$
בארץ

"מכרז התדרים היה רשלני, למדינה לא נשאר כמעט כלום"

היועצים הכלכליים של החברות שזכו במכרז התדרים הסלולריים - מרתון מובייל ומירס - מותחים ביקורת יוצאת דופן על התנהלות המדינה במכרז. לטענתם, המכרז מכר משאב ציבורי במחיר אפסי, יעשיר את הבנקים ולא את המדינה, ולא יביא להורדת מחירים בעתיד

גילעד נס 07:5226.04.11

פרופ' אייל וינטר כועס. לטענתו, מכרז התדרים, שבו זכו שתי חברות בתדרים המאפשרים להקים חברות סלולריות חדשות, נוסח ברשלנות וגרם נזק לאזרחי המדינה ולקופתה. גם ד"ר רועי שלם אינו מרוצה מהמכרז, שלדבריו "הפך כסף אמיתי לכסף וירטואלי של מונופול". טענות לגבי מכרז בעייתי מגיעות בדרך כלל מכיוונם של המפסידים, המבקשים לתרץ את הפסדם ואולי אף לשנות את תוצאת המכרז בדיעבד, אולם המקרה הנוכחי שונה - וינטר שימש כיועץ לצוות של מרתון מובייל, ושלם פעל מטעמה של חברת מירס - שתי החברות שזכו במכרז.

 

וינטר מנהל את המרכז לחקר הרציונליות בבית הספר לכלכלה של האוניברסיטה העברית, ונחשב למומחה בתורת המשחקים. בעבר היה מעורב מטעם המדינה בהכנת המכרז להפרטת פי גלילות, שבסיומו שילמה הזוכה, קבוצת דלק, 800 מיליון שקל - 300 מיליון שקל יותר משווי הפרויקט על פי הערכת שמאי מטעם המדינה. שלם משמש כראש תחום כלכלה יישומית בחברת הייעוץ גיזה־זינגר־אבן, ויחד עם פרופ' מוטי פרי לשעבר ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, עסקה החברה בחודשים האחרונים בייעוץ למירס לקראת המכרז ובמהלכו, שעירב גם הוא אלמנטים רבים מתורת המשחקים.

 

אז מה מכעיס את השניים, בנפרד? "התנאים במכרז הזה נקבעו כפי שנקבעו מכיוון שהיה רצון למקסם את התחרות ולא למקסם את הסכום שמשלמות החברות; אבל אני מאמין שאפשר היה להשיג סכום גבוה מאוד, מזומן על השולחן, מבלי שהיו נפגעים התמריצים ליצירת השוק התחרותי שמשרד התקשורת רצה לייצר", טוען וינטר.

 

בתנאי המכרז נקבע כי הסכום שעליו יצהירו המתמודדים הזוכים כסכום שאותו הם מוכנים לשלם עבור התדר - שעל בסיסו יספקו שירותי סלולר בשנה הבאה - ישמש למעשה כערבות שתופקד במשרד התקשורת. אם יגיעו לנתח שוק של 7% במגזר הפרטי במהלך חמש השנים הקרובות - משימה שמשרד התקשורת והזוכים עצמם מאמינים בהגשמתה - יושב להם הסכום, למעט 10 מיליון שקל. אם יגיעו לנתח שוק קטן יותר, יקבלו החברות סכום קטן יותר בהתאם.

 

השר כחלון, פטריק דרהי ןחזי בצלאל (משמאל) השר כחלון, פטריק דרהי ןחזי בצלאל (משמאל) צילום: דקלה בסיסט
"היה ניסיון למצוא מנגנון שלא בהכרח טוב לשוק, טוב לקונים וטוב לעם ישראל, אלא נראה טוב מבחינה יחצנית של משרד התקשורת", אומר וינטר. "נדהמתי מהכותרות בתקשורת לאחר סיום המכרז, שנתנו את התחושה שהמדינה עומדת לקבל 1.4 מיליארד שקל, כאשר בפועל המדינה כמעט לא תקבל כלום. במשרד התקשורת ציפו לכותרות האלה, וגם ניסו ליצור מצב שבו הציבור חושב שהוא נהנה משני העולמות - גם הורדה של מחירי הסלולר, וגם עוד כסף לקופת המדינה. זה גימיק, וחלק גדול מהציבור מבסס את ההבנה שלו את המצב על סמך הגימיק הזה, שהיה שגוי לחלוטין".

 

לדברי וינטר, העיקרון העומד בבסיסו של המכרז, המשיב לזוכים את הערבות לאחר שהשיגו נתח שוק מסוים, היה מיותר לחלוטין. "שוק של חמש חברות יהיה בהכרח תחרותי יותר משוק של שלוש חברות, כך שלא היה צריך אפילו את התמריץ שיגרום לשחקנים החדשים לשאוף לנתחי שוק מסוימים כדי להפוך אותו לתחרותי".

 

במשרד התקשורת חששו שללא תמריצים, לא ייגשו מתמודדים למכרז.

 

"השוק רווחי באופן כזה ששחקן חדש יכול להחזיר לעצמו את ההשקעה די מהר. החברות הקיימות מרוויחות יותר ממיליארד שקלים בשנה כל אחת, וגם אם נניח שהרווח הזה יירד כשתיכנס תחרות ויתחלק בין יותר שחקנים, הוא עדיין יהיה מספיק גבוה לכל אחת מהן כדי שהפירמות החדשות יוכלו להחזיר לעצמן את ההשקעה בהקמת הרשת בתקופה קצרה יחסית".

 

"אני עבדתי עם חזי בצלאל (בעל השליטה במרתון מובייל). הוא איש נבון, שכבר עסק בפעילות תקשורת בעולם, והוא יודע למה הוא מסוגל ולמה הוא לא מסוגל. אין סיבה למשרד התקשורת לתת הנחות על בסיס איזושהי מחשבה, שאלמלא ההנחות הללו המתמודדים היו נרתעים מלגשת למכרז. למשרד יש פחות מידע לגבי רמת הסיכון מאשר המתמודדים עצמם".

 

"אני משוכנע שלפחות שלוש מתוך ארבע המתמודדות במכרז לא היו מוטרדות מהדרישה להגעה לנתח שוק של 7%, וכנראה הזוכים גם יצליחו להגיע לרף הזה. הבעיה היא בכך שהמדינה יצרה מנגנון שלמעשה מאפשר לאחר שהם יגיעו לנתח השוק הזה להעלות מחירים, ואז נוטרלה כל המטרה המקורית שלטובתה הוכנסו המתחרים, כלומר להוריד מחירים".

 

המינימום המקורי לתדר, בעת שפורסמה טיוטת המכרז בעבר, היה 180 מיליון שקל. היה צריך להשאיר את המינימום הזה?

"לפחות הסכום הזה. בסופו של דבר אלו כספים שלך, שלי ושל ההורים שלנו. נכון שיש הרבה טלפונים סלולריים במדינת ישראל, אבל קודם צריך להחזיר לציבור את השווי של הנכס ששייך לו, ורק לאחר מכן לדאוג לכך שהשוק יהיה תחרותי".

 

אז איך בכל זאת אפשר היה לפרסם מכרז אטרקטיבי מספיק למתמודדים ומשתלם למדינה?

"אפשר היה ליצור מנגנון משולב - דרישה לסכום מינימלי שישולם במועד קבלת הרישיון, ואולי מנגנון שמתחשב באבני דרך מסוימות להחזר של סכום נוסף שישולם, אבל חייב להיות סכום בסיסי שהמדינה מקבלת, שהוא ראוי. סביר להניח שהוא לא היה 700 מיליון שקל, אבל הוא בוודאי היה עולה הרבה מעל 10 מיליון שקל".

 

"10 מיליון תמורת אופציה למאות מיליונים"

 

בשוק ההון מעריכים את עלות המימון המצטברת של הפקדת ערבות של כ־700 מיליון שקל בעשרות מיליוני שקלים, כלומר כעשירית מהסכום שלכאורה שילמו החברות. "תדר סלולרי הוא משאב מוגבל של המדינה, וטיפול נכון במכרז הזה יכול היה להניב למדינה הכנסה גדולה וראויה", אומר שלם מגיזה. "בסופו של דבר הבנקים הרוויחו הון מהמכרז הזה, והמדינה קיבלה רק 20 מיליון שקל".

 

לדברי וינטר, גם אם לא תצליח אחת החברות לגייס את היקף הערבות הנדרש, היא כמעט לא מפסידה דבר. "החברות נדרשות להפקיד את הערבות תוך 45 יום, והעובדה הזו מעניקה להן יתרון גדול, מכיוון שהיא הופכת את הזכייה במכרז לסוג של אופציה. במהלך 45 הימים הללו אפשר לנהל משא ומתן לגיוס הערבות מכמה בנקים, לנהל שיחות עם המפסידים, לגייס הון מהציבור במידת האפשר, וגם אם הכל נכשל החברה פשוט מחזירה את הרישיון ומשלמת קנס בגובה 10 מיליון שקל. אתה למעשה קונה ב־10 מיליון שקל אופציה לרווחים פוטנציאליים של מאות מיליוני שקלים בשנה - לא שווה לקחת?".

 

עבור מירס היווה המכרז גלגל הצלה אחרון - הפסד בו היה מותיר את החברה עם רשת מיושנת וחסרת סיכוי להתמודד מול שלוש החברות הגדולות והשתיים שהיו מצטרפות על חשבונה. לפיכך היה ברור כי החברה תהיה מוכנה לשלם כמעט כל מחיר עבור הזכייה בתדר. שלוש המתמודדות האחרות, מרתון, גולן טלקום וסלקט תקשורת, ידעו כי הן מתמודדות בעיקר בינן לבין עצמן, ונראה כי אף שההוצאה הממשית על רכישת התדר תסתכם בעשרות מיליוני שקלים, בסלקט וגולן העדיפו לפרוש מהמירוץ ולהכתיר את מרתון כזוכה השנייה.

 

לדברי שלם, "היו הערכות שונות בצוות שלנו, אבל הקונצנזוס היה שחוץ מאיתנו (מירס - ג"נ), גולן טלקום ילכו הכי רחוק כדי לזכות במכרז הזה - הם מחוברים ל־FREE הצרפתית, שמפעילה כיום את פעילות ה־IPTV (טלוויזיה על תשתית אינטרנט) הגדולה בעולם, ומצוידת גם בכיס עמוק מאוד, כך ששיערנו שבסופו של דבר הם יגישו את ההצעה הזוכה השנייה, אבל כנראה למרתון היה יותר חשוב לזכות".

 

"אם אתה לא יכול לעמוד בזה, אל תיגש"

 

וינטר, מצדו, מעדיף שלא לחשוף מי היה הגורם שממנו חששה מרתון, אולם רומז שגם במכרז הנוכחי נראה היה שלא רק השיקול הכלכלי עמד בבסיס הצעות המחיר.

 

"היה ברור לנו שעבור מירס מדובר במכרז שתוצאתו היא להיות או לחדול, ויש לה כיס מספיק עמוק כדי להעמיד ערבויות לזכייה בו; אבל כשניסינו להעריך מי יתמודד חזק על המקום הנוסף, שילבנו גם הרבה אלמנטים שנמצאים בתפר בין תורת המשחקים לפסיכולוגיה. זהו תחום שמגובה בעשרות מחקרים שנעשו בכלכלה התנהגותית, בהם בתנאי מעבדה הריצו שיטות מכרז שונות, ומהם התברר שגם אנשים מאוד מקצועיים מושפעים ממצבים פסיכולוגיים רגעיים שבהם הם נתונים. כידוע, המצבים הללו לא בהכרח מביאים להחלטות שמשרתות את האינטרסים של המציע".

 

אם לא יקימו הזוכים רשת בתוך כמה שנים, הם לא יוכלו להמשיך ולהסתמך על רשתות החברות הקיימות - זו לא סנקציה מספקת כדי לוודא שהם אכן יעמדו בהתחייבויותיהם?

שלם: "רשמית זה נכון, אבל מי יכול להבטיח שאחד המפעילים לא יסתפק בהקמה של 10% מהתשתית שלו, רק כדי להתחיל לספק שירות בהסתמך על הנדידה הפנים־ארצית, ובעוד כמה שנים יפנה לשר התקשורת ויטען שאין מודל כלכלי שיאפשר לו להקים רשת שלמה, ולכן הוא מבקש למחוק את הדרישות הללו? מדובר באפשרות שלא רק אנחנו, כמי שפעל עם מירס, העלנו, אלא גם גורמים אחרים בשוק, גם רשות ההגבלים העסקיים".

 

במציאות שבה הקמת הרשת מתעכבת בעיקר בגלל הרגולציה, איך אפשר לתמרץ את החברות עצמן שאין להן שליטה על הרגולציה?

"אני לא אומר שאפשר לפתור את כל הבעיות לפני המכרז, אבל אפשר היה להעניק הטבות, מחד, ולהטיל קנסות, מאידך, כדי ליצור מצב שבו המפעיל שזוכה יודע שהוא חייב להקים רשת עצמאית בתוך תקופה מסוימת; ואם הוא לא חושב שיעמוד בזה, שלא ייגש כלל למכרז".

 

במילים אחרות, מכרז שדי מתאים בהגדרותיו למירס, שלה יש יתרונות בדמות אתרים קיימים וניסיון בפעילות מול הרגולטור הישראלי.

"צריך להיות כנים עם עצמנו, ולשאול מה משרד התקשורת רצה. הוא רצה עוד מפעיל שיכול להיות מעין מפעיל וירטואלי משודרג, שמקים קצת תשתית אבל בעיקר מסתמך על הרשת של מפעילים אחרים? או שהוא רצה מפעילים שיקימו רשתות עצמאיות? שר התקשורת הצהיר שהוא רוצה את האפשרות השנייה, אז המכרז היה אמור להיות מנוסח כך שיגשים את האפשרות הזו, ובפועל זה לא ממש קרה".

 

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "שיטת המכרז שנבחרה היא המתאימה ביותר לעת הנוכחית ולמבנה השוק הקיים. כניסת החברות הנוספות תגביר את התחרות, תשפר את השירות לצרכן ותוזיל את המחירים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x