"אנחנו מונופול? מי שרוצה, שיציב עמדות טעינה"

באפריל 2010 הציבה חברת בטר פלייס, שמקימה רשת טעינה למכוניות חשמליות, עמדת החלפת סוללה ברכב חשמלי בתחנת מוניות בטוקיו, יפן. הרעיון היה לבחון את הטכנולוגיה בתנאי שטח ובמקום שבו המכוניות כל הזמן בתנועה. להפתעת אנשי בטר פלייס, המוניות נכנסו להחליף סוללה כל חצי שעה, זאת כאשר זמן הנסיעה אמור להספיק לכ־180 ק"מ.

"חשבנו שיש בעיה עם הסוללה ואז גילינו שלקוחות באים עבור הפאן, כלומר לראות איך מחליפים סוללה לרכב חשמלי. חלק מהנוסעים אף צילמו עצמם בווידיאו. הפכנו לאטרקציה תיירותית", מספר פיני ליברמן, סמנכ"ל התשתיות של חברת בטר פלייס. בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד הוא טוען שמבחינתו בטר פלייס היא למעשה פרויקט לאומי שמנוהל על ידי גוף אזרחי. "אחרי שהתמקדתי בפרויקטים לאומיים כגון העברת צה"ל לנגב בבסיס נבטים והקמת גדר ההפרדה, בא קפלן (משה קפלינסקי, מנכ"ל בטר פלייס - ל"ג) ואמר לי, בוא תעשה ציונות ממקום אחר. ככה הגעתי לפה", הוא אומר.

אחד מעיקרי המודל העסקי של בטר פלייס הוא מכירת חבילות ק"מ ללקוחות, שאותן יתמחרו בהתאם לטווח הנסיעה של כל לקוח. בשלב הראשון של ההשקה המסחרית, שצפויה להתרחש עד סוף 2011, אמורה החברה לפנות ל"משתמשים כבדים", כלומר לנהגים שהיקף הנסועה שלהם גבוה מהממוצע הישראלי (כ־18 אלף ק"מ בשנה - ל"ג).

כדי לטעון את הסוללה תציב החברה עד סוף העשור עשרות אלפי נקודות טעינה, כאשר עד היום כבר נחתמו הסכמים לשיתופי פעולה עם כ־20 עיריות ורשויות מקומיות. "יש אצלי כמה עשרות עובדים ואני מעניק אלפי משרות. לא רק מנתקים את המדינה מנפט אלא גם מייצרים מקומות עבודה, כאשר המדינה לא שמה שקל אחד בפרויקט בעל החזון הזה", אומר ליברמן.

בשלוש השנים האחרונות נחשף הציבור הישראלי לפרויקט הטענת הרכב החשמלי, זוהי המהפכה שמבטיחה לשנות את הרגלי התחבורה שלנו - ושל העולם - מקצה אל קצה. הרעיון פשוט: במקום בנזין או סולר נתדלק את הרכב בחשמל, כך נקטין את זיהום האוויר ונייתר את הצורך בנפט ובתוצריו.

שתי אפשרויות: טעינה או החלפת סוללה

החברה תעמיד לרשות הלקוחות שתי אפשרויות להאריך את טווח הנסיעה. הראשונה - טעינה חשמלית בדומה לטעינת טלפון סלולרי. השנייה - החלפת הסוללה הריקה באחת מלאה. מרשימת הערים שבהן יוצבו עמדות החלפת הסוללה של בטר פלייס, שהגיעה לידי "כלכליסט", עולה כי בעוד שירושלים נמצאת בה, תל אביב דווקא לא. בבטר פלייס מסבירים את ההיגיון שעומד מאחורי הדבר, בכך שהחלפת סוללה לחדשה תידרש רק במקרים של נסיעות ארוכות, ומכיוון שרוב האוכלוסייה מתגוררת באזור המרכז - מרבית הסיכויים שבעלי המכוניות ייצאו מהמרכז לפריפריה ולא להפך. עם זאת, בבטר פלייס לא שוללים הצבת תחנות להחלפת סוללה גם בתל אביב בשלב מאוחר יותר.

במסגרת תפקידו אחראי ליברמן על פריסת מערכת הטעינה החשמלית והצבת תחנות החלפת הסוללה. עד היום חתמה החברה הסכמי עקרונות עם כל ארבע חברות הדלק הגדולות (פז, סונול, דלק ודור אלון), מה שיקנה לה גישה אופציונלית לכ־900 תחנות דלק. אם מוסיפים את 2,000 נקודות הטעינה שהחברה כבר הקימה, קיים חשש שעד שהמתחרים האחרים יגיעו ייווצר כאן שוק עם שחקן בודד בתחום הטעינה החשמלית. במקביל, המדינה העניקה פטור ממיסוי על מכוניות חשמליות עד סוף העשור, זאת כאשר מחיר רכב בנזין בישראל הוא כפול ויותר ממחירו בחו"ל.

יש הטוענים שהמדינה יוצרת עבורכם תנאים להקמת מונופול בחסות החוק.

ליברמן מתרעם על עצם הזכרת הנושא. "מונופול אני מכיר במשחק לוח. הממונה על הגבלים עסקיים בדקה חוזים שלנו, ומי שרוצה, שישים עמודי טעינה איפה שהוא רוצה. קח לדוגמה את חניון הבימה - יהיו לי שני עמודי טעינה על קרוב ל־500 מקומות חניה. זה לא מונופול. יבוא מתחרה שלי ויקים ליד. כנ"ל גם לגבי תחנות החלפת סוללה - יבוא גוף אחר ויקים עמדה להחלפת סוללה בתחנת הדלק. אי אפשר לצעוק 'מונופול' אבל לא לעשות כלום. אחרים מדברים, אני עושה. יש למתחרה בעיה? שיקום ושיעשה".

"אין טעם להציב עמוד טעינה במקדונלד'ס"

ליברמן מנהל בימים אלה ריצה נגד השעון מול כל חברת נדל"ן, ניהול נכסים, חניונים וקניונים - להצבת עמדות טעינה והחלפת סוללה. "היכולת שלך להשפיע בחברה כזאת היא מטורפת. אנחנו מעל 90% פגיעה ביחס למטרות שהצבנו לעצמנו לפני כמה שנים. יש לי אולי 3 או 4 מקומות שהם חלופה", אומר ליברמן. לדבריו, בשלב הראשון, שיימשך עד 2013, מכוניות חשמליות יחלו לנוע על כבישי ישראל. "ניתחנו הרגלי נסיעה והחלטנו איפה נתמקם. אם לקוח בא לדרייב־אין במקדונלד'ס ל־10 דקות, אין טעם להציב שם עמדת טעינה. אם לקוח בא להצגה בהבימה, יש היגיון להתמקם שם. בכל עמדה יהיו שני שקעי טעינה, ונכון להיום יש הסכמים עם 230 מתוך כ־400 חניונים שעמם תכננו לחתום", הוא מסביר.

פרט להצבת נקודות הטעינה, ליברמן אומר שכיום יש יותר מ־35 מכוניות שנעות בשטח ובוחנות את המערכת. בקרוב תחל החברה לייבא עשרות מכוניות נוספות. הוא מציין שזמן טעינת הסוללה בשעות הערב יארך בין 6 עד 8 שעות. "הרי אף פעם לא תתחבר לרשת החשמל כשהמצבר ריק לגמרי, אחרת הוא יפרוק את עצמו. הסוללות עשויות מחומר מתקדם - ליתיום יון - ששומר על האנרגיה אצורה ואין זליגה של חשמל למשך שבועיים", הוא מסביר.

לדבריו, השלב השני היה לאתר את הבעלים של החניונים ולחתום עמם על הסכם שיתוף פעולה. "הם מאפשרים לנו לעשות שם תשתית טעינה על חשבוננו. זה לוקח בין יום ליומיים". צעד משלים הוא התקנה בבתים פרטיים ומשותפים. "יש לנו מעל 110 בתים שרישתנו אותם. הרוב הם של עובדי בטר פלייס".

הצעד האחרון והשלישי הוא הצבת תחנות ההחלפה. "יש היום מגבלת אנרגיה של 180 ק"מ. זו מגבלה בראש של הנהג - אף אחד לא מכסה כזה טווח על בסיס יומיומי גם אם יש לו רכב בנזין. החלפת הסוללה אוטומטית והיא תארך כארבע דקות. לקראת ההשקה המסחרית - סוף 2011 - אנחנו מכוונים ל־40 תחנות. היום יש 13 היתרי בנייה קיימים ו־62 הסכמים, ועוד עשרה הסכמים להצבת תחנות החלפת סוללה שייחתמו בקרוב", הוא אומר.

כמה נקודות טעינה יוקמו עד סוף העשור?

"יהיו לנו אלפי שקעים וזה תלוי בתוכנית העסקית ובמספר המכוניות", הוא מסביר. למעשה, המערך כולו יקום וייפול על תודעת השירות ללקוח. "אם אדם לא יוכל להגיע לעבודה ולטעון שם את המכונית שלו, לא עשינו כלום".

כמה סוללות יוצבו בכל תחנה?

"בשלב הסופי נגיע ל־32 סוללות בתחנה, שם כל מצבר נטען תוך כדי ובהתאם לצורך", אומר ליברמן. הוא מזכיר שבניגוד לתחנת דלק רגילה, הלקוח משאיר אצלו את הסוללה הריקה, שעוברת הליך טעינה מהיר לשימוש חוזר.

כדי לנטר אחר צריכת החשמל של לקוחותיהם משתמשת בטר פלייס במערכת משוכללת לניטור טעינה. חדר המצב במשרדי החברה בראש העין נראה כמו סט של סרט מדע בדיוני, עם מסכי פלזמה אדירי גודל שעוקבים אחר מיקומה של כל עמדת טעינה בארץ. "אנחנו עושים ניהול טעינה, ובעתיד נקרא מרחוק את המצבר וניתן כמה חשמל שהוא צריך. מי שבא עם חצי סוללה ריקה יקבל 8 אמפר, ולמי שבא ריק ניתן 16. זה הסמארט גריד (SMART GRID) - מערכת לדחיית סיפוקים, שלא מעלה את כושר הייצור של חברת החשמל", הוא מסביר בחיוך.

"בכל זאת ניקח מחברת החשמל"

נושא ניהול הטעינה מעניין לא רק את בטר פלייס אלא גם את חברת החשמל ומשרד התשתיות הלאומיות. הסברה הרווחת במשק האנרגיה היא שניהול נכון ומדויק של ביקושי החשמל עשוי להגדיל את רזרבת הייצור של משק החשמל המקומי ב־%10–15%. "יש צוות שמשותף לנו ולחברת החשמל שבודק איך עושים שאיבה, כלומר בשעות מחסור לוקח מאיתנו חשמל דרך סוללות המכוניות שמחוברות לרשת הטעינה. קח לדוגמה מצב קיצוני של חום באוגוסט: חברת החשמל צריכה 'חמצן' לרבע שעה? אין בעיה, במהלך אוגוסט הם יבקשו להחזיר. צריך רק לסגור את הפיצ'רים של לוח החשמל".

חברת החשמל טוענת שבשנים הקרובות ייתכן מצב של מחסור בחשמל. איך תטען את הסוללות?

"אני מאוד שקט מול חברת החשמל, שיש לה אמינות אספקה של 98%. צריך לזכור שחברת החשמל מנהלת ביקושים בעצמה, ואם יהיה צורך בהשבתות יזומות זה יתרחש בפריפריה ולא במרכז, שם גרים עיקר התושבים". לדבריו, אחת הסוללות בתחנות ההחלפה תשמש כמצבר לשעות חירום (UPS), שאיתו ניתן יהיה להחליף סוללות ללקוחות במצבים שבהם אין חשמל במדינה. "סך החשמל שנצטרך יגיע ל־43 מגה־ואט (תחנת כוח קטנה - ל"ג)", הוא חושף.

החברה לישראל, שהיא אחד הבעלים שלכם, מקימה תחנות כוח. תרכשו מהם חשמל?

"בעתיד ניתן עדיפות ליצרן חשמל ירוק. זה סדר העדיפויות. ההשקה המסחרית תתקיים בסוף השנה ולכן בכל זאת ניקח חשמל מחברת החשמל", הוא אומר.