שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

חשיפת "כלכליסט": מאז 2004 עגנו באיראן 7 מכליות של עופר

גם לאחר החקיקה בקונגרס האמריקאי נגד סחר עם איראן, המשיכו מכליות בבעלות סמי עופר להגיע למדינה. טנקר פסיפיק: "כל פעילות משלוח הנפט ומוצריו מאיראן ואליה היתה מותרת לפי החוקים והתקנות הבינ"ל". גורמים רשמיים בטהרן: "איראן אינה מקיימת קשרים עסקיים עם חברות ציוניות"

נעמה סיקולר 09:5129.05.11

קשרי הסחר בין טנקר פסיפיק (Tanker Pacific) של סמי עופר לבין איראן חרגו הרבה מעבר לאירוע הנקודתי של מכירת מכלית לחברת הספנות של הרפובליקה האיראנית (IRISL), שעליו דיווחה בשבוע שעבר מחלקת המדינה של ארה"ב. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בשנים 2004–2010 עגנו לפחות שבע מכליות נפט של החברה בנמל האיראני שבאי חארק (Khark), כ־25 ק"מ מחופי איראן.

 

לנתבי המכליות של סמי עופר לאיראן לחץ כאן

 

טנקר פסיפיק, שבבעלותה עשרות מכליות, היא מהחברות גדולות בעולם להובלת נפט וכימיקלים. על פי אתר האינטרנט של החברה היא הוקמה בתחילת שנות השמונים על ידי עידן עופר, ומעסיקה כ־4,000 עובדים. משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים בסינגפור, ובמקביל היא מפעילה סניף לונדוני.

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ספינותיה של טנקר פסיפיק פקדו את הנמל האיראני שמונה פעמים, כל זאת בתקופה שבה ישראל הפעילה לובינג מסיבי מול ארה"ב, כדי שזו תטיל סנקציות על מסחר עם איראן; לאחר שארה"ב כבר הודיעה כי תאמץ סנקציות חמורות נגד כל חברה שתגלה מעורבות כלשהי בסחר עם איראן, לרבות בדרך של הובלה הקשורה לתעשיית הנפט של המדינה; בזמן שבו נעשו בבית הנבחרים ובסנאט בארה"ב המהלכים לחקיקת החוק האוסר על סחר כזה; ולפחות במקרה אחד - גם לאחר חתימת נשיא ארה"ב ברק אובמה על החוק וכניסת החקיקה לתוקף.

 

נסוגים, עופר לא

 

אף שלא בכל התקופה האמורה הונהגו סנקציות בינלאומיות על מי שיסחר עם איראן, מבחינת החוק הישראלי סחר עם איראן, כולל הובלת סחורה, אסור על פי פקודת המסחר עם האויב. הפקודה המנדטורית, שנכנסה לתוקף בשנת 1939 ועדיין תקפה, משיתה על מי שיסחר עם מדינת אויב קנסות כספיים ועונשי מאסר של עד שבע שנים.

 

בסוף 2009 החלו בית הנבחרים והסנאט בארה"ב לקדם סנקציות כנגד מי שיהיה מעורב בתעשיית הנפט של איראן. המטרה היתה ללחוץ על טהרן בגלל היעדר שיתוף הפעולה שלה עם הקהילה הבינלאומית בנוגע לתוכניתה הגרעינית. בתחילת 2010 אישר הסנאט את הצעת החוק שקבעה הטלת סנקציות על כל חברה שתעסוק במכירת נפט מזוקק לאיראן. החוק התייחס לעיצומים על כל גורם שיהיה מעורב בדרך כלשהי במכירת נפט לאיראן, לרבות חברות הובלה וחברות ביטוח ימי.

 

כדי להשלים את הליך החקיקה נדרשה חתימתו של נשיא ארה"ב. כל עוד חתימה זאת לא ניתנה, היו יכולות חברות דלק מהעולם להמשיך לסחור עם איראן מבלי לעבור באופן פורמלי על החוק. עם זאת לפי דיווחים מאותה תקופה, חברות רבות, ובהן חברת הדלק האירופית "של", חברת "גלנקור" וחברת "טרפיגורה", לא חיכו לחתימת אובמה והפסיקו מיד את קשרי הנפט עם איראן. טנקר פסיפיק של עופר, מנגד, לא שינתה ממנהגה לעגון באיראן גם לאחר שאובמה חתם על החוק ביולי 2010.

 

כך, בנובמבר 2010 עגנה באי חארק המכלית Black sea של טנקר פסיפיק, שנשאה את דגל סינגפור (בחברה אומרים כי המכלית נשאה נפט גולמי שהאיסור לא חל עליו). על פי מאגר תנועת האניות אקווסייה (Equsaia), זאת היתה עגינה שנייה של Black sea בחארק ב־2010, לאחר עגינה שתועדה בחודש פברואר. לאחר העגינה בפברואר תועדה עגינה של המכלית בספרד, ממנה המשיכה לארה"ב, ומארה"ב שבה והפליגה לאיראן.

 

סמי עופר סמי עופר צילום: מאיר אזולאי

 

באפריל 2010 הגיעה לנמל האיראני באי חארק מכלית נפט אחרת של טנקר פסיפיק, Ceram sea, כשהיא נושאת דגל סינגפור. חודשיים קודם לכן עגנה המכלית בטוקיו, וכמה שבועות לאחר מכן הגיעה לנמל מרסיי שבצרפת.

 

בסוף אוקטובר 2009, במקביל להבשלתם של תהליכי החקיקה בקונגרס האמריקאי, הגיעה לאי חארק מכלית נפט נושאת דגל ליבריה בשם Alaskan sea. לפי רשימת צי הספינות שעליו מדווחת טנקר פסיפיק באתר האינטרנט שלה, ומעודכן נכון למאי 2011, מכלית זאת שייכת לחברה. נקודת העגינה הקודמת של המכלית היתה בטוקיו, בחודש מרץ של אותה השנה, וכשבועיים לאחר העגינה באיראן עגנה המכלית ביוון.

 

בנוסף לשלוש המכליות שצוינו, בשנים 2004–2006 עגנו מכליות נוספות הרשומות על שם החברה הסינגפורית של עופר בנמלים איראניים. על פי הרישומים, גם המכלית "אמה" של טנקר פסיפיק, שנקראה בעבר Raffles Park, נמכרה לחברה מדובאי ולבסוף מצאה את דרכה בידי חברת הספנות של איראן, עגנה בנמלים איראניים כמה פעמים קודם למכירתה. זוהי המכלית שעל מכירתה לאיראן דיווחה בשבוע שעבר מחלקת המדינה האמריקאית.

 

רישומי נמלי העגינה של מכליות הנפט מלמדים כי הן הגיעו באופן ייעודי לנמל האיראני, מבלי שקיימת נקודת ציון אחרת קרובה שחייבה אותם להגיע אל האי חארק. בחלק מהמקרים הגיעו המכליות במיוחד מחציו השני של הגלובוס. במקרים אלה לא יהיה זה בלתי סביר להניח שעגינה בנמל האיראני משמעותה סחר בנפט עם חברות הקשורות באיראן, או הובלה של מוצרים מתחום הנפט למדינה.

 

על הכוונת של הבריטים

 

מקורות בתחום הספנות העריכו בסוף השבוע כי בריטניה עשויה ללכת בדרכה של ארה"ב, ולהכריז על הכנסת טנקר פסיפיק של עופר לרשימה השחורה של החברות שעליהן מוטלות סנקציות. אחת הסיבות לכך היא משרדה של טנקר פסיפיק בלונדון. הבריטים אישרו בסוף 2009 הטלת סנקציות על מי שיסחר עם איראן או יסייע לה במתן שירותים.

 

ביולי 2010 אישרו גם שרי החוץ של האיחוד האירופי חבילת סנקציות מורחבת על מי שיבצע השקעות באיראן, בעיקר בכל הקשור להעברת סיוע טכני וידע טכנולוגי, בדגש על טכנולוגיות לזיקוק נפט וגז. תחום נוסף שעליו הודקו מאוד המגבלות הוא הסחר האיראני, ונקבע כי חברות איראניות להובלה ימית ואווירית לא יוכלו לעבוד באירופה. כמו כן הוטלו מגבלות חמורות על העברות בנקאיות לאיראן ובתחום הביטוחים.

 

בגלל אופיים הנקודתי של האיסורים שהטיל האיחוד האירופי, ההערכה היא שאם יגלשו הסנקציות על טנקר פסיפיק אל מחוץ לגבולות ארה"ב, הסכנה לחברה הסינגפורית של עופר תגיע קודם כל מצד בריטניה.

 

בישראל הודיעו הרשויות כי אין בכוונתן להתערב לטובת עופר, אולם ככל הנראה, למרות ההתנערות הרשמית, נמשכים מגעים דיפלומטיים חשאיים כדי לנסות ולהגיע לפתרון הבעיה. עם זאת, גורמים ממשלתיים אמרו ל"כלכליסט" כי קיימת ביקורת רבה כלפי עופר במסדרונות השלטון, על כך שהחברה שבבעלותו ידעה כבר כמה חודשים כי הממשל האמריקאי בודק את מכירת המכלית, אך איחרה ליידע בכך את שלטונות ישראל.

 

לא מתכוונים להתערב

 

מקורבים לסמי עופר טענו בסוף השבוע כי נכון לתקופות שעליהן מדובר, עגינה בנמל איראני לא היוותה הפרה של החוק הבינלאומי או של כל סנקציה אחרת על פי החוק הבינלאומי. הם הוסיפו כי טנקר פסיפיק היא חברת ספנות גלובלית הפועלת באופן דומה לחברות בסדר הגודל שלה, שגם ספינות שלהן עוגנות בנמלים איראניים. לפיכך, אמרו, אין במידע החדש כל דבר חריג בנוף הספנות.

 

הסבר נוסף שסיפקו בסוף השבוע בסביבת עופר הוא שאף שהאוניות שייכות לסמי עופר, הן מנוהלות על ידי חברת ניהול עצמאית. מסיבה זאת, טענו, לא היה לעופר שום קשר או מעורבות באופן שבו נוהלו העסקים בעניין המכלית שמכירתה לאיראנים הביאה להתפוצצות הפרשה.

 

בהודעת משרד החוץ מיום חמישי בערב נמסר כי "ישראל תומכת במאמצים הבינלאומיים להפעיל לחץ כלכלי אפקטיבי על איראן כחלק מההתמודדות עם תוכניתה הגרעינית. המציאות ממחישה את הצורך שחברות ינהגו בזהירות המרבית בקשריהן העסקיים הבינלאומיים, עקב הפעילות האיראנית המתמשכת והמאומצת להסתרה והטעיה של חברות, שעלולות למצוא את עצמן עוברות על סנקציות בינלאומיות ואוטונומיות נגד איראן".

 

משרד החוץ חזר על הודעותיו מהימים האחרונים כי הוא בודק את הנושא, אך בשום מקום לא נמסר כי המדינה מתכוונת לגבות את משפחת עופר בפרשה. "ממשלת ישראל מבחינתה לומדת את פרטי המקרה והשלכותיו", נמסר ממשרד החוץ. "ישראל תמשיך לשתף פעולה עם שותפותיה הבינלאומיות, ובראשן ארה"ב, כדי לסכל את שאיפותיה הגרעיניות של איראן, על כל היבטיה".

 

הודעת משרד החוץ הצטרפה להודעה של משרד הביטחון, שלפיה במשרד לא מכירים את הפרשה ולא מתכוונים להתערב בה. "משרד הביטחון מבהיר כי מאחר שעל פי הפרסומים מדובר בעסקה אזרחית, ומאחר שהמשרד מפקח אך ורק על יצוא של ציוד וידע ביטחוני לחו"ל, אין למשרד נגיעה או מידע כלשהו בנושא".

 

"לא מקיימים קשרים עסקיים עם חברות ציוניות"

 

בתוך כך, בעקבות הפרסומים על פעילות עסקית שניהלה חברת האחים עופר עם איראן, גורם רשמי בכיר בטהרן מסר כי איראן אינה מקיימת קשרים עסקיים עם "חברות ציוניות" – כך מפרסם היום (א') העיתון "טהרן טיימס".

 

"הידיעה לגבי פעילות עסקית של חברות ציוניות באיראן היא משחק חדש בתגובה לנכונות של מדינות שונות לכונן קשרים כלכליים עם איראן", אמר יו"ר משרד הסחר, התעשייה והכרייה האיראני, מוחמד נחאוואנדיאן ביום שישי.

 

"בנוסף לחרם החוקי, איראן מתייחסת אל חברות ציוניות וקובעי המדיניות שלהן כאל הגורמים העיקריים מאחורי הסנקציות הכלכליות (כנגד איראן) ונמנעת מלעשות אתם עסקים", הוסיף.

 

עוד טען הגורם הרשמי כי טהרן מקיימת קשרים כלכליים עם מדינות רבות, חרף הסנקציות. הוא ציין כי מספר מדינות הביעו נכונות להגדיל את היקף היחסים הכלכליים עם איראן בעקבות המשבר הגלובלי, בציינו, "הם לא יכולים למנוע מעצמם את הכלכלה האיראנית הצומחת".

 

דבריו באים בעקבות הודעתה של שרת החוץ האמריקאית הילארי קלינטון בשבוע שעבר, כי יוטלו סנקציות על שבע חברות בינלאומיות, בהן חברות הספנות האחים עופר – בטענה כי קיימו פעילות עסקית עם מגזר האנרגיה האיראני.

 

תגובת טנקר פסיפיק: "ננקוט כל אמצעי אפשרי כדי שאירוע דומה לא יחזור על עצמו"

 

חברת טנקר פסיפיק מנג'מנט (סינגפור) רואה את הודעת מחלקת המדינה האמריקאית מ־24 במאי, הנוגעת למעורבותנו במכירת המכלית "ראפלס פארק", כבחינה מוגזמת ולא צודקת של תהליך בדיקת הנאותות שאנו עושים.

 

עם זאת, לאור ההודעה, פתחנו בחקירה מקיפה של ההליכים הפנימיים שהתקיימו בשעה שאותה המכירה בוצעה. בכוונתנו להשתמש בכל אמצעי אפשרי על מנת להבטיח שאירוע דומה לא יחזור על עצמו. בהתאם לכך, החברה תיישם לאלתר הליכי תאימות מוגברים, ותשתמש במשאבים נוספים על מנת להבטיח שהחברה תפעל ברמת הנאותות האופטימלית.

 

אשר למכירת המכלית, החברה מאמינה כי החיפושים והבדיקות שביצעה בשעת הרכישה היו הולמים, ולא היתה בהם אף אינדיקציה לכך שכלי השיט עלול ליפול לבסוף בידיים איראניות. לאור כל זאת, החברה פנתה לעצתה של וושינגטון, והיא פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הממשל האמריקאי.

 

מאחר שקיבלנו בימים האחרונים שאילתות רבות הנוגעות לקשר שהיה קיים בעבר בין הספינות שלנו לנמלים האיראניים, החלטנו להעביר את המידע הבא דרך ערוצי המדיה הבינלאומיים. טנקר מנג'מנט פסיפיק פועלת זה מעל 20 שנה כחברה עצמאית לחלוטין לניהול מכליות, וחולשת כיום על צי של מכליות השטות באוקיינוסים ומשנעות נפט גולמי ומוצרים נלווים ברחבי העולם לחברות נפט גדולות, סוחרי סחורות ומשתמשי קצה.

 

במהלך השנים האחרונות, וכחלק קטן מעסקינו, החלטנו לשלוח מטענים המכילים נפט ומוצרי נפט נלווים גם אל ומנמלים באיראן, המיועדים ללקוחותינו. כל פעילות מסוג זו היתה מותרת במלואה וכפופה לחוקים ולתקנות הבינ"ל שחוקקו ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם. חרף זאת, טנקר פסיפיק החליטה בנובמבר 2010 לחדול באופן גורף מהטענת נפט ומוצרי נפט נלווים בנמלי איראן, אף שמדובר בפעולה מסחרית תקינה מבחינת החקיקה הבינ"ל, המבוצעת באופן מסורתי בידי חברות ספנות בינ"ל הפועלות מחוץ לארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם.

 

דיווחים שהתפרסמו מאז הכרזתה של מחלקת המדינה האמריקאית רמזו על קשר בעלות ישיר בין טנקר מנג'מנט פסיפיק לקבוצת האחים עופר בישראל. מידע זה שגוי, יצר בלבול, ואנו מבינים כי היה בו כדי לפגוע בפעילותם של עסקים שאינם קשורים לנושא בישראל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x