$
אריה טל

סדקים בחומה הסינית

קצב הצמיחה בירידה, האינפלציה בשיא של שלוש שנים וברקע הולכים וגוברים החששות ממיתון. האם קטר הצמיחה של הכלכלה העולמית עומד להיעצר?

אריה טל 07:4819.06.11

שוקי המניות בארה"ב המשיכו לסבול בשבוע האחרון מתנודתיות, שלוותה בחששות ובעצבנות רבה של המשקיעים, לאחר שישה שבועות שבהם שלט הסנטימנט השלילי. נדמה כי הדעות לגבי כיוון השווקים חלוקות כיום הרבה יותר מאשר בתקופות קודמות בשנה האחרונה.

 

מצד אחד, יש הטוענים כי המגמה השלילית הגיעה לידי מיצוי, והמכפילים הנמוכים כיום בשוקי המניות מהווים נקודת כניסה אולטימטיבית שתסחוף את המדדים לעבר נקודות שיא חדשות בעתיד (בהמשך למגמה שהחלה במרץ 2009 ונתקלה בכמה מהמורות בדרך). מצד שני, קיימות הערכות כי ניסיונות השוק להתאושש בשבוע החולף משקפים תיקון טכני קצר, והמגמה השלילית עשויה לחזור עקב נתוני המאקרו בכלכלות המובילות המעידים על עלייה בסיכוני הצמיחה בעולם.

 

לאחר ניתוח הסיכונים והסיכויים של הכלכלות המפותחות בעולם, בעיקר בארצות הברית ובגוש היורו - שלוו בפסימיות בשבועות האחרונים - המשקיעים הפיננסיים החלו לפקפק גם בהתפתחויות הכלכליות העתידיות בשווקים המתעוררים האסייתיים, הנתפסים כמנועי הצמיחה העיקריים בעולם. הפוקוס והחששות העיקריים מתמקדים בסין - הכלכלה השנייה בגודלה בעולם והצומחת ביותר, שצפויה להיות היחידה שתעקוף את ארה"ב כבר במחצית הראשונה של המאה הנוכחית.

בחודשים האחרונים ניכרים סדקים רבים בכלכלת סין שמתבטאים בירידה בביקושים ובהאטה בקצב הצמיחה במשק.

 

 

 

בנובמבר האחרון נתחנו כאן במדור זה את מצבה של סין וכתבנו כי "הפוטנציאל הסיני גבוה, אך הסיכון יותר". ניתוח זה הציג טענה כי בהסתכלות קצרת טווח של 6–12 החודשים הבאים, ישנם כמה גורמים שצפויים להכביד על צמיחת המגזר העסקי בסין: העלייה בשיעור האינפלציה (המלווה במדיניות מוניטרית מרסנת על ידי העלאות ריבית והעלאת יחס הנזילות של הבנקים), ייסוף היואן ובעיות חברתיות־כלכליות שנובעות מהפוליטיקה הפנימית הסבוכה בסין. עוד קבענו אז כי "ההתפתחויות האחרונות בכלכלה הסינית מובילות למסקנה שממשלת סין עשויה להיתקל באתגרי צמיחה רבים בשנה הקרובה וכי שוק המניות הסיני הולך ונהיה פחות אטרקטיבי, בעוד שהסיכון נמצא במגמת עלייה" — ואכן כך היה.

 

מיום פרסום הטור בנובמבר אשתקד ירד מדד המניות הסיני בשיעור של 5.5% לעומת מדדי MSCI WORLD ו־S&P 500 שרשמו תשואות חיוביות של כ־6.5% ו־9% בהתאמה באותה התקופה, ובסך הכל הניבו תשואות עודפות של כ־12% וכ־14.5% על פני המדד הסיני.

 

להתרחק מהשקעה בסין

לאחרונה גוברים הקולות המזהירים מפני סיום ההגמוניה הסינית בעולם. חברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פור'ס ציינה בדו"ח מיוחד את חששה מהאטה חמורה בסין על רקע המדיניות הממשלתית (בעיקר ריסון מוניטרי אגרסיבי) והסיכונים במגזר הבנקאות והאשראי, כשנביע הזעם, ד"ר נוריאל רוביני, צופה נחיתה קשה בסין ב־2013. אולם התחזית השחורה ביותר הגיעה דווקא מכיוונו של ד"ר מארק פאבר שמוכר בזכות ניסיון של ארבעה עשורים בשווקים הפיננסיים וחיזוי של משברים כלכליים גדולים, ובראשם קריסת הבורסות ב־19 באוקטובר 1987, שצרובה בתודעת המשקיעים כ"יום שני השחור".

 

פאבר סיים בגיל 24 את לימודי הדוקטורט שלו באוניבריסטית ציריך בהצטיינות יתרה, ונמנה עם השורה הראשונה של המנתחים הפיננסיים בעולם. בדו"ח החודשי שלו "Gloom Boom & Doom" הוא מתאר את משנתו בנושאי כלכלה שונים, מעריך את ההתפתחויות הכלכליות העתידיות וממליץ על אסטרטגיות השקעה בשווקים הפיננסיים.

 

כבר בתחילת שנות התשעים חזה פאבר את עלייתה של הכלכלה הסינית, אולם כעת, על רקע רמות האינפלציה הגבוהות, הוא מזהיר מפני חשיפה לשוק הסיני ומעריך כי הוא ייכנס למיתון בתוך שנה מהיום. בנוסף, סבור פאבר כי גם אם קצב הצמיחה של סין יירד מ־10.3% (ב־2010) לרמה של כ־3% - הוא יצביע על מיתון אף על פי שייוותר חיובי.

 

מארק פאבר. "השוק הסיני ייכנס למיתון בתוך שנה" מארק פאבר. "השוק הסיני ייכנס למיתון בתוך שנה" צילום: בלומברג

  

השאלה שנותרת פתוחה היא האם קצב הצמיחה הסיני יירד בשיעור כה דרסטי. להערכתנו, הסבירות לכך היא נמוכה אולם גם ירידה לקצב צמיחה של 7%–8% בסין תהיה קריטית לכלכלה העולמית.

 

בנוסף, טוען הכלכלן כי קצב צמיחת התוצר המקומי הגולמי הריאלי של סין נמוך בהרבה ממה שחושבים. לדעתו, נתוני האינפלציה של סין אינם נכונים, ובשקלול נתוני האינפלציה האמיתיים, מצבה הכלכלי עגום. פאבר מסביר כי אחד הסיכונים לכלכלת סין הוא פיזור האשראי הגבוה ואי־שוויון מהותי בין המעמד העשיר של סין ובין מעמד הפועלים ומעמד הביניים: הסינים העשירים והתאגידים משקיעים, צורכים ותורמים מהותית לעליית המחירים בעוד שכוח הקנייה של רוב הציבור נשחק, ולכן קצב הצמיחה של כלכלת סין יתמתן.

 

לאור תחזיותיו העגומות, טוען פאבר כי הסיכון בהשקעה בשוק המניות סיני גבוה, והוא ממשיך להמליץ על השקעה בזהב ובמתכות היקרות כמו כסף ופלטינה.

 

אולי פאבר קיצוני מדי?

 

למרות הסיכונים הרבים בכלכלת סין, הכוללים סיכוני אשראי ורמת אינפלציה גבוהה (כאשר גם לדעתנו רמת האינפלציה בפועל גבוהה מהאינפלציה המדווחת), איננו מסכימים עם הערכותיו של פאבר ואיננו צופים נחיתה קשה בכלכלה הסינית בתוך שנה. להערכתנו, קצב הצמיחה ב־2011 וב־2012 יהיה נמוך יותר מהערכות הגופים הפיננסיים בעולם ומהערכות קרן המטבע שצופה צמיחה של 9.6% ו־9.5%, וינוע סביב 8%–9%.

 

מרבית האינדיקטורים הכלכליים מעידים על התמתנות הצמיחה של סין. מדד מנהלי הרכש של סין ירד בחודש מאי לרמה של 52 נקודות (ראו גרף) המהווה נקודת שפל של תשעה חודשים. לצורך העניין, רמה גבוהה מ־50 נקודות במדד משקפת צמיחה, ורמה הנמוכה מ־50 נקודות מצביעה על התמתנות כלכלית. בנוסף, רמת ה־52 נקודות שנרשמה במאי האחרון משקפת קצב צמיחת תוצר של כ־9%, וזאת לעומת קצב צמיחה של 9.7% ברבעון הראשון ו־9.8% ברבעון הרביעי ב־2010.

 

נתוני הייצור התעשייתי מצביעים אף הם על האטה בקצב הצמיחה בכלכלת סין. הייצור התעשייתי אמנם צמח בחודש מאי בקצב שנתי של כ־13.3% - אך זו הרמה הנמוכה ביותר בחצי השנה האחרונה ונמוכה משמעותית מהקצב שנרשם בחודש פברואר - 14.9%.

 

רמת התוצר הגבוהה בסין והמשך הביקושים הביאו לעלייה מתמדת של רמת האינפלציה שהגיעה לשיא של כמעט שלוש שנים (34 חודשים), לאחר שרשמה בחודש מאי קצב שנתי של 5.5%. מתחילת השנה עלה מדד המחירים הסיני ב־5.2%, וזאת כאשר יעד האינפלציה של הבנק המרכזי הוא 4%. המשך עליית מחירים בקצב הנוכחי עשוי להכניס את הממשל לבעיה.

 

מדד המחירים הסיני עלה לנוכח זינוק של 12% במחירי המזון. המזון מהווה כשליש מסל הצריכה של הסיני הממוצע, ולכן המשך עליית מחירים עשויה להוביל לירידה בצריכה הפרטית שמהווה כ־60% מהתוצר הסיני. מגמת העלייה ביוקר המחיה - שהחלה לפני כשלוש שנים ומתבטאת בעיקר בקרב האוכלוסייה הכפרית בעלת הכנסה נמוכה יחסית - גורמת לירידה באמון הצרכנים והמשקיעים ומשפיעה לרעה על תמהיל הצריכה של הציבור הסיני.

 

כדי למתן את רמות האינפלציה, הבנק המרכזי של סין ממשיך לבצע צעדים מוניטריים מרסנים. הבנק העלה את גובה ריבית הבסיס כבר פעמיים מתחילת השנה, וכיום גובה הריבית עומד על 6.3% והיא צפויה לעלות פעם נוספת בחודשיים הקרובים.

בנוסף, הבנק המרכזי העלה את גובה יחס הנזילות בפעם התשיעית מחודש אוקטובר האחרון לרמה של 21.5%.

המשמעות: הבנקים בסין מחויבים לשמור למעלה מחמישית מכספי הפיקדונות (שיא היסטורי) ולא להשתמש בהם לצורך הלוואות. זאת, כדי לרסן את הלחצים האינפלציוניים במשק הסיני שנגרמים בעקבות הזינוק במחירי הסחורות, המזון ובעיקר - הדיור. בחמשת החודשים הראשונים של השנה זינקו מחירי הדיור ב־34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

חשיפת חסר לנחושת

 

לקובעי המדיניות בסין ברור היום כי הצעדים המוניטריים לא יהיו אפקטיביים דיים כדי לצמצם את היקף האשראי. לכן, כדי להחזיר את האמון לאזרחים הסינים, ולקרר את המתיחות החברתית, החליט הממשל על כמה צעדים פחות קונבנציונליים במהלך השנה האחרונה.

 

כך, למשל, הורה הממשל הסיני לממשלות המחוזיות להעלות את דמי האבטלה, דמי הפנסיה ושכר המינימום בהתאם לרמת האינפלציה. בנוסף, במסגרת תוכנית החומש לשנים 2011–2015 מתכוונת הממשלה להגדיל את ההשקעות בתשתיות באזורים שמחוץ לערים, במטרה לתמוך בגידול התפוקה וההיצע של האוכלוסייה הכפרית ושיפור מעמדה החברתי־כלכלי.

 

על הפרק עומדות גם כמה הקלות נוספות לציבור הסיני בהן הורדת מחירי החשמל, הגז והתחבורה הציבורית. הממשלה מתכוונת להגדיל את היצע הסחורות והמוצרים כדי ליישם תקרות מחירים על מוצרים מסוימים ולמנוע התפרצות אינפלציונית במחירי המזון כפי שקרה ב־2008 - אז עלו מחירים אלה בשיעור של כ־23%. כפי שהמספרים והמגמות מראים, קיימים סיכוני צמיחה לכלכלה הסינית ולממשל ישנם לא מעט אתגרים לשנים הקרובות.

 

לאור חוסר הוודאות, אנו ממשיכים להמליץ על חשיפת חסר לשוק המניות הסיני ולשוק הסחורות מתחום המתכות (בעיקר לאלומיניום, נחושת וברזל) משום שסין משפיעה מאוד על הביקושים שלהן.

 

בתקופה זו כדאי לבצע בחירה סלקטיבית של מניות, תוך התמקדות בחברות צמיחה בעלות מדיניות דיבידנד. הכלכלות המפותחות המועדפות עלינו כיום הן קנדה וגרמניה, שיוצאות ממדיניות מרחיבה אך מציגות צמיחה בריאה וחוסן פיננסי. בנוסף, אנו ממליצים על השקעה במדינות מתפתחות המתאפיינות בצמיחה גבוהה ובמדיניות מוניטרית מרסנת הקרובה למיצוי (מדינות שבהן רוב העלאות הריבית כבר בוצעו) כגון ברזיל, צ'ילה והודו.

 

הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר באלומות ספרינט 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x