$
מוסף כלכליסט 6.1.11

סוף עידן הרשת

האינטרנט החופשי והדמוקרטי עלול להיהפך בקרוב לעולם סגור, ממושטר וממוסחר. פרופ' טים וו, עד לאחרונה יועץ הטכנולוגיה של אובמה, מסביר ל"מוסף כלכליסט" איך מונעים מפייסבוק, גוגל ואפל להרוס את הרשת תוך כדי מאבקי השליטה ביניהן

איתי להט 10:3806.01.11

1. הדז'ה וו של פרופ' וו

 

11 ביולי 1877 היה אחד הימים המאושרים בחייו של אלכסנדר גרהאם בל - יום נישואיו לבחירת לבו מייבל האברד. בליל הכלולות העניק אלכסנדר למייבל את אחת המתנות הגדולות ביותר שיכול היה לתת לה: 1,487 מתוך 1,497 המניות שהחזיק בחברה הקטנה שנוסדה רשמית רק יומיים קודם לכן - חברת בל טלפון קאמפני, שתכננה לקדם את השימושים המסחריים בפטנט 174465 שרשם שנה קודם לכן בשם "שיפור בטלגרף".

 

מייבל היתה ראויה לפרס. היא זו שגררה את אלכסנדר הביישן, אז מורה בן 29 לשפת הסימנים וחובב טכנולוגיה, להציג את הטלפון שלו בתערוכת חגיגות המאה של פילדלפיה, שם זכה במדליית הזהב. חוץ מזה, אביה מימן את הקמת החברה.

 

ימיה הראשונים של חברת בל היו קשים. ענקית הטכנולוגיה הגדולה של סוף המאה ה־19 - מפעילת הטלגרף באמריקה ווסטרן יוניון - ראתה ב"סטארט־אפ" הצעיר איום על שלטונה בעולם התקשורת. היא גייסה עובד לשעבר שלה, ממציא בן גילו של אלכסנדר בל ומי שכונה "המכשף מפארק מנלו", כדי שימציא בשבילה טלפון טוב יותר, שיכבוש את השוק ויוציא ממנו את בל הקטנטנה. אבל "המכשף" - תומס אלווה אדיסון - לא יכול היה להעתיק את הפטנט של בל שהיה מושלם משפטית, והמציא עבור ווסטרן מכשיר מסורבל ורווי ידיות שהחברה ייעדה לשמש ככלי עזר לאישור קבלת מברקי הטלגרף. המונופול הוותיק חשב שדי בגודלו ובכוחו הכלכלי והפוליטי כדי לעצור את החדשנות. הוא טעה, ובל נהפכה לענקית תקשורת רבת־עוצמה וכוחנית לא פחות, שכיום - בגלגולה הנוכחי כ־AT&T - עדיין נחשבת אחת החברות הגדולות בעולם, אם כי עתידה כנותנת הטון בשוק כבר הרחק מאחוריה.

 

"כך תעשיית הטלקומוניקציה עבדה תמיד. שחקן דומיננטי אחד שמנסה לחסל כל המצאה חדשה שמסכנת אותו - ולבסוף מאבד את עמדת המוביל למתחרה חדש וזריז", אומר ל"מוסף כלכליסט" טים וו, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ואחד מפרשני הטכנולוגיה המשפיעים בעולם. "כיום אנחנו בתקופה כזו, של מאבק על הבכורה, והתוצאות שלו יכתיבו את העתיד של האינטרנט ועולם הטכנולוגיה בכלל".

 

2. המתג הראשי

 

טים וו: "ממשלות אוהבות לעבוד מול קונגלומרטים" טים וו: "ממשלות אוהבות לעבוד מול קונגלומרטים"

טים וו (38), אמריקאי שאביו טייוואני ואמו אנגלייה, הוא גיבורם של רוב גולשי העולם המערבי, גם אם הם אינם יודעים זאת. מאז 2003 הוא מוביל את המאבק לניטרליות הרשת - מונח שהוא טבע ושמשמעו קריאה לאסור על ספקיות אינטרנט להגביל את פעילות לקוחותיהן, בין אם בהאטת שיתוף קבצים, חסימת תוכנות שיחות או האצת הכניסה לכמה אתרים והאטת הטעינה של אחרים. בסוף דצמבר האחרון וו ניצח: רשות התקשורת האמריקאית FCC הפכה את מדיניות ניטרליות הרשת לתקנה מחייבת.

בשבע השנים האחרונות וו גם קנה לעצמו מעמד של מומחה למאבקים בצמרת עולם הטכנולוגיה. ב־2006 הוא נבחר לרשימת 50 אנשי השנה של המגזין "Scientific American", ב־2007 הופיע ברשימת מאה בוגרי הרווארד המשפיעים ביותר בכל הזמנים, וב־2008 שימש יועץ למדיניות טכנולוגית בקמפיין הנשיאות של אובמה. וו הוא זה שהכניס את ניטרליות הרשת לפרק הטכנולוגי במצע הבחירות של אובמה.

 

בנובמבר האחרון וו פרסם בארצות הברית את ספרו "המתג הראשי: עלייתן ונפילתן של מעצמות המידע". הספר הוא ניתוח היסטורי ראשון מסוגו של ענפי הטלקומוניקציה וההייטק, ושל הכוח שמניע אותם: המאבק ל"שליטה במתג הראשי", למונופול על טכנולוגיות המדיום המוביל ועל אמצעיו הפיזיים - קווי הטלגרף של המאה ה־19, רשתות הטלפוניה, הרדיו והטלוויזיה במאה ה־20 ומכשירי הגישה לאינטרנט של המאה ה־21. וו מתאר בספרו איך בכל פעם שטכנולוגיית מידע נולדת ומאומצת במהירות על ידי המוני חובבים, יוצריה מתעוררים במהרה, משתלטים על אמצעי התקשורת שמשמשים אותה והופכים אותה ל"גן סגור", ממושטר וממוסחר. הרגעים המכוננים האלה, שמתרחשים בעשורים הראשונים ללידתה של טכנולוגיה, קובעים אם היא תהיה סגורה, שונאת חדשנות ויקרה למשתמשים, או אם תישאר פתוחה ותחרותית לעוד תקופת מה, עד שלבסוף יזכה מישהו ב"מתג הראשי".

 

והרגע המכונן הזה מתחולל כרגע. בעשורים האחרונים נולדו ופרחו, זה לצד זה, עולם הסלולר והאינטרנט. הראשון היה מראשיתו סגור, ריכוזי, יקר וממוסחר, והשני היה מראשיתו פתוח וחופשי, כמו יבשת חדשה. אבל מאבק שמתחולל בימים אלה סביב "המתג הראשי" של האינטרנט, ושמערב חברות שנולדו אל הרשת כמו גם חברות טכנולוגיה ותשתית שקדמו לרשת, עשוי לשנות את אופיה ולהפוך אותה ליותר ויותר דומה לעולם הסלולר הסגור.

 

"עולם התקשורת וטכנולוגיות המידע הוא לא תמיד הרווחי ביותר, אבל הוא הנחשק ביותר. כי מי ששולט באמצעי העברת המידע משפיע גם על דעת הקהל. זה נכון בטלוויזיה - באחרונה התבשרנו שהנהלת רשת FOX הורתה לשדרנים להתייחס להתחממות הגלובלית כאל בדיה - וזה יהיה נכון גם באינטרנט", אומר וו.

 

"אני חושב שהסיפור של AT&T מדגים זאת בצורה הטובה ביותר", הוא ממשיך. "בתחילת המאה ה־20 אמריקה רצתה שבל תהיה מונופול. כמו מיקרוסופט בשנות השמונים, כמו גוגל של תחילת העשור, בל בישרה על מהפכה והיתה זקוקה לרוח גבית כדי לבצע אותה. נשיא החברה תיאודור וייל הבטיח ב־1907 'מערכת אחת ושירות אוניברסלי', ושחרר הצהרה על חובתן של החברות הגדולות לזכות באמון האוכלוסייה - מעין גלגול ישן להצהרת ה'לא להיות רשעים' של גוגל. ההבטחות של וייל שכנעו את הנשיא וודרו ווילסון להעניק לו את הרישיונות והתמיכה שנדרשו לו כדי למחוץ את המתחרים שלו לעשרות שנים. יש מילה במילון לגישה העסקית הקשוחה שלו - וייליזם".

 

בעשורים הבאים בל הובילה את מהפכת הטלפוניה באמריקה, ונהפכה לחברת טכנולוגיה רבת־עוצמה, שייצרה ורכשה פטנטים בכמויות וקצב מסחררים. העולם המודרני חייב לבל ולמהפכה שחוללה חוב שלעולם לא יוכל להחזיר. אולם כבר בשנים האלה, השנים שבהן ה"מתג" היה בשליטתה, החלה גם ההסתאבות.

 

מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג. "מקימים גנים סגורים, בלי כניסה לגוגל" מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג. "מקימים גנים סגורים, בלי כניסה לגוגל" צילום: בלומברג

וו מתעד בספרו את השינויים של בל במדיניות המחירים ואת פעולותיה הכוחניות נגד מתחרים. הדוגמה המרשימה ביותר להסתאבות היא הסיפור על גניזת המשיבון: האב־טיפוס של המכשיר פותח בידי מהנדס מעבדות בל קלארנס היקמן ב־1934, אך ההמצאה נשמרה בסוד חמישה עשורים. הנהלת בל חששה שמזכירות אלקטרוניות יגרמו לאנשים לשוחח פחות, ורק להשאיר זה לזה מזכרים מוקלטים, דבר שיפגע בהכנסותיה. המזכירות האלקטרוניות הראשונות שהגיעו לשוק הומצאו בגרמניה, יותר מ־20 שנה אחרי המשיבון הגנוז של בל.

 

ב־1982, בתום משפט ממושך שניהל הממונה להגבלים עסקיים, החברה פורקה לשבע יחידות שנמכרו לבעלים שונים. אבל חברי יחידת הגרעין של AT&T לא ויתרו, ועד 2005 הם הצליחו לרכוש בחזרה חמש משבע היחידות, ועוד עשרות חברות אחרות, וקיבלו מממשל בוש אישור להתמזג מחדש. "מאז הם כוחניים יותר מכפי שהיו לאורך כל 133 השנים האחרונות", אומר וו. ב־2007, כשפרל ג'ם שידרה קונצרט באינטרנט בפסטיבל ש־AT&T מימנה את שידורו, החברה "הורידה את המתג" והשתיקה את הקונצרט כאשר הלהקה התחילה לשיר גרסה של "עוד לבנה בחומה" של פינק פלויד עם מילים בגנות הנשיא בוש. כעבור שנה הקונגרס האמריקאי העניק ל־AT&T חסינות כוללת ורטרואקטיבית בפרשת האזנות הסתר לאזרחי ארצות הברית, שבה נחשף כי AT&T העבירה לסוכנויות הביטחון האמריקאיות נתוני שיחות וגלישה של רבבות אמריקאים.

 

חודש לאחר השתקת ההופעה של פרל ג'ם הודיעה AT&T על שינוי במדיניותה, והצהירה כי היא רואה עצמה רשאית להשהות כל שירות לכל לקוח שגורם נזק לתדמיתה. המדיניות החדשה בוטלה בעקבות לחץ צרכנים, מה שלא הפריע לחברה להודיע על שיתוף פעולה עם אולפנים בהוליווד לחסימת אתרי שיתוף קבצים.

 

"זאת התבנית הרגילה של התנהגות מונופול שוקע. או שהוא משמיד את הטכנולוגיה שלו ונופל יחד איתה, כמו שקרה לווסטרן יוניון, או שהוא מגייס אותה בכוחנות לצרכיו העסקיים ולשימור כוחו, כמו שבל עשתה בתחילת המאה ה־20 וכמו ש־AT&T עושה עכשיו".

 

3. מי ישתלט על הרשת

 

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון צילום: בלומברג

השאלה הגדולה כעת היא אם האינטרנט הצעיר יחסית יציית לכללים שחזרו על עצמם בעולם הטלפוניה, הרדיו, הטלוויזיה וגם הקולנוע, או אם רבגוניותה וביזורה של הרשת ישמרו עליה חופשייה מעריצות בסגנון AT&T. האם העובדה שהרשת מכילה בתוכה את הטלווזיה, הרדיו, חברות ושירותי ענק ואמצעי תקשורת חדשים כגון פייסבוק מעידה כי היא גדולה מכולם - או האם אחד מילדי הרשת יצליח לכרות ברית עם ספק תקשורת, להפוך עצמו לאמצעי הגישה העיקרי בה ולחנוק את התחרות? ובקיצור - האם הרשת תהיה בעוד עשור חופשית ורבגונית כמו שהיא כיום, או שמא היא תתחלף בממשק דמוי אפל העשוי כולו אפליקציות בתשלום, או בפייסבוק ענקי, או באקווריום בלתי נראה שגוגל תחליט מה כלול בתוכו ומה לא, או באפשרות לבחור אחד מבין כמה עולמות סגורים שכאלה?

 

אלה כמובן רק כמה ניחושים לעתידות אפשריות. קשה לנחש איך ייראה אינטרנט שהשתלטו לו על "המתג הראשי". אך לדברי וו, השתלטות כזאת היא מה שאפל, גוגל, פייסבוק ואמזון מנסות לעשות.

 

הרבה אירועים שמתרחשים כיום יכולים, לטענתו, להתגלות כסימנים מבשרים. למשל, הרדיפה של תעשיית הבידור אחר משתפי קבצים ומאמציה למחוק את תכניה מאתרי וידיאו ולהציגם באתריה, עם פרסומות וללא אפשרות לצפות בהם במדינות אחרות. בגרמניה, למשל, נערך בחודשים האחרונים מצוד המוני אחרי משתפי קבצים לא חוקיים, בחסות משרד עורכי דין גדול שמייצג במדינה את האולפנים מהוליווד. המשרד שכנע כמה ספקיות אינטרנט למסור לו פרטים של גולשים ששיתפו קבצים - ללא צו מבית משפט. המשרד שלח באחרונה לרבבות גרמנים מכתבים שדורשים מהם לשלם לאולפנים קנסות במסגרת "הסדר פשרה".

 

במקביל, חברות הטכנולוגיה המובילות מנסות להשיג עוד ועוד תכנים שיהיו בלעדיים רק להן. אייטיונז, חנות המוזיקה של אפל, היא כיום הדרך היחידה לרכוש ברשת שירים של הביטלס. אפל גם הצליחה ליצור את סביבת הגלישה הראשונה שיכולה לשמש השראה לדור הבא של האינטרנט. את האייפון והאייפד, שהגלישה בהם בארצות הברית מתבצעת באמצעות התשתיות של AT&T, תיאר בכיר גוגל טים בריי באוזני ה־FCC: "גן סטרילי בסגנון דיסני, מוקף קירות ועורכי דין עם שיניים מושחזות". ובאחרונה הסירה אפל מחנות האפליקציות שלה את היישום של אתר ההדלפות המתוקשר ויקיליקס. "המתג הראשי" של האייפון והאייפד משפיע רק על כמה מאות מיליוני משתמשים, שעדיין יכולים לגשת לתחליפים רבים. אלא שאם האייפד של אפל יזכה לתפוצה ולכוח כמו, למשל, הטלפון של בל, אפל תיהפך בפועל ל"אחראי על האינטרנט".

 

"העתיד של אפל לא מפחיד כמו ההווה של גוגל" "העתיד של אפל לא מפחיד כמו ההווה של גוגל" איור: ערן מנדל

 

"אבל העתיד של אפל לא מפחיד כמו ההווה של גוגל", אומר וו. "ברוב העולם, גוגל היא כיום הגוף שקובע מה חשוב, רלבנטי ואמיתי. חמש־שש התוצאות הראשונות בגוגל הן תפיסת המציאות שלנו כיום. אמנם אפשר לדפדף לעמודים הבאים, ואמנם הארגון של גוגל אינו מחייב איש, אבל אנחנו ממילא מקבלים אותו בהכנעה. מה שחסר לגוגל כדי להבטיח שנמשיך תמיד לקבל את הארגון שלה בהכנעה הוא שליטה בתשתית - כמו שאפל עושה עם המכשירים שלה ועם AT&T. גוגל הבינה שאם היא 'לא תהיה רעה', אחרים יהיו. השערה רווחת באמריקה היא שורייזון וגוגל ישתפו פעולה במסגרת שירותים עתידיים וכוללים שגוגל תציע.

 

"האינטרנט מתחיל להיסגר, אלה כבר לא רק רמזים. פייסבוק חסמו את המנוע של גוגל מחיפוש בשרתים שלהם, וגוגל חסמה כניסה מפייסבוק לשרתי האימייל שלה. זו יכולה להיות מלחמה קטנה, אבל אלה גם יכולים להיות צעדים בדרך לאינטרנט שלא פתוח לכולם מכל מקום, אלא כזה שבו נצטרך לבחור. גם מרדוק חושב לסגור את האתרים שבבעלותו בפני גוגל. כשצוקרברג מצהיר שהפרטיות ברשת היא פאסה, זה מדאיג אותי, כי הוא לא רק מפרסם את האתר שלו אלא הוא אחד האנשים שמגדירים את כללי המשחק. ברשת שלו, בגן שלו, הפרטיות תהיה פאסה".

 

סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל. התייחס בצורה שונה לספרו של וו סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל. התייחס בצורה שונה לספרו של וו צילום: בלומברג

איזו ברית מדאיגה אותך יותר, גוגל־ורייזון או אפל־AT&T?

"אפל ו־AT&T. אני חושב שאלה שתי נשמות תאומות שמצאו זו את זו. AT&T היא אותה בל כוחנית שמנסה כבר יותר ממאה לגדר את עולם הטלקומוניקציה ולחזור לתור הזהב המונופוליסטי. ועבור סטיב ג'ובס מאפל, שיצר מוצרים נפלאים, השליטה היא המשחק המרכזי. הוא שולט לחלוטין בתכנים שמכשיריו מספקים למשתמשים, וכל האווירה של אפל היא אווירת שלטון אימים. כל עובדי אפל שדיברו איתי בעת כתיבת הספר ביקשו להישאר בעילום שם. אחרי שהספר פורסם הזמינו אותי פעמיים לדבר עליו בגוגל. באפל דאגו שלא אבוא".

 

בגוגל אהבו את הביקורת שלך עליהם?

"התגובות הפתיעו אותי לטובה. הם כל הזמן שאלו אותי איך אפשר לשנות את כיוון התהליך ולהימנע מהמעגל הזה. מהשיחות האישיות שהיו לי שם התרשמתי שהאנשים שעובדים בגוגל בבירור לא מעוניינים שעתיד הרשת יהיה של מונופול דורסני שדורך במקום - אפילו אם גוגל תהיה המונופול הזה".

 

ומה יעצת להם?

"למנהלים הבכירים הצעתי לעקוב בשנים הבאות אחרי ההוצאות, ואחרי היחס בין השקעה בחדשנות לבין השקעה בהתגוננות והתקפה. הרגע שבו אתה משקיע דולר אחד יותר בשמירת הקיים על פני התקדמות והתפתחות הוא הרגע שבו נהפכת למונופוליסט. הם הבטיחו שישימו לב לזה. הבעיה היא שהם לא יכולים לשלוט בכך שגוגל הולכת ונהפכת למתחרה של אפל, ושהתחרות הזאת משנה אותה".

 

המעגל של וו יכול להיות גם מקום משעשע. הענק של היום הוא הגמד של מחר, והטוב נהפך בו בקלות לרע. "שים לב איך מיקרוסופט, 'אימפריית הרשע' עד לא מזמן, נתפסת יותר ויותר כחבר'ה הטובים של הטכנולוגיה. בעקבות התחזקות מתחריהם קורים שם דברים טובים. הם הופכים את המערכת שלהם לפתוחה יותר, מרגלים פחות אחרי המשתמשים ומתחילים להיתפס כחברה שמציעה תחליפים לגוגל ואפל, במקום לחברה שצריך למצוא לה תחליפים. הם כמובן עדיין מונופול בתחום מערכות ההפעלה, אבל גם שם דברים זזים. אני אוהב, למשל, את זה שמיקרוסופט מנסה למתג את הדפדפנים שמצטיינים בשמירה על פרטיות הגולש. גם זה קורה. אובדן השליטה במתג הראשי גורם לחברה לקחת את עצמה בידיים".

 

4. וו־איזם מעשי

 

זירת המאבק שהכי מעניינת כיום את וו היא הסלולרית, עם האייפון הסגור של אפל ומולו האנדרואיד היותר פתוח של גוגל. הוא מהאנשים שמעריכים שבעתיד רבים יכירו את האינטרנט רק מבעד למסך הטלפון, ושכפי שמיקרוסופט השפיעה על מראהו של המחשב האישי, כך מי שיזכה בתחרות הסמארטפונים ישפיע על איך שמיליוני אנשים יכירו את האינטרנט בעתיד. "בעבר של עולם טכנולוגיות המידע, המערכות הסגורות תמיד ניצחו", הוא אומר, "אבל אני מאמין שלאנדרואיד מצפה עתיד טוב. השאלה היא עד כמה גוגל תצליח לעמוד בהבטחתה להשאיר את אנדרואיד פתוח וחינמי, גם למתכנתים וגם ליצרני מכשירים. זו אחת הפעמים הראשונות שחברת מידע כה חזקה מצהירה על מדיניות פתוחה במערכת שלה. כעת נותר לראות אם לנו, למשתמשים, חשובה יותר רשת פתוחה או חוויית משתמש מעולה בתוך כלוב זהב".

 

סרגיי ברין, מייסד גוגל סרגיי ברין, מייסד גוגל צילום: בלומברג

והאם לעצם הגלישה הסלולרית יש השפעה?

"זוהי אחת הבעיות הבוערות. הגלישה בו יותר סגורה, מפוקחת וממוסחרת. זה אינטרנט שבו בעל התשתית - בין אם אפל או ספקית הסלולר - בוחר עבורך את התוכן ומקשה עליך לשוטט. זה חלק מתהליך סגירת הרשת וצריך להיאבק בו".

 

ככל שהרשת תהיה סגורה יותר, הוא אומר, תתחזק שליטת הממשלות בה. "כך זה תמיד היה. לממשלות וקונגלומרטים קל לעבוד ביחד. שיתוף הפעולה של AT&T עם ממשל בוש ושל גוגל עם המשטר הסיני יתהדק הרבה יותר ככל שכוחן של החברות יגדל. הפנטגון רוצה להאזין לכל פיסת מידע שזזה באינטרנט, כולל ציתות לפייסבוק וגוגל וכל מה שזורם באייפון. באביב הם יגישו דו"ח עם המלצות, אבל כדי שזה יתאפשר, עליהם לקדם התגבשות של מספר מצומצם של שחקנים ראשיים ששולטים במתג הראשי של האינטרנט, לטפח אותם ולעבוד מולם".

 

למה המתג הראשי של טכנולוגיות המידע חשוב יותר, למשל, מזה של ייצור הנעליים?

"כי נעליים לא מכתיבות תרבות ומחשבה כפי שעושה מידע. המידע ואופן צריכתו מכתיבים לחלוטין את מי שאנחנו, את החלומות שלנו, את הדימוי העצמי שלנו, את מושגי ההצלחה, האופנתיות, הטוב והרע. בכל הגשה של מידע יש אידאולוגיה, וכל הגשה של מידע משפיעה. אני חושב שאחת ההשראות הכי גדולות שלי לכתיבת הספר היתה משפט שאמר פעם הנשיא האגדי של CBS פרד פרנדלי. הוא אמר: 'אנחנו מדברים יותר מדי על חופש הדיבור ומעט מדי על מי, בעצם, קובע איזה קול נשמע. מי באמת שולט במתג הראשי' - משם לקחתי את השם לספר".

 

ומהיכן עוד?

"כשהייתי ילד היה לאחי ולי מחשב, אפל II, שעבורנו סימל חופש. יכולנו להיעלם לשעות בחדר עם המחשב, לשכוח מהעולם ולהיכנס לעולמות מופלאים. האסוציאציה הזאת בין מחשב לחופש נטעה בנשמה שלי את ההתנגדות להפיכת המחשב לכלי שישמש רק לעשיית כסף על ידי אחרים. לכן אני לא רוצה שהסיפור הזה יחזור על עצמו באינטרנט. המזל שלנו הוא שזה תלוי בנו. כדי לעצור את התהליך הזה צריך רק שמספיק אנשים יתנגדו לו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x