$
בארץ

עמותת פעמונים: "מתרחשת מהפכה שקטה בתחום התעסוקתי בקרב החרדים"

עמותת פעמונים, בהנהלת אוריאל לדרברג, שמה לה למטרה לעזור למשפחות חרדיות לתכנן את הוצאותיהן באופן יעיל; זוג עם שמונה ילדים שעובד עשרות שנים ללא מותרות ורואה את המינוס רק גדל מגוללת את השינוי שעשה בעזרת אחד ממתנדבי העמותה

תומר אביטל 08:2508.06.11

"שנינו עובדים עשרות שנים, אבל יש לנו בסופו של יום יותר הוצאות מהכנסות", מסבירים ברוך וחנה קצבורג (שם בדוי). כדי להתמודד עם המצב ולאזן את חשבון הבנק, נעזרת המשפחה בעמותת "פעמונים" בניהולו של אוריאל לדרברג. מדובר במשפחה החרדית הראשונה שהסכימה לפתוח את הספרים שלה כדי לנסות ולעזור לדומים במצבה, וגם כדי לגשר על פערי ההבנה עם האוכלוסייה החילונית.

 

שיעור המשפחות החרדיות באוכלוסייה הוא רק כ-6% ממשקי הבית. למרות זאת, הן מהוות כ-16% מהמשפחות העניות בישראל. בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות חרדיות קורסות תחת נטל ההוצאות בחברה החרדית: לצד הכנסות זעומות יש להם הוצאות מופרזות הייחודיות לחברה החרדית. עמותת פעמונים שפעילה מ-97' מנסה בשנים האחרונות לסייע בדרך יצירתית לאותן משפחות דרך הענקת קאוצ'ינג כלכלי פרו בונו. כעת פעמונים מלוואה כ-200 משפחות חרדיות – 10% מכלל ה'לקוחות' שלה.

 

"לא הצלחנו לשלם חשבונות מים וחשמל"

 

לדברי בני משפחת קצבורג, מצבם הכלכלי היה תמיד גרוע, אך בשנה האחרונה הוא נהפך לבלתי נסבל. "לא הצלחנו לשלם חשבונות מים וחשמל, למרות שאנו חיים בצורה סבירה ולא בזבזנית", הם אומרים. לדבריהם, הם נהגו לחתוך ירקות ולאכול סלטים כדי לחסוך בעליות המזון, אין להם אינטרנט או טלוויזיה, והם מתניידים בתחבורה ציבורית. "קנינו פלאפונים בתקופת הפיגועים בירושלים", הם אומרים בהתנצלות, "ואז כבר התרגלנו אליהם".

 

נתן מזרחי עם הזוג החרדי "חנה וברוך" נתן מזרחי עם הזוג החרדי "חנה וברוך" צילום מיקי אלון

 

אולם עיקר ההוצאות, לדבריהם, מקורו בגודל המשפחה: יש להם 8 ילדים, וכמעט כולם סמוכים על שולחנם, למרות שרובם גרים מחוץ לבית. למרות זאת, הם נאלצו מדי חודש להדק יותר ויותר את החגורה. בצורה אירונית, מה שהכריע את הכף לבסוף היה דווקא אירוע משמח – אירוסי הבת. הם התחייבו בהסכם השידוך לשאת בנטל המכריע – להעביר לזוג הטרי 440 אלף שקל, מעבר למימון הטקס, עבור רכישת דירה.

 

לדברי ברוך, "הגענו למצב של חוסר ברירה ורצינו לעצור את הסחרור הזה". אחרי שגם ברחוב החרדי, וגם בלשכת הרווחה הם שמעו מילים חמות על העמותה, הם פנו לבקשת עזרה.

 

"היינו בטוחים שידרשו מאיתנו להפסיק לאכול"

 

פעמונים שלחה להם את נתן מזרחי – מתנדב שכבר עזר לארבע משפחות חרדיות לחסל את האוברדראפט. מזרחי הוא גמלאי שעבד 36 שנה במחלקת הכספים של המשטרה. "הייתי אחראי על מיליארדים, אז כשיצאתי לפנסיה החלטתי להתנדב בתחום הכלכלי", הוא אומר. מזרחי הגיע לבית שלהם בשנה שעברה למפגש ראשוני שנועד לבדוק התאמה לייעוץ. הם ערכו 'שיקוף', מושג מהעגה של העמותה בו בוחנים את כלל ההוצאות וההכנסות ופתרונות ראשוניים.

 

"היינו בטוחים שידרשו מאיתנו להפסיק לאכול", נזכרים חנה וברוך, "אבל הוא פתח לנו את הראש וראינו שהמצב לא נורא". ההכנסות לרבות קצבאות ילדים בסך 1,020 שקל (עבור חמישה ילדים מתחת לגיל 18), ועזרה מההורים בסך 650 שקל לחודש, עמדו על 9,200 שקל. עיקר ההכנסה הייתה ממשכורתה של חנה כמורה - 6,200 שקל.

 

ההוצאות חרגו מ- 12,000 שקל. בתוכם: 3,500 שקל החזר חובות חודשי לגורמים שונים, כדי לכסות חוב שהסתכם בכ-100 אלף שקל. התמונה העגומה התחדדה כשחנה הניחה על השולחן צרור חשבונות. על רובם נכתב 'התראה אחרונה'. "את אלו לא שילמנו", הודיעה.

 

"בעמותה אנו בודקים איך אפשר להגדיל הכנסות או לצמצם הוצאות", מספר מזרחי. "שאלתי אותם איפה הוצאות על מתנות, ביגוד, חיפשתי קוסמטיקה, וסיגריות. לא היה כלום. במשפחה אחרת, למשל, הם תרמו 1,200 שקל בחודש בקביעות, למרות שהם בקושי גירדו מספיק לאוכל. במקרה הזה נאלצנו לחפש אסטרטגיות אחרות".

 

הם עשו סיור בבית. במהלכו העלתה המשפחה את הרעיון להשכיר חלק מהבית הדו קומתי שלהם. הילדים חוזרים רק פעם בחודש – במשך שנים הם חשבו להשכיר חלק מהדירה אך לעולם לא התפנו ליישם את הרעיון.

 

מזרחי קפץ על המציאה והגדיר את עליית הגג כ'קרש הצלה'. לאחר שבוע כבר הביאו קבלן כדי שיממש את רעיון ההשכרה. לאחר מכן פנו למישור הפרנסה. בנוסף, לאחר בחינה, ברוך הסכים להתחיל ולהעניק שיעורים פרטיים ביהדות לילדים עבור 80 שקל לשעה.

 

מזרחי המליץ על צעד נוסף - לקיחת הלוואת ענק במטרה לסגור את כל החובות, כולל הסכם השידוך של הבת. הוא הבטיח להם שההחזר החודשי לא יחרוג מ-1,000 שקל. הזוג הסכים. הם ערכו סקר שוק ומצאו את ההלוואה עם הריבית הזולה ביותר.

 

לאורך החודשים נפגשו שלושתם עוד 9 פעמים, ושוחחו בטלפון בתדירות גבוהה. הקבלן סיים תוך שלושה חודשים והדירה הושכרה. החובות סולקו והחשבון בבנק התאפס. "אני כל הזמן עם האצבע על הדופק", מכריז ברוך, "ומוודא שאנו לא חורגים". לדבריהם הציבור החרדי מגלה יותר ויותר פתיחות לנושא. "אנשים מבינים שלא למדנו תכנון פיננסי", אומרת חנה, "ושמותר ללכת למסגרות כמו פעמונים".

 

מדוע לדעתכם מצוקת העוני גדולה יותר בחברה החרדית?

חנה: "הבעיה שלנו זה המשפחות הגדולות – הוצאות החינוך שלנו אדירות. יש לי שלושה ילדים שלומדים בישיבה עד גיל 23 - עד שיתחתנו אני צריכה לשלם לישיבה כל חודש 600 שקל עבור כל אחד ולממן את ההוצאות שלהם כולל ביגוד. מעבר לזה אני צריכה לשלם ביטוח לאומי עבורם. בצבא לא משלמים ביטוח לאומי, אז למה הם משלמים? המדינה צריכה לשלם את זה עד שהילד יתחתן".

 

מה יקרה אחרי שיתחתנו?

"האישה בעיקר תפרנס אותם. אבל בינתיים אנחנו צריכים לתת לכל ילד 100 שקל בחודש שאמור לממן להם גם את הנסיעות הביתה. זה כלום, אבל אפילו את זה אנו לא יכולים להרשות".

 

נשים חרדיות עובדות נשים חרדיות עובדות צילום: צביקה טישלר

 

לאחרונה חגגה המשפחה בר מצווה. לדבריהם, הם הצליחו לערוך מסיבה יפיפייה עם הוצאה מינימלית. "בלי השתוללויות חילוניות", מציין מזרחי, "וזה עדיין היה יפיפה. 50% מההוצאה – 8,000 שקל - הוקצו עבור תפילין מהודר. האולם עצמו עלה רק 1,000 שקל, והכיבוד היה צנוע - פשטידות וסלטים".

 

היום, כשתם הייעוץ, התמונה שונה. החזר חובות ירד ל-1400 שקל לחודש בזכות המשכנתה שלקחו בגובה 450 אלף שקל. השכירות מכניסה 2000 שקל לחודש, והם נהנים מהכנסה עודפת של 1,400 שקל. לדברי ברוך "אני אומר לבנות שלי עכשיו להיכנס רק למסלולים עם כסף- כמו מחשבים, וראיית חשבון".

 

אתם סוף סוף בפלוס?

שניהם מחייכים. "עדיין לא. היו לנו כמה חודשים קשים. יש הרבה אירועים".

 

מנכ"ל פעמונים, אוריאל לדרברג, קורא למהפכה בציבור החרדי. לדבריו הם "חיים במציאות לא נורמלית. במישור התעסוקתי יש לציבור החרדי בארץ מה ללמוד מהקהילות המקבילות להם באירופה ובארה"ב – שם הם מקיימים אורח חיים יהודי מלא ועם זאת מפרנסים עצמם בכבוד רב. אולם כאן אין להילחם בכל החזיתות ותחת כל עץ רענן: אני ממשיל זאת להזזת רהיט עתיק בבית. צריך להזיזו לאט ובזהירות שמא ישבר. 

 

"כבר עכשיו מתרחשת מהפכה שקטה בתחום התעסוקתי בקרב החרדים: יותר ויותר אנשים נכנסים למעגל העבודה. אני קורא למדינה לעודד מהפכה זו בשום שכל וברגישות המתבקשת. תהליכי הבראה בממדים רחבים כל כך ועתיקים כל כך לא עושים בתגרות פוליטיות או תקשורתיות אלא ברגישות המתבקשת. זה יותר נכון, יותר צודק ויותר יעיל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x