מבקר המדינה בדו"ח חמור: הליקויים בהיערכות לרעידות אדמה החריפו

"ההיערכות להבטחת עמידותם של מבנים ותשתיות בפני רעידת אדמה נמצאת על סדר היום זמן מה והיתה כרוכה בפעילות מנהלית ענפה, אולם לא הוקצו לה תקציבים רב שנתיים ולא הוצאו כספים, ולו סכומים קטנים, לחיזוק מבנים ותשתיות, למרות המלצתו של מבקר המדינה עוד משנת 2001", כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (ד') מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.

לינדנשטראוס מציין בדו"ח, כי למרות שמזה 20 שנה משרד מבקר המדינה התריע אודות מחדל ההיערכות לרעידות אדמה בישראל, בביקורת שערך משרדו נמצא כי הליקויים המשמעותיים בתחום לא תוקנו ואף החריפו. "ההתרעה עולה בדו"ח מיוחד זה היא בבחינת דגל אדום בפני ראש הממשלה וממשלת ישראל", כותב המבקר ומוסיף: "על הממשלה מוטלת החובה לפעול לאלתר כדי להפסיק את הסחבת המתמשכת ולהקצות את המשאבים הנדרשים למילוי משימות חיוניות לשיפור המוכנות לקראת אסון רעידת אדמה".

התרחיש בצפון הארץ: מאות אלפים יפונו, מבני מגורים וגשרים יתמוטטו

המבקר פורס בדו"ח תרחיש עתידי, במקרה של רעידת אדמה חזקה בעצמה של 7.5 בסולם ריכטר בצפון הארץ, אזור שנמצא בסכנה גבוהה לרעידת אדמה. לפי אומדן שנעשה בעבודת המטה של ועדת ההיגוי לרעידות אדמה התוצאה הצפויה במקרה זה היא 16 אלף הרוגים, 6,000 פצועים קשה, 83 אלף פצועים קל, 377 אלף מפונים, 10,000 מבנים הרוסים, נזק כבד לכ-20 אלף מבנים ונזק בינוני לכ-104 אלף מבנים.

המבקר אף מפרט את הפגיעה החזויה לתשתיות ושירותים חיוניים. לפי התרחיש, בתחום הבריאות מדובר בנזקים לבתי חולים, מרפאות, בתי מרקחת ומוסדות סיעודיים. השבתה של אגפים שלמים בבתי החולים בצפת, טבריה, חיפה, עפולה, נצרת, נהריה וחדרה. כרבע מחברי הסגל הרפואי יעדרו מעבודתם.

בתחום המים, לפי תרחיש המבקר,  צפויות פריצות בצנרת ונזקים לתשתיות השאיבה של המוביל הארצי. בתחום החינוך ישנם מבנים שעלולים לקרוס ומערכי הסעות עלולים להיפגע. בתחום הדלק צפויוה פגיעה במכלים תת קרקעיים שתגרום לזיהום מי תהום וסיכונים סביבתיים, התלקחות שריפות ופגיעה במשאבות דלק ראשיות. בתחום החשמל בצפון, התרחיש הןא השבתה של תחנת כוח בחיפה ונזקים לתחנת הטורבוגז בחגית, קיסריה ובאלון התבור. בנוסף, נזקים לקווי מתח גבוה וקווי מתח עליון, מה שיכול לגרום להפסקת חשמל כוללת בצפון הארץ למשך שעות אחדות והפסקת חשמל לסירוגין בשאר האזורים.

גם בתחום התחבורה והתשתיות עבודת המטה מצביעה על צפי לנזקים גדולים. על פי התרחיש, במקרה של רעידת אדמה שניים מהגשרים בחיפה יתמוטטו חלקית, יציבותם של שני גשרים אחרים תיפגע. גשרים בין חיפה לחדרה יתמוטטו וקטעי כביש שיתמוטטו יגרמו לחסימות הכניסה לחיפה, טבריה ונצרת עילית. שתי היציאות מצפת ייחסמו, כבישים ראשיים בכרמל ייחסמו על ידי כלי רכב שיינטשו וכ-20% מהרמזורים בצפון יפסיקו לפעול. נזקים נוספים אותם מעלה התרחיש צפויים להיגרם בתחום התקשורת, תחום הביוב והשפכים ונזקים סביבתיים שיגרמו כתוצאה מפגיעה בקו מהמוביל אמוניה מהנמל למכלים, פריצות בקו הגז המוזרם לבתי הזיקוק, סדק במכל אחסון של אתילן וכתוצאה מכך צפי להרעלה.

בניין אחרי רעידת אדמה. תרחיש מלחיץ צילום: shutterstock

"תמ"א 38 אינה הכלי היחיד להיערכות לרעידות אדמה"

אחת הביקורות החריפות שעולה מהדו"ח היא כי תמ"א 38, תכנית המתאר לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה אינה מכסה את כל המבנים בישראל שיש לחזקם. על פי המבקר, ההטבה שמעניקה תמ"א 38 - מכירת זכויות הבנייה על גג המבנה לטובת חיזוקו - אינה תקפה בחיזוק של מבני ציבור כמו בתי חולים או בתי ספר. המבקר סבור כי הממשלה היתה צריכה לתקצב את חיזוק המבנים, גם אם מדובר בסכומים ניכרים עוד כשהוגש הדו"ח הראשון בנושא בשנת 2001.

בנוסף, נכתב בדו"ח, אין בתמ"א 38 משום תמריץ לחיזוק מבנים בפריפריה, אפילו אם המדינה והרשות המקומית יוותרו על מיסים והיטלים, מאחר שהביקוש לדירות באותם אזורים נמוך והבנייה לא משתלמת לקבלנים.

מנתונים שהגיעו למשרד מבקר המדינה בתחילה שנת 2010, עולה עוד כי גם באזורים שבהם השתלם ליישם את התוכנית חוזקו מעט מאוד מבנים. "יישום התמ"א היה כרוך בקשיים בין היתר מפני שתיקון וחקיקה לחוקים ופרסום תקנות שנועדו לתמוך ביישום, נעשו רק שנים אחדות לאחר אישורה בשנת 2007-2009".

עוד עולה מהדו"ח, כי בספטמבר 2009 דיווח מנהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה על ממצאיו בסקר שנעשה, ובו נבדקו בקשות לקבלת היתרי בנייה מכוח תמ"א 38 שהוגשו לוועדות המקומיות. עד ספטמבר 2009, 57 רשויות מקומיות השיבו לסקר, שהם כ-48% מכלל הוועדות המקומיות.

מהסקר ניתן ללמוד על הבעיות הכרוכות בהוצאת היתרי בנייה במסגרת התוכנית, כמו בעיה בהסכמת הדיירים לבצע עבודות חיזוק ותוספות בנייה, בעיה בבנייה - לא ניתן לחרוג מקווי הבניינים באזורים צפופים, בעיות שנוצרות במבנים לשימור כאשר התכנית לחיזוק מבנים מתנגשת עם דרישות השימור. 

מדיווח מהנדסי הרשויות עולה כי כי חלק מהתוכניות שהוגשו לוועדות התכנון נמצאו באיכות ירודה. תוכניות אחרות שהוגשו אינן עומדות בהוראות התמ"א בנוגע להיקף זכויות הבנייה. במינהל התכנון הוסיפו, כי סיבה נוספת להאטה בחיזוק המבנים נבעה מכך שבבניינים מסוימים לא הוציאו לפועל את התוכנית מכיוון שהמתינו לשינוי סעיף 2 בתמ"א 38 המאפשר הריסת הבניין ובנייתו מחדש תוך שמירה על זכויות הבניה הנוספות שמקנה התמ"א.

מבקר המדינה מסכם את הנושא בכך שמלכתחילה תמ"א 38 לא נועדה לפתור את כל הבעיות הכרוכות בהיערכות המדינה לרעידות אדמה, וכי על הממשלה לנקוט אמצעים נוספים בתחומים שהדו"ח עוסק בהם: סיוע לחיזוק מבנים בפריפריה ומתן עידוד לחיזוקם, חיזוק מבנים שנחשבים חיוניים לפי הקריטריונים שהממשלה אישרה ונקיטת אמצעים בחיזוק מתקנים המכילים חומרים מסוכנים.

המלצות המבקר: להקצות כספים במסגרת תכנית רב שנתית

כדי לממשן את חיזוק המבנים והמתקנים, כותב המבקר, על הממשלה להקצות כספים במסגרת תוכנית רב שנתית (כפי שהמליץ המבקר עוד ב-2001). בעניין המבנים שבנה משרד השיכון בקרית שמונה, טבריה, צפת ובית שאן שנמצא כי הם טעוני חיזוק, כותב המבקר כי על אותן ערים להכריז כי אותם מבנים הם מבנים מסוכנים על פי חוקי העזר להריסת מבנים ולהקציב למשרד השיכון, הבעלים של אותם מבנים, פרק זמן מוגבל לחזקם.

האחריות הכוללת להיערכות הממשלה, על פי הדו"ח, מוטלת על יו"ר ועדת השרים לעניין היערכות רעידות אדמה, תפקיד שאותו מילא עוזי לנדאו, שר התשתיות הלאומיות והחל מינואר 2011 ממלא אותו השר זאב בנימין בגין. המבקר מטיל על בגין ועל שר האוצר, יובל שטייניץ, ראש הממשלה ושר הבריאות, בנימין נתניהו, שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון, שר החינוך גדעון סער, השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ ושר השיכון אריאל אטיאס, לקבוע צעדים אופרטיביים לקידום הנושא.

התאחדות הקבלנים: "לפרסם את רשימת המבנים שלא יעמדו ברעידת אדמה"

מוטי כידור

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, מוטי כידור, מסר בעקבות פרסום הדו"ח כי אין מנוס והממשלה תהיה חייבת לממן גם תחזוקת בנייני מגורים שאינם מתאימים לתמ"א 38 בשל אי כדאיות כלכלית. בנוסף, התאחדות הקבלנים קוראת לממשלה לפרסם את רשימת בנייני המגורים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה כחלק ממאמצי ההסברה וההירתמות לחיזוק של בנייני המגורים בישראל.

כידור פנה אתמול במכתב לעוזי לנדאו, שר התשתיות הלאומיות, בהצעה לפרסם באתר אינטנרט רשמי את כל הכתובות של בנייני המגורים אשר זקוקים לחיזוק כנגד רעידות אדמה וטרם חוזקו . המטרה בפרסום המידע, לדברי כידור, היא לעדכן את דיירי המבנים לגבי עמידותם של הדירות בהן הם מתגוררים ובמידת הצורך להניע אותם לחזק את המבנים ביוזמתם. כידור הוסיף כי התאחדות הקבלנים מנסה לקדם את חיזוק המבנים במסגרת התמ"א על מנת להציל רבבות אנשים, אך כל מי שעוסק בנושא יעיד עד כמה קידום התמ"א מסורבל ועד כמה הרשויות מערימות קשיים, ולכן ממצאי המבקר שפורסמו היום אינם מפתיעים.

עוד אמר כידור כי "על הממשלה להכריז כי היא תשתתף במימון בהיקף של 10,000 שקל מהוצאות החיזוק של כל דירה בפריפריה שבה אין כדאיות כלכלית".

במקביל מקדמת התאחדות הקבלנים יוזמה שמטרתה ניוד זכויות בין בניינים הזקוקים לחיזוק לבין פרויקטים חדשים. המטרה היא לאפשר לקבלנים לקבל את זכויות הבניה מתוקף תמ"א 38 ולהשתמש בהם בבואם לבנות פרויקטים חדשים במקום בבניינים המיועדים לחיזוק. בימים אלה מקודמת תכנית מסוג זה על ידי ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, אך לדברי גורמים בהתאחדות היא נתקלת בהתנגדות של מנהל התכנון.