• תפריט
משפט

האימפריה החדשה של אלי זהר

בעקבות המיזוג בין המשרדים גולדפרב וזליגמן עומד מאתמול עו"ד אלי זהר בראש משרד עורכי הדין הגדול בישראל, עם למעלה מ־200 עורכי דין. משרד הרצוג פוקס נאמן הודח מפסגת המשרדים הגדולים, אחרי שנים ארוכות. זהר: "המיזוג הוא צעד אסטרטגי מרחיק לכת"

ענת רואה 10:5717.05.11

היסטוריה בעולם עריכת הדין הישראלי: משרד הרצוג פוקס נאמן, שנחשב כבר שנים לגדול בישראל, עומד לאבד את הבכורה. המהפך יתקיים בעקבות המגה המיזוג בין המשרד השני בגודלו בארץ, גולדפרב, לוי, ערן, מאירי צפריר ושות', המונה 139 עורכי דין, לבין משרד זליגמן, המדורג במקום ה־13 ומונה 73 עורכי דין. אף שעל הנייר ימנה המשרד הגדול בישראל עד 210 עורכי דין בעקבות המיזוג, סביר להניח כי יהיו עורכי דין בשני המשרדים אשר יחליטו לפרוש כתוצאה מהמהלך, ויעמידו את מצבת עורכי הדין במשרד המאוחד על 190–200 בלבד.

 

ההודעה הרשמית על המיזוג נמסרה אתמול אחר הצהריים, ולפיה המשרד הממוזג יפעל תחת השם גולדפרב־זליגמן, ושני המשרדים מתכוונים לעבור בקרוב למשרדים חדשים ומשותפים במגדל אלקטרה שבתל אביב. עו"ד אלי זהר, העומד בראש זליגמן ונחשב לאחד הפרקליטים המובילים בישראל, יכהן בתפקיד יו"ר הפירמה הממוזגת.

 

עו"ד יהודה (יודי) לוי, אשר עמד עד כה בראש משרד גולדפרב, יכהן בתפקיד השותף המנהל ויו"ר הוועדה האקזקוטיבית. על פי ההערכות, עו"ד עודד ערן, שותפו של לוי בראשות משרד גולדפרב עד כה, הנמצא זה תקופה בחופשת שבתון אף שהוא ממשיך להגיע למשרד, הביע בחודשים האחרונים רצון לפרוש מהמשרד. אתמול נמסר כי ערן צפוי לשוב למשרד בתום השבתון, אולם שמו נעדר מההודעה הרשמית שיצאה לגבי המיזוג.

 

"משרד גולדפרב הוא מהגדולים ומהמובילים בישראל", אמר זהר. "חיבורנו למשרד אחד הוא צירוף משמעותי של מסורת, סגנון ויכולות, שיביא לשילוב מקצועי רב־משמעות ומרובה ציפיות". שותפו החדש לדרך, יודי לוי, מסר כי "אנו שמחים על ההזדמנות לאחד כוחות עם אנשיו המצוינים של זליגמן. המיזוג הוא צעד אסטרטגי מרחיק לכת לעתידו של המשרד הממוזג, והנו בעל פוטנציאל מקצועי ועסקי רב".

 

מימין: אלי זהר ויודי לוי אתמול בהודעת המיזוג מימין: אלי זהר ויודי לוי אתמול בהודעת המיזוג צילום: ישראל הדרי

 

משלימים פערים

 

על פי ההערכות בענף, המיזוג הוא תוצאה של שורת סיבות שבראשן הצורך של משרד גולדפרב לבסס לעצמו מחלקת ליטיגציה - הופעות בבתי משפט - מובילה ונחשבת. ואכן, בהודעה שפרסמו שני המשרדים המתמזגים אתמול נאמר כי הפירמה הממוזגת תציע ללקוחותיה שירותים בשלושה תחומים: חברות ושוק הון, ליטיגציה ונדל"ן וכן שירותים בתחום המיסוי, אנרגיה, תכנון ובנייה ותקשורת.

 

משרד גולדפרב אמנם עסק עד כה בכל היבטי המשפט המסחרי והתאגידי, אך המוניטין והמומחיות העיקריים שלו הם בתחום שוק ההון, המיסוי וההייטק. משרד זליגמן, המתבלט בתחום הליטיגציה ומגדיר את התחום כהתמחותו המרכזית, נותן מענה ראוי לצרכים של גולדפרב בהיבט זה.

 

אף שעניין הייצוג בבתי המשפט עומד בלב המיזוג, לא ברור מי יעמוד בראש מחלקת הליטיגציה הממוזגת. בראש המחלקה הזו במשרד זליגמן עומדים אלי זהר ועו"ד צביקה בר נתן, שהיה עד 2005 שותפו של עו"ד בני ברץ, בעוד שאת מחלקת הליטיגציה המסחרית של גולדפרב מובילה עו"ד חגית בלייברג, שנמצאת בו כבר שנים רבות. לצדה משמש עו"ד אילן סופר כראש מחלקת הליטיגציה בתחום הצווארון הלבן.

  

 

רק בשבוע שעבר פורסם ב"כלכליסט" כי 50% מעבודת עריכת דין בישראל מתמקדת בליטיגציה. למרות נתון זה, המשרדים הגדולים ביותר בישראל לא תמיד הצליחו להקים מחלקות מובילות בתחום זה, והתקשו להתחרות במשרדים הבינוניים או הקטנים.

 

בענף אומרים כי המשרד הגדול הבולט ביותר בתחום הליטיגציה הוא ש. הורוביץ, בראשות עו"ד אלקס הרטמן, שמעסיק כ־60 עורכי דין בתחום זה בלבד. בין הליטיגטורים הנחשבים למובילים בישראל אפשר למנות את עורכי הדין דורי קלגסבלד, בעז בן צור, יוסי בנקל, גיורא ארדינסט, יוסי שגב וכמה מיוצאי משרדו לשעבר, שכולם עומדים היום בראש משרדי בוטיק קטנים.

 

חשוב לזכור כי משרד גולדפרב הוא תוצאה של מיזוג בסוף 2005 בין גולדפרב לבין משרד דנקנר לוסקי. ב־2004 התנתק יו"ר אי.די.בי נוחי דנקנר מהמשרד ומכר את חלקו לשותפיו, וכמוהו עשה גם שותפו דאז עו"ד משה לוסקי. השותפים שהמשיכו להוביל את דנקנר לוסקי הביאו לגולדפרב לקוחות משמעותיים ובהם אי.די.בי וסלקום. על רקע זה מעריכים בענף כי במשרד גולדפרב קיים פוטנציאל צמיחה שמסביר את הרצון במיזוג.

 

ללא דור המשך

 

מהצד של משרד זליגמן, היתרון במיזוג עם גולדפרב טמון בין היתר במחלקת הנדל"ן החזקה של גולדפרב. תחום זה נחשב לתחום משיק לליטיגציה ובעל רווחיות גבוהה. במשרד זליגמן היתה מחלקת נדל"ן בראשות עו"ד ערן באלינט, אך הוא עבר עם כמה מעורכי הדין במשרד למשרד שבלת לפני שנה וחצי, מה שהוביל להיחלשות המחלקה שנשארה בזליגמן. עו"ד רחל זכאי מתמחה גם היא בתחום ומשמשת כיועצת חיצונית. בנוסף, גולדפרב מביא עמו למיזוג מחלקת שוק הון מובילה שבוודאי קורצת לראשי זליגמן.

 

סוגיה נוספת המעסיקה מאוד את המשרדים הגדולים בישראל היא הצורך לבנות דור המשך אשר יהיה מסוגל להוביל את פעילות המשרד ואת הצלחתו גם לאחר פרישה של השותפים המייסדים או הבכירים שמובילים אותו במשך שנים. בענף אמרו אתמול כי בשני המשרדים לא ניתן לסמן עורכי דין שיכולים להוות בוודאות את דור ההמשך במשרדים. על רקע מצב זה, נדמה כי המיזוג יקל במציאת פתרון לבעיה המשותפת הזו.

 

עורך הדין הנחשב למספר 2 בזיליגמן הוא גבי הייק, המוביל את פעילותו המסחרית של המשרד, ואחריו ממוקם צביקה בר נתן. אחד מעורכי הדין הבכירים בישראל, אמר אתמול ל"כלכליסט", כי "בר נתן והייק לא בהכרח יכולים להוביל את זליגמן כדור המשך. המשרד לא מספיק ממותג בחו"ל, אין לו פעילות נדל"ן ואין לו כוכבים גדולים למעט אלי זהר".

 

הוא הוסיף, כי "עו"ד רועי בלכר נחשב גם כן לפרקליט מבטיח, אך הוא מאוד צעיר וספק אם יוכל לקחת משרד כזה על גבו, בוודאי שלא לבד. גם בגולדפרב המצב דומה ולכן השילוב שלהם יחד יכול מאוד לחזק אותם".

 

מי מרוויח ממשרד ענק

 

למרות שנתוני ההכנסות של המשרדים הגדולים בישראל נשמרים בחשאיות, עובדה ידועה היא כי משרדי בוטיק יוקרתיים מצליחים להשיג רף הכנסות ממוצע לעורך דין שהוא גבוה בהרבה מזה של משרדי הענק. אלא שלמרות זאת, ההערכה היא כי השותפים הבכירים ביותר במשרדי הענק מגיעים פעמים רבות לרף הכנסות אישי גבוה יותר מזה של ראשי משרדי הבוטיק. כך מבחינתם, משתלם לעמוד בראש משרד גדול.

 

בענף אומרים כי אפשר לחשב כמעט במדויק את רף ההכנסות של ראשי משרדי בוטיק קטנים, בתחשיב של שכר הטרחה לשעה שגובה ראש המשרד כפול שעות העבודה המקסימליות שהוא מסוגל לעבוד ביום.

 

במשרדים הגדולים לעומת זאת - השמים הם הגבול: לקוח שאינו יכול לעמוד בשכר הטרחה הגבוה שדורש פרקליט בכיר, 650 דולר לשעה ואף יותר, מופנה לשותף בכיר פחות שגובה שכר טרחה נמוך יותר ומשתכר בעצמו שכר נמוך יותר.

כך מועצם פוטנציאל ההשתכרות של ראשי המשרדים הגדולים לעומת משרדי הבוטיק, שיכולים לקלוט מספר מצומצם של לקוחות, שלרוב מסוגלים לשלם פחות.

 

הצלחת המיזוג

 

לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל GLawBAL העוסקת ביעוץ והשמה למשרדי עו"ד, ישנם פרמטרים רבים שעשויים ללמד על סיכוי ההצלחה או הכשלון של מיזוג. החשוב מכל לדברי זלמנוביץw הוא התאמה פרסונלית בין השותפים בשני המשרדים, ויכולתם להתגבר על סוגיות של אגו ומשקעי עבר מול השותפים במשרד השני שרגע קודם לכן היו מתחרים עסקיים.

 

בנוסף, התרבות הארגונית של המשרד עשויה אף היא להשפיע על הצלחת המיזוג, החל מהאופן בו נפתח תיק לקוח וכלה במידת הפתיחות והשקיפות הנהוגה כלפי עובדים שכירים ושותפים.

 

לצד אלו נדרשים כמובן המשרדים לאחד את לקוחותיהם בכפוף לניגודי אינטרסים וליצור חלוקה מקצועית מתאימה, כאשר מטבע הדברים כל משרד מגיע עם צוות כוח אדם מלא ויש להתאים תפקיד לכל עובד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x