הרווח כולו שלה

גבר כבן 40 הגיע באוקטובר 2009 למשרדי "פורום מנהלי כספים ראשיים" ברחוב קויפמן בתל אביב. הוא הציג את עצמו כמפקח ממחלקת עצמאים ברשות המסים, והסביר שמדובר בביקור פתע ושעליו לעבור על הספרים של הפורום - חברה בע"מ בבעלות נגה קינן. בעוד המזכירה מחפשת את הספרים המדוברים, קינן זימנה את המפקח למשרדה. היא הציגה את עצמה, סיפרה על הפורום, הגדירה אותו אחד הגופים המשפיעים בישראל ופירטה את מערכת הקשרים הענפה שלה במשק. כחצי שעה נמשכה הפגישה. בסופה קם המפקח, ששמו שמור במערכת, ויצא. כשהמזכירה הגישה לו את הספרים שביקש, פטר אותה בתנועת יד. "זה בסדר, הסתדרתי", אמר והלך.

כמה ימים אחר כך הגיע אל המייל הפרטי של קינן מכתב מאשתו של המפקח. האשה, רואת חשבון שעבדה כחשבת בחברה מוכרת, כתבה: "בהמשך לשיחתך עם בעלי בנוגע למשרת חשב/גזבר/סמנכ"ל כספים, זה יותר משבע שנים אני מתפקדת כחשבת. בעלת ניסיון רב בניהול עובדים, הכנת דו"חות כספיים, תקציב, עבודה מול בנקים... אשמח לקבל הזמנה לראיון אישי". למייל צורפו קורות חיים.

נגה קינן. אחת הנשים המקושרות בישראל צילום: אוראל כהן

כשחושבים שאת גוף ציבורי, החברה הפרטית שלך מרוויחה

נגה קינן (56) נהפכה בשנים האחרונות לאחת הנשים המקושרות בישראל, מקורבת לבכירי המגזר העסקי והפוליטי. את הרשת העסקית והחברתית שבמרכזה היא פועלת טוותה קינן בזכות שתי חברות פרטיות שלה, "פורום מנהלי כספים ראשיים (CFO) - איגוד מקצועי" ו"פורום ראשי המשק". השמות הללו עלולים לבלבל, וזהו חלק מרכזי בכוחה של קינן: תחקיר "מוסף כלכליסט" מעלה כי היא פועלת כדמות מפתח במשק וכמי שעומדת בראש איגודים מקצועיים. ההתנהלות הזו לעתים קרובות מטעה את מי שקינן עובדת מולם - מנהלי הכספים, ראשי המשק, חברות ובנקים נותני חסויות, אישי ציבור ופקידי ממשל - שחלקם סבורים כי מדובר בארגון ציבורי וולונטרי, ולא בגוף עסקי בבעלות פרטית.

לאורך השנים יצרה קינן לפורומים תדמית כזו, אף שהן פורום מנהלי הכספים והן פורום ראשי המשק הם חברות בע"מ, ש־100% ממניותיהן שייכות לקינן. פורום מנהלי הכספים אף נשא במשך כארבע שנים את התואר "חברה לתועלת הציבור". התוספת הוסרה ב־2007, בעקבות תיקון בחוק החברות שקבע תנאים להגדרה כזו, אך המילים "איגוד מקצועי" הן עדיין חלק משם החברה. אתר הפורום, אגב, פועל בכתובת אינטרנט של ארגונים (cfo-forum.org).

זה שנים שגופים ממשלתיים, כגון רשות המסים, מזמינים את קינן להשתתף באירועים שלהם ולהביע את דעתה בעניינים מקצועיים, לצד ראשי לשכות מקצועיות שלא למטרות רווח. באירועים האלה, בחסות תדמית הפעילות הציבורית, מרחיבה קינן את הרשת שלה וטווה קשרים עם עוד ועוד פקידי ממשל. היא, מצדה, מזמינה אותם לכנסים של הפורום - מקורסים מקצועיים ועד האירוע השנתי. והם באים. "הפקידים האלה, כמו גם מי שמאשרים להם את ההשתתפות בכנסים, בטוחים שהפורום הוא ארגון וולונטרי שלא למטרות רווח", מסביר בכיר בשירות הציבורי. זה לא נגמר בכנסים: קינן גם מארגנת בביתה מפגשים בין גורמים עסקיים אינטרסנטיים לחברי כנסת.

נגה קינן עם יובל שטייניץ. גופים ממשלתיים מזמינים אותה לכנסים צילום: אוראל כהן

בעוד הפעילות הכמו־ציבורית שלהם מתנהלת באינטנסיביות, שני הפורומים של קינן רושמים רווחים נאים כחברות פרטיות. ב־2010 הסתכם הרווח של הפורומים לפני מס בכ־2.6 מיליון שקל, וחלק ניכר מהסכום פטור ממס. הרווח מתבסס בעיקר על החסויות שקינן מגייסת בכישרון רב, כמו גם על דמי חבר של אלפי שקלים בשנה שמשלמים כ־800 מנהלי כספים, בעלי שליטה בחברות ומנכ"לים החברים בפורום ראשי המשק. חברי הפורומים, מצדם, נהנים מרשת הקשרים שמציעים קינן והפורומים, הנמתחת מנוחי דנקנר, אלי יונס ורם כספי עד צמרת משרדי הממשלה. גולת הכותרת היא הראש, בנימין נתניהו, שקינן זוכה לאמונו ואף מוזמנת מעת לעת להשתתף, לבקשתו, בוועדות שונות או לייעץ לו.

פורום הון ושלטון, כי אף פעם לא מזיק להיות חבר של נתניהו

עד לפני כ־15 שנה היתה נגה קינן אשת שיווק, בוגרת לימודי ספרות ואמנות באוניברסיטת חיפה. היא עבדה בפיתוח העסקי ב"גלובס", וב־1994, משסיימה תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, הקימה את חברת הייעוץ השיווקי ביזנס לידס.

ב־1997 הבריק אצל קינן רעיון: לאגד את מנהלי הכספים בישראל ולגבות מהם כסף על כך. ב־1998 הפורום כבר העניק פרס למנהלי כספים בולטים, ומאז זכו בו בין השאר זהבית כהן ואייל סולגניק, שניהם כ־CFO של אי.די.בי, ירון זליכה כ־CFO בדרך ארץ וטל רז בימיו בסלקום. אחר כך התרחבה הענקת האותות גם לאישי ציבור, ובהם אריאל שרון ושמעון פרס. הפרסים הם מקפצה יעילה לנטוורקינג: לא תמיד קל לקבוע פגישות היכרות עם אישי מפתח, יותר פשוט להזמין אותם לקבל פרס. וגם פקידי ציבור נוקשים עשויים להתרכך כשמדובר באשה שחתומה על אותות "ממלכתיים".

ב־2002 מצאה קינן דרך להעמיק עוד יותר את הקשר לשלטון, וייסדה את "אות ראש הממשלה לעידוד הצמיחה במשק". במשך חמש שנים העניק הפורום את האות לאישי ציבור בכירים, שקיבלו תעודה עם לוגו גדול של משרד ראש הממשלה לאחר שנבחרו על ידי חבר שופטים בראשות קינן ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. בזוכים היו סטנלי פישר ובנימין נתניהו, שקיבל את האות בדצמבר 2004, כשר האוצר.

נתניהו. לעיתים גם הוא נעזר בקינן צילום: עטא עוויסאת

מאז נאם נתניהו בארבעה כנסים של הפורום, ונעזר בקינן לצורך קבלת החלטות כלכליות. במרץ 2009, כראש ממשלה שמתמודד עם משבר פיננסי גלובלי, הוא גיבש צוות חשיבה להתמודדות עם המשבר, שכלל אנשי מפתח במשק. אלי הורביץ הוזמן, גם יצחק תשובה ועידן עופר, לצד ראשי ארגונים מקצועיים כגון ראובן שיף מלשכת רואי חשבון ושרגא ברוש מהתאחדות התעשיינים. קינן זומנה למפגש, והציגה לראש הממשלה תוכנית להאצת תעשיות עתירות ידע. ב־28 בנובמבר זה קרה שוב, כשנתניהו הודיע כי קינן תהיה אחת משלושת האנשים (לצד השופט בדימוס דן ארבל ורו"ח איריס שטרק) שיחוו דעה על המועמדים לתפקיד נציב שירות המדינה.

הקשר של קינן עם השלטון הופרע קלות ב־2007. בעקבות התערבות היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שונה שמו של האות שמעניק הפורום לאישי ציבור ל"אות הסקטור העסקי לאיכות ומצוינות ביצירת סביבה עסקית תומכת צמיחה" (הוא מוענק במקביל לאות למנהלי כספים מצטיינים). הלוגו של משרד ראש הממשלה הוסר, ונציג המשרד חדל לשבת בחבר השופטים של הפרס. אבל אישי ציבור ממשיכים לקבל פרסים. בשנה שעברה זכה בו שוב סטנלי פישר, לפני שלושה שבועות היה זה משה כחלון.

במקביל, ובאותה רוח ציבורית, נראה כי קינן ביקשה להעמיק את קשריה והשפעתה מעבר לים. לפני כחצי שנה טסה לוושינגטון כדי להעניק אות הוקרה של הפורום ללא אחר מאשר בן ברננקי, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי. באותה פגישה - שבה נכחו גם אוהד כהן, הנספח המסחרי של ישראל בארצות הברית, ואסף ויטמן, הציר הכלכלי בוושינגטון - הזמינה קינן את ברננקי לבקר בישראל ולנאום בכנס של הפורום.

קינן, אגב, לא היתה צריכה לחכות לנתניהו; היא מחוברת לממשל כבר שנים. במאי 2005 הקימה רשות המסים ועדה לבחינת מדיניות התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS). בוועדה, שסיימה את עבודתה רק לפני כמה חודשים, השתתפו אנשי הרשות ונציגים מארבעה גופים חיצוניים: לשכת יועצי המס (עמותה רשומה), לשכת עורכי הדין ומועצת רואי החשבון - גופים שהוקמו מכוח חוק ומפוקחים על ידי מבקר המדינה - והחברה הפרטית של קינן, פורום מנהלי הכספים. קינן או נציגי הפורום השתתפו גם בדיוני הרשות לקידום חקיקות שונות, ובהן חוק החשבוניות המקוונות, שרשות המסים ניסתה להכניס לחוק ההסדרים במאי 2009, והתיקון לחוק עידוד השקעות הון שהרשות ומשרד התמ"ת קידמו בשנה האחרונה.

חברי הפורום, אגב, עושים זאת בהתנדבות. "קיימנו אין ספור דיונים על החקיקה עם פורום מנהלי הכספים, ולעולם לא היינו עושים את זה אם היינו יודעים שזה גוף למטרות רווח", אומר בתדהמה בכיר המקורב למשרד האוצר, שריכז כמה דיונים בהשתתפות נציגיה של קינן. בכיר בלשכת רואי חשבון שישב לצד נציגי הפורום בדיוני חקיקה שונים אמר ל"מוסף כלכליסט": "ברשות המסים התייחסו לפורום כגוף סטטוטורי לכל דבר, אף שבעבר התרעתי כי מדובר בגוף למטרות רווח".

קינן אינה מסתפקת בדיוני חקיקה במשרדים אפרוריים. בחודשים האחרונים קיימו אנשי הפורום פגישות סגורות עם שר התקשורת משה כחלון (שכאמור קיבל לאחרונה אות מטעם הפורום), יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני. לפני שמונה חודשים אף קיים הפורום כנס עם רשות המסים, בהשתתפות בכירים ברשות - לרבות המנהל יהודה נסרדישי.

נגה קינן עם יעקב ליצמן צילום: אוראל כהן

חסויות ושבחים: נוחי ביקש, נוחי שילם, יונס הוחמא, יונס מימן

בשנים האחרונות, ובעיקר בחודשים האחרונים, השתמשה קינן במעמדה הכמו־ציבורי כדי להביע דעות פומביות בעניינים כלכליים וכדי להשפיע על חברי הפורום בסוגיות שונות. במאי, למשל, התבטאה בחריפות נגד רשות ניירות ערך שקידמה הצעת חוק שלפיה נושאי משרה שיעברו על חוקי ניירות ערך ישלמו את הקנס מכיסם הפרטי. באוגוסט המליצה לחברי הפורום לעבור ממעמד של שכירים לבעלי חברות ניהול, שמהן ימשכו את משכורותיהם — וכך יעקפו את השינויים בתקרת הביטוח הלאומי.

גם פורום ראשי המשק - שמאגד 120 בעלי שליטה ומנכ"לים מחברות גדולות בתעשייה, כגון יצחק תשובה, מוזי ורטהיים וחיים כצמן - הוא קרקע נוחה לפועלה של קינן.

ב־17 באוקטובר שלחה לרשימת התפוצה של הפורום ולמכותבים נוספים את המחקר בנושא הריכוזיות במשק שהוזמן בידי אי.די.בי. עוד קודם לכן הביעה קינן את דעתה הנחרצת נגד כוונת משרד האוצר להקים ועדה שתבחן את הריכוזיות במשק, ועשתה זאת בכלי התקשורת. קינן גייסה לעזרתה גם את המחקר של אי.די.בי, או שמא שימשה לו צינור. הקבוצה, שחולשת על 8% מהתמ"ג הישראלי ומתנערת מהטענה שהמשק המקומי ריכוזי, הזמינה עבודה כדי להוכיח זאת. "נוחי דנקנר ביקש להעביר את העבודה", כתבה קינן למאות מכותביה וצירפה את הקובץ. "המחקר מדבר בעד עצמו, מרתק לקריאה ומהווה בסיס מקצועי לדיון בנושא". חודש וחצי אחר כך חברת סלקום של דנקנר העניקה חסות של כ־50 אלף שקל לכנס של הפורום במלון דן בתל אביב.

נגה קינן עם מוזי ורטהיים. בכירי המשק פוגשים חברי כנסת בביתה צילום: אוראל כהן

כמה חודשים קודם לכן, ביוני, לאחר ביקורת תקשורתית על שכרו הגבוה של מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס, דיברה קינן בכנס של פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC: "עיתונאי אחד, שלא מבין, הודיע על סגירת חשבונו במזרחי טפחות, ואני רוצה להודיע - פתחתי שלושה. מצאתי שירות ואיכות בנקאיים מעולים וערך רב. אך לא רק אני, אפילו אותו עיתונאי צדקני, ממש כמו כולנו, ממשיך ליהנות מדי חודש מהערך הגבוה שמביאה הנהלת הבנק לכסף הפרטי של כולנו (...) אני שולחת את מלוא הערכתי המקצועית והאישית לבנק".

תגובות "הפורום אינו מסתיר את היותו חברה פרטית" נגה קינן: מדי שנה מקבל כל אחד מהחברים חשבונית לתשלום, ועליה מפורט היות הפורום חברה בע"מ. מעולם לא הרתיע הדבר את חברי הפורום להימנות עם שורותיו וליהנות משירותיו שי אספריל, 7 תגובות לכתבה המלאה 

קינן לא ציינה כי יונס הוא חבר שלה, וכי מזרחי טפחות הוא שותף אסטרטגי של הפורום. מדי שנה הבנק מעביר לחברה חסויות של 25 אלף דולר, וכל כנס נהנה מחסות נוספת של עשרת אלפים דולר. בשנה האחרונה הסתכמו החסויות שלו לפורום בכ־45 אלף דולר. אגב, גם קסלמן וקסלמן מעניק חסויות לכנסים וכן משלם עשרת אלפים דולר כחסות שנתית.

שותפים אסטרטגיים לפעילות השוטפת וחסויות לכנסים הם ערוץ מימון מקובל ותקין. השאלה היא אם כל נותני החסות עומדים עד הסוף על מעמדו המדויק של פורום ה־CFO, ומבינים שהכסף שלהם מוזרם לחברות הפרטיות של קינן. במקרים מסוימים, מתעוררת גם השאלה אם אין מדובר בבעייתיות חוקית לכאורה.

בית ההשקעות אי.בי.אי מעביר בכל שנה לפורום 33 אלף דולר. בנק הפועלים מעביר מדי שנה 25 אלף דולר. שני הגופים הללו שולטים בחברת החיתום הציבורית פועלים אי.בי.אי (35% לאי.בי.אי, 20% לפועלים, באמצעות פועלים שוקי הון). מאז 2006 קינן עצמה מכהנת כדירקטורית חיצונית בפועלים אי.בי.אי. סעיף 240 לחוק החברות קובע כי דירקטור חיצוני בחברה ציבורית, שמטרתו היא להגן על ציבור מחזיקי המניות בחברה, לא יהיה מצוי בניגוד עניינים בין תפקידו זה לתפקידיו האחרים. האם קינן מצויה בניגוד עניינים כזה כאשר החברה שלה מקבלת חסויות כספיות מבעלי השליטה בחברה שבה היא משמשת דירקטורית חיצונית? עיון מעמיק בדו"חות של החברה לרשות ניירות ערך מגלה כי ניגוד העניינים לכאורה מעולם לא דווח לרשות.

פניית "מוסף כלכליסט" לבנק הפועלים כדי לברר את עמדתו בסוגיה רק חשפה שוב את האי־בהירות אצל השותפים האסטרטגיים בנוגע למעמד הפורום. כאשר דוברת הפועלים נשאלה אם הבנק יכול לתת חסות כספית לחברה פרטית של דירקטורית בחברה־בת שלו, השיבה: "אני לא מבינה את השאלה, מדובר בעמותה".

מנהלי הכספים לא יודעים, ראשי המשק לא באמת חברים

2 בינואר 2007, אוניברסיטת תל אביב. אנשי עסקים, פוליטיקאים, פקידי ציבור ועיתונאים התקבצו לאירוע של הפורום שבו היתה קינן אמורה להעניק את "אות ראש הממשלה" למשרד האוצר בראשות אברהם הירשזון ולרשות המסים, בראשות ג'קי מצא, על "תרומת הרשות לשיפור הסביבה העסקית בישראל". מצא, שאמור היה לקבל את הפרס בשם הרשות, לא היה שם באותו ערב. הוא ובכירים אחרים ברשות נעצרו כמה שעות קודם לכן בחשד לפרשת שוחד.

אגב, זו לא היתה הפעם הראשונה שבה בכירי הרשות זכו לכבוד מצד הפורום. הרשות קיבלה את אות ראש הממשלה גם ב־2006; ב־2001 קיבל את הפרס נציב מס הכנסה יוני קפלן. שנה אחר כך קיבלה אותו מחליפתו, טלי ירון־אלדר. כיום משמשת ירון־אלדר היועצת המשפטית של הפורום, המבקרת החיצונית שלו, עורכת דינה של קינן וידידה אישית שלה.

הפרסים לפקידי ציבור לא נעצרו ברשות המסים. גם יוסי בכר, משה טרי, ורדה אלשיך ורוני חזקיהו ברשימה. מקורב למשרד האוצר אומר כי נדהם לשמוע שפורום מנהלי הכספים הוא חברה בבעלותה המלאה של קינן. "הם נותנים פרסים כאילו זה גוף ציבורי, אף אחד לא מבין שזה גוף פרטי", הוא אומר.

נגה קינן עם יעקב נאמן צילום: עמית שעל

גם רבים ממנהלי הכספים - כפי שחלקם הודו בפני "מוסף כלכליסט" - סבורים כי הפורום, שלו הם משלמים 3,500 שקל בשנה, הוא עמותה שלא למטרות רווח. הם סבורים כי הכסף שהם משלמים נועד, כמקובל בגופים וולונטריים, לכיסוי ההוצאות השוטפות ולהשגת המטרות הציבוריות. חלקם משתתפים בדיונים שונים מטעם הפורום בהתנדבות, לעתים קרובות בלי לדעת שהם עובדים בחינם ומשלמים דמי חבר לגוף עסקי. "חלק מהחברים יודעים שזו חברה פרטית, חלק לא", אומר מנהל כספים שהיה בעבר חבר בפורום. "חלק מאלה שיודעים לא אוהבים את זה. הפורום עשה הרבה דברים יפים בזכות מנהלי כספים שעבדו בעבורו. עם זאת, ברור שעדיף היה אם הפורום היה מלכ"ר. זה היה בריא יותר".

דמי החבר בפורום ראשי המשק גבוהים עוד יותר, 1,500 דולר בשנה, והם קונים לחברי הפורום את הזכות להשתתף בפעילויות שמארגנת קינן, ובעיקר להתמנגל ולפגוש פוליטיקאים, שרים ואת הלוחשים על אוזניהם.

מאז הקמת הפורום, ב־2006, רבים מחבריו נפגשים אחת לכמה חודשים בביתם של קינן ובן זוגה אלי מסר (לשעבר מנכ"ל הנציגות הישראלית של אוסטריאן איירליינס) בנאות אפקה. בכל מפגש מתארחים בכירים בממשל, ועד כה היו שם בין השאר מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, מזכיר הממשלה צבי האוזר, שאול מופז בימיו כשר התחבורה, שר התיירות סטס מיסז'ניקוב ("מפתיע אותי שאתה אומר שזה גוף פרטי", אמר ל"מוסף כלכליסט" אמנון ליברמן, יועצו של השר) ויו"ר ועדת הכספים משה גפני. מבחינת הפוליטיקאים יש מידה רבה של אטרקטיביות במפגשים עם אנשי עסקים בכירים בפורום אוהד, שמבקש לשמוע על פועלם. ציפי לבני, למשל, השתתפה במפגש של פורום מנהלי הכספים בכפר בלום לפני כשנה וחצי. השר ישראל כץ וח"כ אופיר אקוניס השתתפו בכנס של ראשי המשק בנמל אשדוד לפני שנה. השר גלעד ארדן הרצה בכנס ה־CFO במלון דן בתל אביב לפני כשלושה שבועות.

כשקינן מזמינה את חברי פורום ראשי המשק למפגשים בביתה, היא מתהדרת בשמות בכירים מאוד. כך גם כאשר היא מזמינה דמויות מפתח להצטרף לפורום. בסוף אפריל 2009, למשל, קיבל יו"ר של אחת החברות הגדולות במשק מכתב מקינן, שביקשה כי ישקול את הצטרפותו לפורום. בעלון שמתאר את הגוף הזה ושצורף למכתב מופיעים שמותיהם של המנכ"לים ובעלי השליטה היושבים בנשיאות, כולל כאלו שאינם מעורבים בפעילותו, כגון אלי הורביץ וארז ויגודמן. בסקטור היועצים המפורט באותו מסמך נכלל גם "שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן". השימוש בשמו ובתוארו הממלכתי נעשו לאחר המינוי, כשהוא נשא בתפקיד שאסר לייעץ לגוף פרטי.

שורת הרווח ב־2010 - 2.6 מיליון שקל ו־80 אלף שקל שכר

השיטות של קינן משתלמות. לפי מסמכים שהגיעו לידי "מוסף כלכליסט", בשנה החולפת עמדו הכנסות פורום מנהלי הכספים על כ־5 מיליון שקל, והרווח לפני מס היה 2.2 מיליון שקל. הכנסות פורום ראשי המשק הסתכמו בחצי מיליון שקל, והרווח ב־2010 היה כ־400 אלף שקל. בשני המקרים, כאמור, מדובר בחברות בבעלותה המלאה של קינן. השכר החודשי שהיא מושכת הוא 80 אלף שקל, והיא גם נהנית מדיבידנדים שמחלק פורום ראשי המשק. פורום ה־CFO, לעומת זאת, שומר כרגע את רווחיו בתוך החברה, וכך נהנה מפטור מלא ממס הכנסה, על בסיס הסעיף המעניק פטור מדמי חבר לארגונים מקצועיים.

דמי החבר הם נדבך חשוב בהכנסות שני הפורומים, אבל שניהם נהנים גם מחסויות כספיות. פורום מנהלי הכספים גם גובה תשלום על השתתפות בכנסים ובקורסים שלו. כך, בשנה החולפת נכנסו לקופת הפורום 2.1 מיליון שקל מדמי חבר, ועוד כ־3 מיליון מחסויות ומדמי השתתפות באירועים של הפורום ושותפיו האסטרטגיים. השיטה פשוטה: המשתתפים משלמים כדי להיות שם, נותני החסות משלמים כדי שאנשיהם ירצו. בקורסים של הפורום השיטה דומה: מנהלי הכספים משלמים דמי השתתפות, נותני החסות מזרימים מזומנים, מספקים מרצים ומנדבים את המשרדים, וקינן משלמת על הדפסת התעודות והוצאות תפעול אחרות.

הכנסים רווחיים במיוחד. ביוני 2010, למשל, השתתפו בכנס אילת של הפורום, שנמשך יומיים והתארח במלון הנסיכה, 170 סמנכ"לי כספים. כל אחד מהם שילם 1,285 שקל דמי כניסה. המרצים לא קיבלו תשלום - החברות שבהן הם עובדים שילמו על הזכות להרצות. אישי ציבור הרצו בחינם. מהאורחים גבה הפורום בסך הכל 424 אלף שקל על החדרים, ובפועל אלה עלו לו 208 אלף שקל. לפי הנתונים הכספיים של הכנס שהגיעו לידי "מוסף כלכליסט", אחרי שכל האורחים התפזרו, החברות של קינן נשארו עם רווח של חצי מיליון שקל. ואחרי שכל האורחים התפזרו, ייתכן שרבים מהם עדיין חושבים שהיא מנהלת גוף ללא כוונות רווח.