הקרן למפעלים במצוקה תוסב לסיוע לעסקים קטנים

הקרן לסיוע למפעלים במצוקה תוסב לטיפול בעסקים קטנים ובינוניים, כך נודע ל"כלכליסט". הקרן תמומן מגביית מחצית דמי ההבראה השנתיים מעובדי החברות הממשלתיות ועובדי המגזר הציבורי שאינם עובדי מדינה, כגון עובדי הרשויות המקומיות. על כספים אלה תתווסף מחצית מדמי ההבראה שכבר נגבו

אחת הסוגיות שאין עליהן עדיין תשובה ברורה היא כמה כסף למעשה תנהל הקרן. ההערכות נעות בין 300 מיליון שקל ל-600 מיליון שקל. הקרן היתה אמורה גם לקבל כסף מגביית שווי מחצית יום חופשה של עובדי המגזר הפרטי (רבע מהעובד עצמו ורבע מהמעסיק), אולם רעיון זה נדחה לבסוף.

הקמתה של הקרן תוכננה כחלק מהסכם בין ההסתדרות, ארגוני המעסיקים והאוצר, בעת שהמשק הישראלי היה במשבר קשה ב־2009. אולם, בשל אי־הסכמות על הגדרת הקריטריונים, חלוקת הכספים בין עסקים במצוקה ואופן השליטה בקרן, הקמתה נדחתה שוב ושוב, עד למצב שההסתדרות למעשה ויתרה על השתתפותה בהקמת הקרן, לאחר שנציגיה סברו כי הבירוקרטיה הממשלתית לא תאפשר את פעילותה. לאחר מכן הנושא עבר לדיונים בין אגף החשב הכללי באוצר לבין הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת. המעסיקים, ביניהם גם נציגי העסקים הקטנים והבינוניים, צפויים להיות מיוצגים בהנהלת הקרן.

הקרן עצמה תחולק לשני מנגנונים: אחד לעסקים קטנים, המוגדרים ככאלו המעסיקים עד 20 עובדים, והשני לעסקים בינוניים, המוגדרים ככאלו המעסיקים עד 100 עובדים או שהמחזור השנתי שלהם הוא עד 100 מיליון שקל.

הדיונים בין האוצר לתמ"ת מבוססים על הסכמות קודמות, ביניהן כי הלוואות לעסקים במצוקה יתבססו על ריבית של פריים פלוס 2.5%–3% ויעמדו על 25 מיליון שקל לכל היותר. מדובר אמנם על ריבית שאינה נמוכה, אולם היא תאפשר לעסקים אלו לקבל הלוואות בתנאים שהם אינם יכולים לקבל בבנקים בעת משבר. הקרן תופעל רק במקרים של משבר כלכלי, על פי הוראת מנכ"ל התמ"ת, בין אם המשבר הוא כל משקי או רק באזור גאוגרפי מסוים.