10 שנים לאסון ורסאי: מה השתנה?

כאזרח במדינה הזו אני רוצה לקוות שמישהו משרי הממשלה מצא לנכון להרים טלפון בימים האחרונים למשפחות הרוגי אסון ורסאי. לומר איזו מילת עידוד אחרי עשר שנות התעלמות ולהבטיח שיש מי שלקח ברצינות את האסון הנורא ורואה לנגד עיניו את הצורך בשינוי מהותי, כדי שלא נמצא את עצמנו שוב באותה סיטואציה.

אני רוצה לקוות, אבל אני מעריך שהשיחה הזו לא התבצעה ולא תתבצע. ממשלת ישראל אוטמת את אוזניה ועוצמת את עיניה בכל הנוגע לאסון ורסאי. אלמלא הייתה נוהגת כך, כבר עשר שנים היה כאן סטנדרט אחר לגמרי בכל הנוגע לבנייה ציבורית. אלמלא הייתה בוחרת להתעלם באופן בוטה מהמלצות ועדת החקירה - אולי לא היינו מגלים כעבור עשר שנים שבמאות מבני ציבור בישראל אין אפילו ביטוח למקרה של אסון חס וחלילה.

ולא שחסרה אלטרנטיבה. ועדת החקירה בראשות השופט ורדי זיילר הניחה על שולחן הממשלה שורה ארוכה של המלצות אשר מציבות סטנדרט חדש לגמרי בבנייה הציבורית, בראש ובראשונה בסטנדרטיזציה של חוזים וכלה בשינוי מבני במשרדי הממשלה. תקן הבנייה הציבורית על פי זיילר היה מבטיח איכות ומונע תופעות מדאיגות וסכנת נפשות.

אסון ורסאי צילום: שאול גולן

23 הרוגים, 380 פצועים, שבעה אנשים ששילמו מחיר אישי ונשלחו למאסר, ועדת חקירה ממלכתית אחת, החלטת ממשלה לאמץ את מסקנות הוועדה ובזה תם הסיפור. מאות מבני ציבור עדיין בנויים בשיטת הפל-קל. במקרה של אסון או רעידת אדמה לא נוכל להגיד שהכתובת לא הייתה על הקיר. היא הייתה והקיר עומד לקרוס יחד איתה. זה רק עניין של זמן עד האסון הבא וכשהוא יקרה, ימהרו שרי הממשלה להתנער מאחריות ולומר "לא ידענו, לא ראינו, לא עודכנו".

במדינה שבה הכותרת הראשית מתחלפת אחת לשעה, קל להסתיר מידע חיוני מהציבור. למשל שהחלטות ממשלה לא תמיד מתבצעות הלכה למעשה, ושמי שמנהל את המדינה הם לא נבחרי הציבור אלא פקידי האוצר. זו הסיבה שבגללה שורה של המלצות מקצועיות חשובות מאין כמותן שהגישה ועדת זיילר בעקבות האסון אומצה על ידי הממשלה אבל לא יושמה מעולם. התאחדות הקבלנים עתרה לבג״צ בנושא אי אימוץ החוזה האחיד, והנושא יידון בחודש נובמבר הקרוב בבית המשפט.

אפשר להסתיר מהציבור את רשימת המבנים המסוכנים, וגם את העובדה הפשוטה שבכל פעם שאדם נכנס למבנה כזה הוא עושה זאת על אחריותו האישית והמלאה כי המדינה לא תפצה אותו במקרה של אסון.

אין מילות נחמה לאנשים שאיבדו את יקיריהם באסון, אבל עצם הידיעה שאיש לא הפיק לקחים, שהשינוי הנדרש לא התחולל ושהכל נשאר על מקומו - רק הופכת את יום השנה העשירי לקשה יותר. בעצם אולי מוטב שאיש משרי הממשלה לא ירים טלפון. מה יהיה להם להגיד?

הכותב הוא מנכ"ל התאחדות הקבלנים