"חוק ששינסקי יעבור ללא הקלות נוספות ליזמי הגז"

48 שעות לפני ההצבעות המכריעות על חוק ששינסקי בוועדת הכספים של הכנסת, אודי ניסן, הממונה על התקציבים באוצר וחבר ועדת ששינסקי בעצמו, משדר רוגע כמעט חשוד. למרות דרישותיהם של חלק מחברי הוועדה להקל עם יזמי הגז, פן החוק לא יאושר, ניסן משוכנע שהחוק יאושר כפי שהוא: "אני לא חושב שצריך לתת עוד הקלות, ואני לא חושב שאי אפשר יהיה להעביר את החוק אם לא יהיו הקלות נוספות. לרוב הציבור וגם לכנסת די ברור שההצעה הנוכחית עומדת בסטנדרטים הנכונים".

האם אתה סבור שדרישת הח"כים להתחייב להקמת קרן, שתשקיע את הכנסות המדינה מהגז, עלולה לטרפד את אישור החוק ברגע האחרון?

"נכון לעכשיו, בהיקפי הגז שידועים לנו היום, ההכנסות הצפויות הן בסדר גודל קטן מדי לקרן, לכן יש להפנות את ההכנסות להפחתת החוב ולנושאים תזרימיים אחרים, כדוגמת מימון תשלומי הביטוח הלאומי. ככל שיהיו מקורות יותר גדולים, הרעיון של קרן יכול להיות יותר רלבנטי. הכסף הגדול הרי יגיע בעוד תשע-עשר שנים, בגלל הפחת המואץ בשנים הראשונות שנקבע במסגרת ההקלות ליזמים".

בהנחה שיגיעו סכומים משמעותיים מהגז, האם יש להתייחס אליהם כמו כל הכנסה תקציבית רגילה?

"זה מאוד קליט להגיד שניקח כסף מיוחד ונייעד אותו למטרות מיוחדות, אבל הרי גם תקציב המדינה הוא תהליך שבו נלקח כסף מהציבור ומיועד למטרות מיוחדות. יש מטרות שלטובתן מוצדק לייעד קרן - קרן לגישור בין-דורי או קרן לטיפול בהשפעות שער החליפין - אבל אנחנו עוד לא שם. הדור שלנו מממן היום מספר דברים בכפילות, למשל גם פנסיה תקציבית וגם פנסיה צוברת, אז האם בתקופה הנוכחית כדאי לקחת כסף ולשמור לדור הבא? אני לא בטוח".

בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית בעד הקמת אותה קרן ויש מדינות רבות שבהן הוקמו קרנות כאלה. אולי בכל זאת תשנו את דעתכם?

"על פי הבנתי גם בנק ישראל לא השתכנע בנחיצות הקרן. אם החלטה על קרן תתקבל מטיעונים פוליטיים כדי להראות משהו, אני לא רואה בזה אסון, וממילא זה לא רלוונטי בשנים הקרובות".

ניסן מגבה את האקטיביות של משרד התקשורת "הגבלת התחרות בשוק לא תעזור לצרכן" מאז שנכנס שר התקשורת משה כחלון לתפקידו, נדמה שבין משרד התקשורת למשרד האוצר מתקיימים יחסים קרובים מתמיד, שאיפשרו את העברת חלק גדול מהרפורמות בשוק התקשורת באופן מהיר יחסית אמנון אטד וגילעד נס לכתבה המלאה 

"שער השקל-דולר צריך להיות נמוך יותר"

לבד מהמלצות ששינסקי גם סוגיית שער החליפין של השקל מול הדולר מעסיקה את ניסן. באופן מפתיע הוא לא חושש להביע עמדה שעלולה להרגיז הן את היצואנים והן את בנק ישראל: "אני לא חושב ששער החליפין נמוך. שער החליפין בשיווי משקל צריך אפילו להיות יותר נמוך".

אך מה עם טענות היצואנים על אובדן הכנסות, ותעשיית ההייטק שמאבדת את היתרון של עלויות העסקה נמוכות?

"המשק שלנו חזק, וזה לא רע שהשקל חזק, כיוון שיכולת הקנייה ורמת החיים של הציבור הישראלי משתפרות כשהשקל חזק. כמובן שצריך להתאזן מול היצואנים והפרמטרים העיקריים של האבטלה, אבל יש צדדים חיוביים מאוד בשקל חזק. אני חושב ששיווי משקל בשער חליפין ללא התערבות ישירה יוריד עוד את השער. ברור לכולם שהוא צריך להגיע למקומו הטבעי, והשאלה היא הקצב וההדרגתיות. לו היתה היום מדיניות שהיתה שואפת להחזיק את הדולר על שער של 3.9-3.8 שקלים לדולר זו לדעתי היתה מדיניות שגויה".

ניסן בעד הגדלת כוחה של הממשלה "קביעת התקציב על ידי חקיקה תגרום כאוס" "בזמן האחרון יש המון הצעות חוק פרטיות שמנסות להתערב בתהליך קביעת התקציב באמצעות חקיקה", אומר ניסן אמנון אטד וגילעד נס לכתבה המלאה 

מי יממן את העלאות השכר?

גל תביעות השכר במשק - החל בפרקליטים וכלה בעובדים הסוציאליים - תפס את אנשי האוצר מעט לא מוכנים. בזמן ששר האוצר והממונה על השכר עושים כמעט הכל כדי לרצות את יו"ר ההסתדרות, ניסן הוא זה שצריך להשיב על השאלה הקשה, מנין יבוא הכסף?

"למעט תיקון בשכר של סקטור אחד או שניים שנגזר משחיקה של שנים, אם תהיה פריצה של השכר באופן יותר רוחבי אז נהיה בבעיה קשה מאוד. שכר הרופאים למשל תוקן לפני שנה־שנתיים ב־24%, ולכן אין שום סיבה שהם יקבלו יותר מזה כבר עכשיו".

התנגדתם גם להעלאת שכר המינימום ולבסוף שר האוצר ויו"ר ההסתדרות הכריזו על פשרה בנושא.

"כשעלתה הצעת החוק המקורית בנובמבר חשבנו ששכר מינימום בהיקף של 4,600 שקל יהיה הרסני למשק, ואכן בסופו של דבר נתקבל ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים שהיה יותר מוצלח (4,300 שקל - א"א ו־ג"נ). אני לא חושב שההסכם הזה עוזר הרבה, ואני חושב שגם בו יש בעיות, אבל הצלחנו להגיע למתווה מדורג, והדחייה בשתי פעימות בהסכם השכר הציבורי שיושלם בשנה הבאה מהווה מקור למימון העלייה בשכר המינימום. למעשה השגנו את מה שרצינו להשיג".

בבוקר הראיון עם ניסן נחשף ב"כלכליסט" מאבק המתנהל בינו לבין מנהל רשות החברות על מאמציו של האחרון לשנות את תנאי הסף למנהלי כספים בחברות הממשלתיות. שינוי אשר צפוי להקשות על "בוגרי משרד האוצר" להתברג למשרות אלו. ניסן מסכם את הנושא ביובש: "יש חילוקי דעות באוצר, אבל כדי לפתור אותם צריך שקט, לא להוציא את זה לתקשורת".