שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח המבקר 2011

אילת בדעיכה - רצועת חוף קצרה, בעיית מסתננים ומיזמי תשתיות ותיירות תקועים

משרדי הממשלה מתקשים לקבל החלטות והתוצאה: "קיפאון בפיתוח התיירותי". במשרד התיירות סברו כי רצוי שמשרד רה"מ ירכז את הטיפול באילת כי "האתגרים העומדים בפני העיר הם לאומיים"

יסמין גיל 16:0117.05.11

מחסור בחדרי מלון ובאטרקציות תיירותיות, היעדר מתן תמריצים ליזמים, תשתיות תחבורה מוגבלות, רצועת חוף קצרה ובעיית מסתננים קשה - כך מתוארת אילת, מערי התיירות המובילות של ישראל, בדו"ח השנתי של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, שפורסם היום (ג'). "בשנים האחרונות אילת נמצאת בתהליך דעיכה והבעיות מחריפות עם הזמן", נכתב בפרק שעניינו פיתוח התיירות באילת. לליקויים אחראים משרדי ממשלה שבמשך שנים מתקשים לקבל החלטות.

 

בין דצמבר 2009 לספטמבר 2010 בדק משרד המבקר את פעילותם של גופים ממשלתיים שונים בתחומים הקשורים לפיתוח אילת כעיר תיירות. בין הגופים: משרדי ראש הממשלה, התיירות, האוצר, התחבורה, התמ"ת והפנים, עיריית אילת וחברת נמלי ישראל (חנ"י).

 

"נוצר קיפאון בפיתוח התיירותי באילת", נכתב בדו"ח, "זהו מצב שמנוגד לחלוטין למתרחש בקרב שכנותיה של העיר, עקבה וסיני, שבתחומן יש שטחי חוף נרחבים". כך, בעוד שירדן ומצרים עודדו השקעות בעקבה ובחצי האי סיני באמצעות תמריצים, פטור ממסים, הקלות בהליכי רישוי ואפשרות להעסיק עובדים זרים, בישראל המצב הפוך: הטבות מס שניתנו בעבר לאילת הצטמצמו ובכל הקשור לרישוי ולתעסוקה - הבירוקרטיה הישראלית דאגה לטרפד גם את זה.

אילת אילת צילום: יסמין גיל

 

על פי הדו"ח, ב-2003 בוטל הזיכוי ממס הכנסה ליחיד בשיעור של 10% שניתן לתושבי העיר. בעירייה טענו כי ביטול זה גרם לקושי למשוך לעיר אוכלוסייה איכותית ולמחסור בעובדים בענף המלונאות. רשות המסים ציינה כי מכיוון שרבים מעובדי הענף משתכרים מתחת לסף המס, ממילא הזיכוי ממס הכנסה אינו מועיל להם. גם הצעות חוק פרטיות להפוך את אילת לאזור סחר חופשי נתקעו בדרך: "על משרדי האוצר והתיירות לבחון דרכים לפיתוח התיירות בעיר ובכללן את הצורך ליזום שינויי חקיקה", נכתב בדו"ח.

 

לגבי החוק לעידוד השקעות הון שעיקרו עידוד יזמים מקומיים וזרים להשקיע בישראל, נכתב בדו"ח כי למרות שבין השנים 2007-1985 שילמה המדינה ליזמים מענקים להקמת מפעלי תיירות באילת בסכום כולל של כ-780 מיליון שקל - סכום המענקים הגבוה ביותר שניתן לעיר כלשהי בישראל למטרה זאת - הרי שבשנים האחרונות יזמים אינם יכולים לקבל מענקי השקעה בגין הקמת או הרחבת בתי מלון באילת. זאת מכיוון שהעיר אינה ברשימת אזורי הפיתוח. בדו"ח נכתב כי בין משרדי התיירות והאוצר מתקיימים דיונים במטרה לכלול את העיר ברשימת אזורי הפיתוח, "אולם טרם הושגה הסכמה בנושא".

 

לגבי תשתיות תחבורה שייקלו את הגישה לעיר, גם כאן, למרות ההבטחות, אין עובדות בשטח: כביש הערבה הפך לדו מסלולי רק בחלקו, מסילת הרכבת שתחבר את אילת למרכז הארץ טרם נסללה ונמל התעופה הבינלאומי בתמנע נמצא בשלבי תכנון ראשוניים בלבד.

 

מיקומו של שדה התעופה הנוכחי באילת, בלב העיר, יוצר כמה בעיות, בהן תפיסת שטח נרחב ויקר בסמוך לאזורי התיירות המונעת פיתוח עתידי; הטלת הגבלות בנייה לגובה בסביבתו של הנמל, המונעות בניית בתי מלון רבי-קומות; סכנות בטיחותיות הנובעות ממיקומו באזור עירוני; ומטרד סביבתי של רעש וזיהום אוויר. לאחר שנים של קבלת החלטות וביטולן, הוחלט בתחילת 2009 להקים נמל תעופה חלופי בתמנע.

 

על משרד התחבורה הוטל לקבוע בתוך חצי שנה את אופני המימון, ההקמה והתפעול של הנמל, אלא שמשרדי התחבורה והאוצר חלוקים: עמדת אגף התקציבים (אג"ת) היא כי מטעמים של יעילות ועידוד התחרות יש לתת לזכיין פרטי, ולא לרשות שדות התעופה (רש"ת), להקים ולתפעל את נמל התעופה בתמנע בשיטת ה-Build Operate Transfer) BOT) ועמדת משרד התחבורה היא כי יש להפקידם בידי רש"ת. על פי הדו"ח, אם הצדדים לא יגיעו להסכמה, ראש הממשלה יכריע בעניין. "הוויכוח סביב העתקת נמל התעופה מהעיר נמשך כבר יותר מ-20 שנה", כתב המבקר, "הימשכות הוויכוח פוגעת בפיתוחה של אילת ובאיכות החיים בה. לפיכך על משרדי האוצר והתחבורה לפעול על פי החלטת הממשלה ולהכריע בהקדם בנושא".

 

נמל אילת נמל אילת צילום: ג'ו קוט

 

הדו"ח מתייחס גם לרצועת החוף בעיר שאורכה כ-11.3 ק"מ, מתוכם 2.8 ק"מ משמשים כמוקד התיירות העיקרי השמיש לרחצה באזור החוף הצפוני. באזור זה נמצאים כ-75% מחדרי המלון בעיר. מרבית 8.5 הק"מ הנותרים באזור דרום-מזרח העיר, אינם משמשים לצורכי תיירות, אלא לנמלים ולשימושים אחרים.

 

ב-2005 אישרה תכנית מתאר ארצית (תמ"א 13) לתכנן את רצועת החוף של מפרץ אילת, לרבות הגדלת היקף הקרקע לרחצה ולנופש באזור החוף הדרומי, בשטחים שבהם נמצאים היום הנמלים. אלא שחברת נמלי אילת ציינה כי עליה לפתח את המקום ולבנות רציפים מתאימים, כדי להתמודד מול התחרות בשוק הספנות העולמי. אגף התקציבים טען מנגד כי לנמל אין עתיד מסחרי וכי יש לפעול לצמצומו. לגבי הנמל הצבאי: התגלו פערים בין עמדות משרד הביטחון ודרישותיו התקציביות ובין עמדת אג"ת. וכך, בין כל המחלוקות, רצועת החוף לתיירות לא גדלה.

 

המבקר כתב כי: "לתכנית מתאר ארצית יש מעמד של חוק. אם גופים שלטוניים אינם מקבלים את קביעות התמ"א, עליהם לפעול לשנותה, אך אין הם רשאים לפעול בניגוד לה. היעדר הכרעה משמעו השארת המצב על כנו, כלומר ניצול לא יעיל של משאבי החוף של העיר".

 

גם פרויקטים תיירותיות, למשל פארקים נושאיים, בידור ומסחר, מגרשי גולף, מרכז כנסים ואמפיתיאטרון נותרו בגדר תכנונים בלבד, בשל היעדר תקצוב ממשרד האוצר והיעדר מענקים ממשרד התיירות. גם כשכבר נבנה פרויקט, למשל הלגונה המזרחית שנחנכה ב-1995 ויועדה לרחצה, לספורט ימי ולהקמת בתי מלון מסביבה - בשל הקצב האיטי של תחלופת המים הפכו מימיה עכורים ובקרקעיתה הצטברה בוצה שחורה. "כרייתה של הלגונה הסתיימה לפני יותר מ-15 שנה", נכתב בדו"ח, "ואולם בשל סחבת והיעדר שיתוף פעולה בין הגופים הממשלתיים המעורבים, היא טרם פותחה והפכה למפגע סביבתי במקום לפנינה תיירותית".

 

בדו"ח התייחסו גם להיעדר כוח אדם בענף המלונאות בעיר: "כוח אדם מיומן ומקצועי משפיע על טיב השירות ומסייע לפיתוח תעשיית תיירות איכותית", נכתב. אלא שבידודה של העיר מבחינה גיאוגרפית והעובדה שצעירים אחרי צבא מגיעים לעבוד בה למשך תקופות קצובות, יוצרות תחלופת עובדים גבוהה בענף. בשל הקושי לגייס עובדים ישראלים, הוקצו במהלך השנים מכסות להעסקת עובדים זרים, אולם אלה בוטלו ב-2007. גם הסכמים לעידוד ישראלים לעבוד בתחום זה, באמצעות מענקים ותמריצים, התגלו ככישלון.

 

פליטים סודאנים עובדים באילת פליטים סודאנים עובדים באילת צילום: יאיר שגיא

 

בשנים האחרונות החלו להגיע לישראל דרך גבול ישראל-מצרים מסתננים שלא כחוק, בעיקר מסודאן ומאריתריאה. שיעורם הגיע לכ-15% מאוכלוסיית העיר וכ-1,500 מהם הועסקו בענף המלונאות. על פי הדו"ח, באג"ת טענו כי העסקתם של המסתננים במשך שעות מרובות בשכר נמוך, פגעה בתמריץ של בתי המלון בעיר להעסיק עובדים ישראלים. המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי ענף המלונאות: "מסוגל לספוג עליית שכר מסוימת שתנבע מהעסקת ישראלים". לדעת משרד מבקר המדינה, "ככל שמתעכב הטיפול בבעיית המסתננים באילת, כך מחריפה הבעיה. על משרדי הממשלה הנוגעים לעניין: התיירות, האוצר, התמ"ת ורשות האוכלוסין לפעול בהקדם ליישום החלטות הממשלה שהתקבלו לטיפול בתופעת ההסתננות לאילת ולמצוא פתרונות ארוכי טווח לבעיית התעסוקה בעיר".

 

אגב, מדו"ח המבקר עולה כי במשרד התיירות סברו כי רצוי שמשרד ראש הממשלה ירכז את הטיפול באילת, בטענה ש"האתגרים העומדים בפני העיר הם לאומיים וחוצי משרדים, וכדי לבצע פעילות כוללת ומקיפה באילת יש לרכז את מכלול הסמכויות מהמשרדים השונים בידי גוף אחד".

 

המבקר הטיל את האחריות על שני המשרדים: "בעיותיה המורכבות של אילת, ריחוקה הגיאוגרפי, הישענותה הכמעט בלעדית על תעשיית התיירות והתחרות האזורית הגוברת, מחייבים את משרד התיירות ואת משרד ראש הממשלה לטפל במגוון הסוגיות הדורשות פתרון, כדי לעצור את דעיכתה של העיר".

 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד משקיע מאמצים רבים בקידום העיר. מדובר בין השאר בשדרוג כביש 90, סלילת כביש עוקף מזרחי, תכנון וקידום כביש עוקף מערבי, שיפור כביש הגישה לנמל ושיפור הכביש בכיוון טאבה. בנוסף, המשרד מתקצב פרויקטים תחבורתיים רבים בעיר ובשיתוף עם משרד האוצר והגורמים הרלוונטיים מקדם הקמת שדה תעופה בינלאומי חלופי לשדה הקיים. בעניין נמל התעופה העתידי בתמנע, משרדי התחבורה והאוצר טרם הכריעו בעניין אופן מימון הקמתו, אולם הוחלט כי התכנון המפורט יבוצע וימומן על ידי רשות התעופה".

 

מעיריית אילת נמסר: "לשמחתנו, דו"ח מבקר המדינה הוא המשך לטענות החוזרות והעולות על ידי הנהלת העירייה הנוכחית, שכל עניינן הוא קידום ופיתוח העיר אילת ולרווחת תושביה. הנהלת העירייה בטוחה שהערות והמלצות המבקר ישמשו כגורם מסייע ומאיץ לפעילות של מקבלי ההחלטות".

 

ממשרד התיירות נמסר: "פיתוח התיירות בעיר דורש התאמות שונות, בהן גם בחקיקה. שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, הגיע לסיכום עם משרד האוצר על הכנסת אילת למפת אזורי העדיפות בתיירות ובקרוב יעלה הנושא לאישור הממשלה. בנוסף, בהתאם לסיכום עם האוצר, לאחר הפסקה של שלוש שנים, ישוב משרד התיירות לתת מענקים להקמת אטרקציות תיירותיות באזורי העדיפות, במטרה להעשיר ולגוון את המוצר התיירות. באשר לבעיית התעסוקה בעיר, מזה מספר חודשים פועל צוות משותף של משרדי הממשלה, בו חבר משרד התיירות, במטרה לגבש פתרון ארוך טווח לתעסוקה בתיירות באילת. בשלב זה מבוצעים סקרים שנועדו לאפיין גורמי משיכה לישראלים לתעסוקה בעיר.

 

אילת הינה השער הדרומי של ישראל ועיר מרכזית לתיירות פנים ולתיירות נכנסת כאחד. עם זאת, בכדי לשפר את מצבה של העיר ולהתמודד עם הבעיות השונות, יש צורך בהתייחסות וטיפול של מספר משרדי ממשלה וגורמים שונים, האחראיים על סוגיות מגוונות - שאינן באחריות משרד התיירות. בין היתר נוגע הדבר לבניית נמל תעופה, שטחים צבאיים באזור, נושאי מיסוי והגירה ועוד. הטיפול מצריך הן שיתוף פעולה והן השקעה תקציבית נרחבת, ולפיכך ראוי כי גוף אחד ירכז את הנושא וכאמור, גוף זה מומלץ שיהיה משרד ראש הממשלה. משרד התיירות סיכם עם עיריית אילת ומשרד האוצר, על יישומה של תכנית כוללת, במסגרתה יינתנו מענקי השקעה ואטרקציות; השקעה בתשתיות ציבוריות בהיקף של 103 מיליון שקל והשקעה באירועים".

 

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיים לאחרונה דיון בנושא נמל התעופה בתמנע. החלטה צפויה להתקבל בקרוב. לגבי נושא המסתננים: ראש הממשלה הוא היחיד שפעל במטרה לפתור את בעיית המסתננים. הוא החליט וקידם את בניית המכשול הפיזי בגבול מצרים והחלו הרחקות של מסתננים בלתי חוקיים בהסכמה. בנוסף, החלה בניית התשתית למרכז השהייה למסתננים, כך שניתן יהיה לצמצם באופן משמעותי את תמריץ ההסתננות לישראל - מקומות העבודה. על רקע אוזלת היד בטיפול בנושא בשנים שקדמו, מדובר בשינוי מהותי, הבא לידי ביטוי גם במספר המסתננים. לגבי אילת: במדינת ישראל למעלה מ-250 רשויות מקומיות ולכל אחת מהן הבעיות הייחודיות לה. הממשלה היא זו המתעדפת את סדרי העדיפויות בהקצאת המשאבים. ככל שהממשלה לא קיבלה החלטת מדיניות נקודתית לגבי אילת, העיר מטופלת במסגרת הכלים הקיימים במשרדי הממשלה. היה ושר התיירות סבור שיש להגדיר מדיניות ייחודית לאילת, עליו להגיש הצעה להחלטה וליזום דיון בעניין בממשלה. הצעה שכזו טרם הוגשה על ידו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x