מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי) ב-30% ומחיר הקוטג' ב-40%. עלויות היצרנים כוללים את מחיר החלב, שכר עבודה, מים, וכל הרכיבים שחלקם עלו בעשרות אחוזים. אני חייב לציין שתנובה הייתה קשובה ולא העלתה את מחיר הקוטג' מאז נובמבר האחרון. זה חלק מהרגישות ומהמאמץ שאנו עושים".

 

לדבריו "המחיר משקף את מכלול התשומות של המוצר", עם זאת, מליס הדגיש כי מדובר בחברה פרטית וסירב לחשוף את נתח הרווח שלה לבקשת ח"כ עמיר פרץ (עבודה). מליס אמר כי "רמת הרווחיות בשוק המזון היא סבירה בהחלט. הצרכנים אומרים שיש בעיה, אז יש בעיה. שוק המזון בישראל הוא רמת רווחיות שנהוגה בענפים דומים בעולם". שאמה שאל כיצד ייצכן שהקוטג' עולה מחצית המחיר ברחבי העולם. מליס ענה כי "אין קוטג' כמו הישראלי בחו"ל. אני מכיר השוואות שונות לחלוטין, ולא אלו שראינו בימים האחרונים".

 

רמי לוי, הבעלים של רשת המזון, אמר בדיון כי "מי שמייצר תחרות זה הצרכן. הוא צריך לעזור לנו במלחמה. כך החברות לא ירימו מחירים מתי שרוצים. ברגע שיש ביקוש למוצר, אז הם מרימים את המחיר כי זה שוק חופשי. אני בעד כלכלה חופשית ותחרותית עד הסוף - כמו שאני יצרתי תחרות ברשתות המזון".

 

לוי אמר כי "היצרן הוא זה שמעלה לנו את המחיר. הרשת שלי מרוויחה בין 12% ל-15, ועלות התפעול היא 16%. הרשת שלנו מתמקדת בלמכור הרבה ולהרוויח קצת. המחיר מחירון נקבע על ידי היצרן".

 

יפתח שקד, נציג המחאה האזרחית, ציין כי "מי שנכנס לפייסבוק ראה שאנו לא מתלהמים ומבקשים לשרוף דברים, אנו בסך הכל מבקשים לעשות בדק בית ולומר 'הגזמתם". שקד הדגיש כי "יש הרבה יותר מ-80 אלף התומכים בפייסבוק. הקוטג' הוא סמל. אם המחיר שפוי אנו קונים. אנו אוהבים את המוצרים, והם טעימים, אך אל תגזימו במחירים. מי יודע להסביר איך זה שבבריטניה מוכרים ב-9 שקלים שקדי מרק, ובישראל ב-15 שקל?".

 

ציון בלס משטראוס ציין כי "כל האנשים בשרשרת שגוזרת את הערך על הדבר הזה, מהחלקאים עד רשתות השיווק וגם המדינה שמרוויחה מחיר המע"מ - צריכים לתת מענה לבעיה הזאת".

 

שאמה הציע כי החברות ייקחו "רגולציה עצמית" כדי "להוריד מהציבור את הלחץ". לדברי שאמה, "אפשר להתאים את מחיר הגביע לשאר מוצרי החלב שעלו רק בכ-20%. תורידו את המחיר באופן וולנטארי ותרוויחו מכל הכיוונים. בסוף האמת תנצח. המדינה, הרפתנים והיצרנים ייבדקו. כולנו גדלנו על הקוטג' ואין סיבה שאזרחים ייצאו בשביתות רעב".

 

נציג רשות ההגבלים העסקיים אמר כי "יש פטור מתוצרת חקלאית. הפטור אינו חל על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית".

 

נציגת משרד האוצר שירה גרינברג אמרה כי "נושא הפטור מהסדר כובל הוא משהו שכדאי להתייחס אליו בהיבט התחרותי. אנו מעוניינים גם לבדוק את מכלול מוצרי החלב. נבדוק את גמישות ההיצע, הריכוזיות, התחליפים במוצרים השונים, וכך לקבוע אילו מוצרים צריכים להיות בפיקוח".

 

ארן אלסנר, סמנכ"ל המכירות בחברה המרכזית להפצת משקאות, מסר כי "נשמח אם יפתחו את השוק לייבוא כי נהיה היבואנים הכי גדולים. אך אנו מתנגדים כי זה יהרוס את מקור החלב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x