$
משפט

בלעדי ל"כלכליסט": 100 אלף שקל לתובעים, 700 אלף שקל לעו"ד, וחסינות מלאה לכיל

היועץ המשפטי לממשלה תוקף את הסדר הפשרה המסתמן בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד מפעל הברום של כיל ברמת חובב

מארק שון 06:5522.05.11

האם ענקית התעשייה כיל עומדת לקבל חסינות כוללת מתביעות עקב הזיהום שגורמים מפעלי תרכובות הברום שלה לתושבי ישראל? ההחלטה תוכרע בקרוב במסגרת תובענה ייצוגית המתבררת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. אם זה תלוי בתובעים, שני תושבים בדואים מהנגב, ובעורך דינם - התשובה היא חיובית. אם זה תלוי ביועץ המשפטי לממשלה - אסור לתת לכיל את החסינות. "כלכליסט" חושף את מאחורי הקלעים של התיק, שעתידו צפוי להיות מוכרע בחודש הבא על ידי השופט אריאל ואגו.

 

כך התכווצו מיליארד שקל ל-100 אלף שקל: השתלשלות הייצוגית נגד תרכובות ברום

 

התיק נפתח לפני כ־3.5 שנים כשמוחמד ואחמד אלגרגואי, תושבי היישוב הבדואי ואדי נעים, הגישו תביעה נגד מפעל תרכובות ברום הממוקם ברמת חובב, סמוך ליישוב. מפעל תרכובות ברום שייך לאחת הקבוצות התעשייתיות הגדולות בישראל - כיל של החברה לישראל, שבבעלות סמי ועידן עופר.

 

עקיבא מוזס, מנכ"ל כיל עקיבא מוזס, מנכ"ל כיל צילום: אוראל כהן

התובעים טענו, באמצעות עו"ד יוחי גבע, לפגיעה באיכות חייהם עקב הזיהום הנפלט מהמפעל וביקשו להכיר בתביעה כייצוגית בשם תושבי באר שבע והאזור. עוד דרשו פיצוי בהיקף של יותר ממיליארד שקל.

 

בתחילת השנה הגישו הצדדים הסכם פשרה לאישור בית המשפט. כנדרש בחוק, בית המשפט העביר את ההסכם ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. מתגובת היועץ, שהגיעה לידי "כלכליסט", עולה כי במסגרת הסכם הפשרה הפיצוי לתובעים יירד משמעותית ל־100 אלף שקל בסך הכל (פחות מאלפית מהסכום המקורי), עורך דינם יקבל שכר טרחה של 700 אלף שקל, כיל תתחייב לשפר את מערכות הסינון במפעל ובתמורה תקבל חסינות מתביעות המתייחסות לנזקים שגרמה לכאורה בתקופה של שבע השנים האחרונות (על תביעות המתייחסות לתקופה ארוכה יותר חלה התיישנות).

 

וינשטיין הביע התנגדות נחרצת להסכם הפשרה והעביר ביקורת על תוכנו.

 

האם הפשרה תחול גם על המפעל בים המלח?

 

"ההסכם נותן למפעל חסינות מוחלטת והוא משקף מצב של דחיית התביעה ואפס סיכונים למפעל", נכתב בהתנגדות היועץ המשפטי לממשלה. כוונתו של היועץ היא לסעיף בהסכם הפשרה החוסם הגשת תביעות נוספות על נזקים שנגרמו לכאורה על ידי המפעל בשבע השנים האחרונות. "כנגד החברה ישנן תביעות בגין נזקי גוף, ואין הצדקה לתת לחברה חסינות בפני תביעות אלה", נכתב בעמדת היועץ. לפי הפרשנות של וינשטיין, החסינות של כיל מפני תביעות תהיה לא רק של המפעל ברמת חובב אלא

גם של "מפעלים אחרים".

 

התביעה המקורית הוגשה בשם תושבים שמתגוררים בסביבת המפעל, אך לפי וינשטיין הסכם הפשרה כולל את כל תושבי המדינה. המשמעות היא שאף אחד מתושבי המדינה לא יוכל לתבוע בעתיד את כיל על אותן סיבות שבגללן הוגשה התביעה. המשמעות היא שההסכם יכלול את התושבים הגרים בסמיכות למפעלי הברום בים המלח. "אין הצדקה להרחיב את חברי הקבוצה לכלל תושבי המדינה כאשר לחברה קיימים, למיטב הידיעה, מתקנים נוספים ברחבי הארץ", נכתב בתגובת היועץ.

 

היבט נוסף של אותה נקודה הוא טווח הפגיעות האופציונליות שמופיעות בהסכם הפשרה, הכולל תחלואה אפשרית כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים, כלומר, נזקי גוף. "אין הצדקה לתת לחברה חסינות בפני תביעות אלה", נכתב בהתנגדות של היועץ.

 

נקודה מרכזית נוספת שעולה מההתנגדות היא שלמעשה החברה התחייבה בפשרה לבצע פעולות להפחתת הזיהום שבכל מקרה תיאלץ לעשות במסגרת צו עתידי של המשרד להגנת הסביבה. וינשטיין טוען כי במסגרת גישור לגיבוש תנאי רישיון עתידיים לחמישה מפעלים מאזור רמת חובב, כולל תרכובות ברום, סוכמו תנאים חדשים שצפויים להיכנס לתוקף בעוד מספר חודשים. לדברי היועץ, המשמעות היא שהסכם הפשרה לא מוסיף כלום מעבר למה שהחברה גם ככה תחוייב לבצע על פי הצו העתידי.

 

מפעל תרכובות ברום ברמת חובב. "אפס סיכונים" מפעל תרכובות ברום ברמת חובב. "אפס סיכונים" צילום: חיים הורנשטיין

 

"הפשרה תאפשר לחברה להביט קדימה אל העתיד"

 

בשבוע שעבר הגישה תרכובות ברום את תגובתה להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה, והשבוע צפוי להגיש גם עו"ד גבע את תגובתו. החברה הכחישה את הטענות שהעלה וינשטיין וטענה בנוגע לצו העתידי של המשרד להגנת הסביבה כי כלל לא סוכמו איתה תנאי הרישיון העתידיים, ולמעשה היא גילתה רק מתוך עמדת היועץ שההסדר יחול עליה תוך מספר חודשים.

 

החברה גם מפרטת מספר פעולות במסגרת הסכם הפשרה שלא כלולות בהסדר עם המשרד להגנת הסביבה, ביניהן התחייבות להחליף את כלל המשאבות במפעל במשאבות מגנטיות, בעלות מוערכת של כ־2.5 מיליון דולר. התחייבות נוספת היא להקים חדר סגור לאריזת הפסולת ולחברו למערכת טיהור אוויר, בעלות של כ־2 מיליון דולר. "בעמדת היועץ משתקפת אי הבנה של חלק מתנאי הסכם הפשרה", טוענת תרכובות ברום בתגובתה.

 

לגבי הגדלת האוכלוסיה מתושבי אזור רמת חובב לכלל תושבי ישראל טוענת החברה כי מדובר בפרוצדורה לגיטימית שמעוגנת חוקית. החברה גם כותבת במפורש שמבחינתה היא משקיעה "סכומי עתק" כדי שהיא לא תצטרך לנהל הליכים דומים בעתיד: "תורחבנה הגדרות הקבוצה ועילות הבקשה באופן (...) שיאפשר לחברה לשים מאחוריה את העבר ולהביט קדימה אל העתיד. בתמורה להתחייבויותיה, מעוניינת החברה לשים מאחוריה את האירועים מושא הבקשה ודומיהם, ולהימנע מניהול הליכים נוספים בגינם".

 

מעמדת היועץ המשפטי לממשלה עולה לכאורה בעייתיות חמורה נוספת בהסכם הפשרה: ההסכם לא כולל שום מנגנון אכיפה או סנקציה ממשית במקרה שהמפעל ממשיך בעתיד לפגוע באוכלוסיה, והוא אינו כולל שום זכות לפיצוי כספי במקרה כזה. "כל בקשה לסעד תחייב את חברי הקבוצה בפתיחת הליך משפטי חדש, במסגרתו ייאלצו להתמודד עם ההצהרות השזורות בהסכם", כותב היועץ.

 

מבחינת החברה אין שום בעיה עם המצב הזה. "הסכם הפשרה כלל אינו אמור לכלול סנקציה כזו", נכתב בתגובתה לבית המשפט, "אם במועד כלשהו תפר החברה את תנאי רישיון העסק שלה, פתוחה הדרך בפני כל המעוניין להגיש נגדה הליכים משפטיים, מכל סוג, והיא תתמודד עם הליכים אלה. אין כל צורך במנגנון אכיפה נוסף".

 

"שכר עו"ד גבע נראה גבוה ביחס להישג"

 

בסיום עמדתו התייחס היועץ המשפטי לממשלה גם לשכר הטרחה של עו"ד יוחי גבע, נציג התובעים: "שכר הטרחה נראה גבוה יתר על המידה ביחס להישג שהושג... במיוחד על רקע החסינות הרחבה לה זוכה המפעל במסגרת הסדר הפשרה, ובהתחשב בעובדה כי עיקר התביעה מבוסס על נתונים שנאספו על ידי המשרד להגנת הסביבה".

 

ההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה אינה מבטיחה דבר. לשופט במסגרת של אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית יש סמכות לאשר הסכם גם בניגוד לעמדת היועץ. בינתיים השופט אריאל ואגו מביהמ"ש המחוזי בבאר שבע ביקש את תגובת הצדדים להתנגדות והוא צפוי להכריע בתיק עד סוף חודש יוני הקרוב.

 

להחלטת השופט ואגו יהיו השלכות על תביעות אחרות המתנהלות במקביל נגד תרכובות ברום, וביניהן אחד ההליכים העקרוניים נגד הנזקים לכאורה שגורמים המפעלים ברמת חובב, המתנהל מזה ארבע שנים וצפוי להגיע לשיאו בקרוב. התיק, אותו מוביל פרופ' שאול לדני, הוא למעשה איחוד של שלושה תיקים שכוללים עשרות תובעים פרטיים, ביניהם עשרות תושבי באר שבע, עומר והיישובים הבדואים. העדויות בתיקים צפויות להינתן בחודשים יוני ויולי הקרובים באולמה של השופטת שרה דברת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ממש בסמיכות לאולמו של השופט ואגו.

 

פרופ' לדני טוען במסגרת התביעה, שהוגשה בשנת 2007, כי הזיהומים שפולטים המפעלים הכימיים ברמת חובב גורמים לסרטן. הנתבעים הם כל המפעלים בסביבה, כולל תרכובות ברום. על פי החשש של היועץ המשפטי לממשלה, הסדר הפשרה עלול להוציא את תרכובות ברום מרשימת הנתבעים ולתת לה חסינות, כמו גם מפני תובעים פוטנציאליים עתידיים שטרם הגישו את תביעתם. מהפרשנות של החברה להסכם ניתן להבין שהיא לא התכוונה כלל לקבל חסינות בתביעה מעין זו.

 

"תרכובות ברום מייחסת חשיבות עליונה לסביבה"

 

את היועץ המשפטי לממשלה מייצג בהליך עו"ד אלון דפנה מפרקליטות מחוז דרום. את תרכובות ברום מייצגים עורכי הדין אריה נייגר ואלעזר נחלון.

 

מעו"ד גבע נמסר בתגובה: "מדובר בהישג ממעלה ראשונה לתושבים, והישג סביבתי יוצא דופן, אשר לראשונה מאלץ את תרכובות ברום להוציא סכומי עתק מכיסה ולהשקיע במניעת זיהום סביבתי. הכל בזכות התביעה הייצוגית. אני גאה במשרדי על ההישג יוצא הדופן. טענות היועמ״ש אינן מתיישבות עם ההיגיון, ולהבנתי אינן נכונות, לשון המעטה".

מדוברת כיל נמסר בתגובה: "מאחר והנושא נמצא בהליכים משפטיים, החברה מנועה מלהתייחס לתביעה עצמה.

 

החברה השקיעה מאות מיליוני שקלים והיא ממשיכה בהשקעות נרחבות בשמירה על הסביבה. חברת תרכובות הברום מייחסת חשיבות עליונה לסביבה, ועל כך יעידו גם עשרות בדיקות הפתע שנערכו בשנים האחרות על ידי המשרד להגנת הסביבה במפעל, בהן לא נמצאה אף חריגה".

 

את תגובת המשרד להגנת הסביבה לא ניתן היה להשיג.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x