ישראל ברשימה השחורה של מפרות קניין רוחני; "יצא לנו שם של מדינה שמשועבדת לאינטרס של חברה אחת"

"האינטרס הראשון במעלה של מדינת ישראל הוא שיטת פטנטים הולמת וראויה. זהו תנאי מוקדם לכלכלה ראויה. אצלנו מסרסים, משבשים ומעוותים את דיני הפטנטים כדי לשרת חברה אחת. זה לא פחות משערורייה בעיניי", אומר עו"ד ליעד וטשטיין, יו"ר ועדת קניין רוחני בלשכת עורכי הדין, בתגובה להחזרתה

לפי הרשימה שפרסמה בשבוע שעבר נציבות הסחר האמריקאית, ישראל מככבת לצדן של אלג'יריה, פקיסטן, הודו, סין, אינדונזיה, רוסיה, ונצואלה וקנדה. הסיבה להחזרתה של ישראל לאותה רשימה היא אי־עמידה בהתחייבותה לארה"ב מפברואר 2010, שלפיה היא תתקן את החוקים שנועדו להגן על הקניין הרוחני של תרופות המקור בישראל. כשווטשטיין מדבר על "לשרת חברה אחת", הוא מדבר על ענקית התרופות הגנריות הישראלית טבע, שהתעשייה שהיא מובילה מהווה מנוע צמיחה חשוב ובעל השפעה במסדרונות השלטון. אך למרות משקלה הרב של טבע והחברות מסוגה, ישראל רחוקה מלהיות מזוהה עם תעשיית התרופות הגנריות.

"בדיוק להפך", טוען גיא גורצקי, מנכ"ל ארגון חברות התרופות מבוססות מחקר ופיתוח פארמה ישראל, "התעשייה הישראלית מזוהה עם המצאה, חדשנות ומקוריות ולא עם ההעתקה. האבסורד הוא שמוצר מקורי ישראלי שנרשם בארה"ב או באנגליה זוכה להגנה גדולה יותר שם מאשר בישראל".

"צד שלישי יכול להתערב בפטנט"

בניגוד למצב המקובל בעולם, שבו בקשות לפטנטים מפורסמות לציבור תוך 18 חודשים ממועד הגשת התיק לרישום, בישראל התיק סגור לציבור והבקשה לפטנט מתפרסמת רק לאחר שהיא מתקבלת או נדחית - תהליך שעשוי להימשך שנים. מטרת הפרסום לציבור היא לאפשר למגיש הפטנט לתבוע תמלוגים מהמפר הפוטנציאלי; אך בישראל, בשל חוסר פרסום הבקשה לפטנט יכול מי שהפר אותו לטעון כי לא ידע על בקשת הפטנט, ולכן ההפרה בוצעה בתום לב.

"פטנט הוא ההגנה הטובה ביותר לכל המצאה", אומר גורצקי, "ודווקא בישראל, אחת המובילות בהמצאות פר קפיטה, ההגנה הזו היא מתחת לסטנדרט העולמי".

ישראל כאמור התחייבה בפני ארה"ב לתקן את החקיקה שתגן על הקניין הרוחני, ובין השאר הבטיחה לטפל בזמן הארוך העובר עד לפרסום הפטנט. הצעת החוק הישראלית, שנמצאת בשלבי עיבוד במשרד המשפטים ונועדה ליישם התחייבות זו, דווקא כוללת את קישור תקופת הרישום והפרסום, אך כמאמר "הגשש החיוור", הכניסו לכיס אחד והוציאו מהכיס השני.

לדברי וטשטיין, הצעת החוק מכילה בעיות רבות שמרוקנות אותה מתוכנה. "בהצעה הוטלו מגבלות על רישום פטנטים באופן שמסכל את רישומם בדרכים שלא קיימות בעולם", אומר וטשטיין. לדבריו, ההצעה מאפשרת להתנגד לרישום הפטנטים בשלבים מוקדמים באופן שעלול לעכב את האישום. "בדלת האחורית הכניסו להצעת החוק מנגנון שמאפשר לצדדים שלישיים להתערב בתהליך הבחינה ורישום הפטנט. בכל העולם צדדים שלישיים יכולים להתערב רק אחרי הרישום. בישראל, עוד לפני הרישום, מפרסמים להתנגדויות, ואם נניח שטבע או אוניפארם מגישות התנגדות, רישום הפטנט ייתקע למשך שנים".

דוגמה נוספת לפי טשטיין היא "חוק עוקף בג"ץ". לדבריו, "בג"ץ קבע ש'דיני עשיית עושר ולא במשפט' נותנים הגנה לכל המצאה, כולל טכנולוגיה, בתנאים מסוימים. גם כשאין זכות רשומה בקניין רוחני, ניתן לאסור על המפר לגנוב טכנולוגיה. בהצעת החוק עקפו את פסק הדין הזה, וקבעו שדיני עשיית עושר חלים על הכל חוץ מטכנולוגיה. אפשר להתווכח על ההיגיון של דיני עשיית עושר, אבל זה מצב הזוי שהם מתקיימים על כל הספקטרום חוץ מטכנולוגיה".

"ישראל מנסה למזער את כוח הפטנטים"

עם שאר הבעיות והמחלוקות שיש בין ישראל לארה"ב סביב נושא הפרת זכויות הקניין הרוחני מונה וטשטיין את שאלת הארכת תוקף הפטנט. מיום הגשתו מוגן פטנט למשך 20 שנה, ומעניק לבעליו זכות בלעדית ליהנות מרווחים המופקים ממנו. אך בשל המצב המיוחד של תעשיית התרופות, משך הזמן שבו יכול ממציא פטנט ליהנות מרווח מונופולי על ההמצאה שלו מתקצר לשמונה שנים בלבד.

לדברי מומחה הקניין הרוחני ד"ר יואב אסטרייכר ממיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין ושות', הסיבה לכך היא ההליך המורכב והארוך לפני אישורה של תרופה לשימוש. הליך זה יכול להימשך 6-4 שנים במדינה שבה הוגשה הבקשה המקורית לאישור התרופה. בנוסף, אישור השימוש בתרופה במדינה זרה, דוגמת ישראל, עשוי לארוך שש שנים נוספות. לדברי וטשטיין, מסיבה זו מקובל בעולם לאשר בקשות להארכת תוקף הפטנט מעבר ל־20 השנים המקוריות.

לדבריו, הצעת החוק של משרד המשפטים מחפשת כל אפשרות כדי לצמצם את היקף ההגנה על הפטנטים. כך למשל, הוכנס להצעת החוק סעיף שלפיו מספיק שמדינה זרה אחת החליטה שלא להאריך את תוקפו של פטנט כדי שגם ישראל לא תאריך את תוקפו. "לא יכול להיות קישור אוטומטי", הוא אומר, "מה עוד שנימוקי הביטול יכולים להיות שונים ולא רלבנטיים לנו".

"ניתן לומר שתפיסת משרד המשפטים היא להקטין את היקף ההגנה בישראל על פטנטים, באופן שייפקעו במועד מוקדם יותר מבכל מקום אחר בעולם, ובכך למזער למינימום את כוח הפטנטים", אומר עו"ד ערן ברקת מגילת, ברקת ושות', שמייצג את פארמה ישראל. "לישראל יצא מוניטין של מדינה שמתעללת בדיני הפטנטים", מחזק את הדברים וטשטיין. "במקום שתוכר בעולם כמדינה שמקדמת מחקר ופיתוח, יצא לנו מוניטין של מדינה פיראטית שמשועבדת לאינטרסים הכלכליים של חברה אחת".

במשרד המשפטים מאשרים שישראל לא עמדה בהתחייבותה להעביר את החקיקה, אבל טוענים שהעיכוב נובע מהרצון למצוא את האיזון הנכון בין חברות הפארמה לחברות הגנריות ולסיכומים עם האמריקאים. לגופו של עניין אומרים שם כי "יש לעתים חפיפה בין האינטרסים של החברות הגנריות, משרד האוצר והחולה הישראלי. כמו שאין פסול מלדאוג לתעשייה המקומית כמו שעושים בכל העולם, ישנו גם השיקול להעמיד לרשותו של החולה הישראלי את התרופה מצילת החיים עכשיו ולא בעוד שנתיים".

"מישהו צריך לממן את המשך המחקר"

ביחס לטענות חברות הפאמרה אומרים במשרד המשפטים ש"הטענות לא נובעות כל כך מהדאגה למימון מחקר ופיתוח, אלא מהרצון להגן על רווחי התרופות המיובאות לישראל. אנו לא רוצים להאריך מונופולים מעבר לדרוש בהסכמים בינלאומיים. בגלל הלחץ הבינלאומי החלטנו לאפשר זאת בתנאים מסוימים".

"החברות האתיות, שמפתחות תרופות, צריכות להביא כסף ולממן מחקרים", טוען אסטרייכר, ומתייחס לצדו השני של המטבע. "על כל תרופה שמאושרת לשימוש יש עשרות תרופות שההשקעה בהן יורדת לטמיון. כולם רוצים לשלם פחות, אבל מישהו צריך לממן את המשך המחקר והפיתוח".

אסטרייכר גם לא מקבל את הטיעון שארה"ב היא הבריון שמכתיב לעולם את התנאים. "ראשית, זו לא רק ארה"ב אלא כל מדינות ה־OECD; ושנית, גם בארה"ב יש לא מעט חברות גנריות, אז רוצים לדפוק גם אותן?", הוא שואל. "מישהו בדק למה חברות אתיות כבאייר, מרק ופייזר לא מקימות בישראל מרכזי פיתוח לעומת ענקים מתחומים אחרים כמו מיקרוסופט, אינטל וגוגל?", שואל אסטרייכר. "כנראה ההבדל הוא במהות ההגנה על זכויות הקניין הרוחני בתחומים האלה. מישהו עשה חשבון כמה כסף עולה לנו ההגנה הגורפת הזו על החברות הגנריות?".

"ישראל חייבת לפעול לטובת אזרחיה"

מטבע נמסר: "ממשלת ישראל נותנת הגנה לקניין רוחני מעל ומעבר למה שנדרש מכוח ההסכמים הבינלאומיים, ומעבר למה שקיים בחלק מהמדינות המערביות האחרות. ישראל מעניקה גם הארכות פטנטים לתרופות ובלעדיות בשוק לתרופות חדשות, גם אם אין להן כל הגנה פטנטית. בשנה שעברה טבע והתעשייה הפרמצבטית בישראל תמכו בהסכם עם ארה"ב ועבדה לקדמו, למרות הוויתורים הכואבים לטובת תעשיית התרופות האמריקאית, שבמסגרתם ניאותה ממשלת ישראל להאריך בשנה את תקופת הבלעדיות לתרופות המכילות מולקולות חדשות. המשמעות הכואבת להסכמה זאת היא דחיית אפשרות הכניסה של תרופות גנריות לשוק הישראלי. דרמטית לא פחות היא ההסכמה לצמצום רשימת מדינות הייחוס המערביות שפקיעת ההגנה הפטנטית בהן תביא לפתיחת השוק הישראלי לתחרות מצד תרופות גנריות. לוויתורים אלו יש השלכה כלכלית משמעותית על תעשיית התרופות הישראלית. הם משפיעים לרעה על זמינות תרופות גנריות, איכותיות וזולות לציבור הרחב הזקוק להן בישראל, ומכבידים על סל הבריאות ועל התקציב. אף על פי כן, התעשייה הישראלית נעתרה לבקשת הממשלה והסכימה לוויתורים שנדרשו, בעיקר כדי לשים קץ אחת ולתמיד לטענות חסרות השחר כאילו ישראל אינה מכבדת זכויות קניין רוחני, ולאפשר את כניסת ישראל ל-OECD.

"ממשלת ישראל פעלה מרגע החתימה ומוסיפה לפעול ליישום ההסכם. התברר כי חרף הוויתורים, תעשיית התרופות האמריקאית אינה משלימה עם ההסכם שאליו הגיע הממשל האמריקאי. היא פועלת במסלולים שונים, תוך פגיעה בציבור הישראלי ובתעשיית התרופות הישראלית, בניסיון לבצע 'מקצה שיפורים'. נושאים שהועלו ע"י התעשייה האמריקאית במו"מ ונדחו על דעת הממשל האמריקאי, צצו והופיעו כ'הערות' להצעת החוק הישראלית. הממשלה זכאית, ואף חייבת לפעול לטובת האינטרסים של אזרחיה, בוודאי כשפעילות זאת לא עומדת בסתירה להסכמים הבינלאומיים שעליהם היא חתומה. החקיקה המוצעת כוללת ויתורים לטובת התעשייה האמריקאית, אך מנסה בה בעת לדאוג לבריאות הציבור".