צ'רלטון מבקשת לבטל את פס"ד של זפט בערעורה מול ההתאחדות לכדורגל
הסיבה: החלטת נציב תלונות הציבור אליעזר גולדברג, שכתב כי זפט היה מיטיב לעשות אלמלא דן בתיק צ'רלטון נגד ההתאחדות לכדורגל
חברת צ'רלטון, המנהלת סכסוך ממושך מול ההתאחדות לכדורגל, הגישה היום (ד') לבית המשפט העליון בקשה לתקן את הערעור שהגישה לפני חודשיים ולהורות על ביטול פסק הדין שנתן סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, יהודה זפט. זפט דחה את בקשת צ'רלטון לבטל את הבוררות בינה לבין ההתאחדות, בהיקף
צ'רלטון מתבססת בבקשתה על דברים שכתב בשבוע שעבר אליעזר גולדברג, נציב תלונות הציבור על שופטים, שדן בתלונות שהוגשו נגד השופט זפט, בעקבות חשיפת "כלכליסט" לפיה זפט לא גילה למתדיינים שהופיעו בפניו כשמולם עו"ד יעקב וינרוט או משרדו, כי זפט היה לקוח של וינרוט במשך 5 שנים, עד דצמבר 1994, תמורת שכר טרחה נמוך בסך 16,547 שקל.
בשולי החלטת הנציב בה קבע כי התלונות נגד זפט הן מוצדקות, התייחס גולדברג לטענה שהועלתה באחת התלונות שהוגשו לו, לפיה היה זה בלתי ראוי שזפט מסר את פסק דינו בסכסוך בין צ'רלטון להתאחדות לכדורגל, העוסק בחובת גילוי, יממה לאחר חשיפת "כלכליסט" בעניין אי הגילוי שלו עצמו בתיקים אחרים.
בקשת צ'רלטון לפסול את פסק הבוררות התבססה על טענות שהבוררת, השופטת בדימוס גבריאלה דה ליאו, היתה נתונה ב"ניגוד עניינים חמור", מאחר שלפני פרישתה מכס השיפוט ננזפה על ידי חיים רמון שהיה אז שר משפטים והיום הוא יועץ בכיר לצ'רלטון. עוד נטען, כי הבוררת לא גילתה שבתקופת האוניברסיטה היתה במשך מספר חודשים בת זוגו של רמון, וכי היא לא דיווחה שבעלה, פרופ' עו"ד יובל לוי מייצג את יו"ר הרשות לבקרה תקציבית לשעבר בהתאחדות לכדורגל.
בפסק הדין של זפט הוא דחה את הטענות שיש לפסול את פסק הבוררות וקבע כי הבוררת לא הפרה חובת גילוי כלשהי.
בהחלטתו בשבוע שעבר כתב גולדברג כי הוא אינו מוסמך לדון בטענות לפסלות שופט, אך "מיטיב היה השופט לעשות אלמלא דן בעניין עקב קירבת הנושא לטענה שהופנתה כלפיו הוא".
צ'רלטון טוענת כעת, באמצעות עורכי הדין גד טיכו ושרון קליינמן, כי החלטת הנציב תומכת ומחזקת את טענותיה בדבר היקף חובות הגילוי שחלה על הבוררת המצדיק את ביטול פסק הבוררות לגופו. לטענתה, הנציב ערך בירור יסודי של העובדות הרלוונטיות, לרבות בדרך של כמה פניות לקבלת עמדת השופט זפט, פניות למשרד וינרוט ואיסוף מסמכים שונים מהנהלת בתי המשפט.
לטענת צ'רלטון, מהבירור העובדתי שערך הנציב, עולה כי קיימת סתירה בין התגובה שנמסרה על ידי השופט זפט לכלי התקשורת לבין עובדות שנמסרו על ידו לנציב. צ'רלטון טוענת כי מהחלטת הנציב עולה שזפט מסר לתקשורת תגובה לא נכונה, שכן זפט אמר כי ההליך התנהל "תקופה קצרה", כשבפועל מהחלטת גולדברג עולה שהוא התנהל 5 שנים. עוד נטען, כי זפט אמר שבתיק היתה רק ישיבה אחת אך מההחלטה עולה שהיו 14 ישיבות בבית המשפט בחיפה, וכי זפט טען שחלפו 20 שנה ממועד הטיפול בתיקו ועד שוינרוט הופיע בפניו, כשלמעשה חלפו פחות מ-4 שנים.
צ'רלטון הוסיפה וטענה, כי זפט הגיב להחלטת הנציב בהודעה בה דחה את החלטת הנציב. "אם כבוד הנציב לא הצליח לגרום לשופט זפט לשקול מחדש את עמדתו בעניין היקף חובת גילוי – וודאי שצרלטון לא יכלה לעשות כן", טוענת צרלטון.
עו"ד ברוך כצמן מסר בתגובה בשם ההתאחדות לכדורגל: "צ'רלטון ממשיכה בדרכה – ניסיונות חוזרים ונשנים לתקוף פסק בורר מנומק שאושר ושמטיל עליה, בין היתר, חובת תשלום. בבקשה החדשה, מבית מדרשה, מנסה צ'רלטון לעשות שימוש בגזרי עיתון ובמסמך שעל פי הכיתוב המתנוסס בראשו הינו "אישי – סודי – למכותב בלבד". מדובר באותה החלטה שלא יכולה, בכל צורה ואופן, להשליך על המקרה שלפנינו ולשמש כראיה בהליך משפטי. אין בהחלטה דבר וחצי דבר לענין שהוכרע".
