המסים של 2011: יד אחת נותנת, יד שנייה לוקחת, והכיסים תופחים
בשנת 2011 תקטין הרפורמה במס הכנסה את הגבייה משכירים ומחברות בכ־1.5 מיליון שקל. גביית המסים העקיפים, לעומת זאת, תזנק בהיקף כמעט כפול
ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר השבוע על סיסמת הקרב הידועה שלו משנת 2003. "כדי לצמוח, חייבים להבטיח שיעורי מס תחרותיים", הוא הסביר למשתתפי ועידת ישראל לעסקים, "ככל שזה אפשרי - יש להפחית את שיעורי המס".
באירועים מעין אלה נהוג אמנם להסתפק בחצאי אמיתות, אבל במקרה שלפנינו חצי אמת באמת גרועה משקר. נתניהו בחר להסתיר את העובדה שהפחתת המסים שעליה הוא מדבר מתייחסת רק למסים הישירים - מס הכנסה ומס חברות. המציאות, מה לעשות, מורכבת יותר, ולצד מס הכנסה יש לנו גם שורה ארוכה של מסים עקיפים, החל במע"מ וכלה במסים על דלק וסיגריות. והללו הולכים בעקביות כלפי מעלה.
מה למדנו על מסים מדו"חות 2009?
בתחום המסים הישירים, ממשלת נתניהו באמת פועלת במרץ רב להקטנת הנטל. בדו"חות הכספיים של הממשלה לשנת 2009, בין ים המספרים, מסתתר הנתון הבא: גביית מס הכנסה מיחידים ומחברות צנחה בשנה שעברה ב־9.5 מיליארד שקל.
שנת 2009 היתה גם שנת המשבר הכלכלי העולמי, כך שיהיו מי שיטענו שהעלייה באבטלה והורדת המשכורות הן הסיבות לירידה בגביית מס ההכנסה. אך ירידה זו בגבייה נובעת ברובה מהמשך ביצוע הרפורמה ההדרגתית במס הכנסה, שהחלה כבר בשנת 2003.
הממשלה הנוכחית, חייבים לומר, נכנסה למהלך, בעיצומו של המשבר, בדעה צלולה. הירידה גם היתה צפויה. בספר התקציב הדו־שנתי הקודם ציין משרד האוצר במפורש, כי עלות הפחתת המס על עבודה תסתכם בשנת 2009 בכ־3.1 מיליארד שקל. ותחזית זו לא כללה את הפחתת מס החברות.
הדו"חות הכספיים של הממשלה מפרטים גם את חלקה השני של תמונת המסים הכוללת: ב־2009 גדלו ההכנסות ממע"מ בכ־2.8 מיליארד שקל. שיעור המע"מ הועלה כזכור באמצע השנה שעברה ב־1%, מ־15.5% ל־16.5%, תוך הבטחה כי שיעור המע"מ יחזור ל־15.5% תוך שנה וחצי - בינואר 2011. חצי מההבטחה קוימה בתחילת 2010 כשהמע"מ הורד ל־16%, אך את החצי השני שלה לא נזכה לראות בזמן המובטח. השבוע אישרה ועדת הכספים כי המע"מ יישאר על 16% בשנתיים הקרובות.
נתניהו. ססמאות קרב ידועות וחצאי אמיתות צילום: יותם פרום השאלה היא מי המרוויח, וכמה הוא מרוויח בחודש
זה המקום להזכיר מה ההבדל בין מס הכנסה לבין מע"מ, ניואנס שנתניהו לא טרח להסביר בנאומו. המע"מ הוא מס עקיף המוטל על ההוצאה, ללא התחשבות בגודל ההכנסה. המשמעות של דחיית ההפחתה המובטחת בגובה המע"מ היא למעשה ביטול ירידה מסוימת במחירי שורה ארוכה של מוצרים ושירותים. המהלך המתוכנן אמנם יזרים לקופת המדינה כ־1.8 מיליארד שקל בשנה, אבל התשלום הנוסף שנידרש כולנו לשלם בשנתיים הבאות על כל מוצר שנקנה יחול במידה שווה גם על מי שמשתכר, נניח, 4,000 שקל בחודש, וגם על מי שמשתכר פי עשרים.
מס הכנסה, לעומת זאת, מוטל בהתאם לגובה ההכנסות. כאן אין לממשלה חרטות, והרפורמה הרב־שלבית שלה להורדת מס ההכנסה ומס החברות נמשכת כמתוכנן עד שנת 2016. על פי נתוני האוצר, בשנה הבאה תגרע הרפורמה במס הכנסה ובמס החברות מקופת המדינה סכום של כ־1.5 מיליארד שקל לעומת 2010, על ידי ריווח דרגות מס הכנסה ליחידים והורדת שיעור מס החברות. ב־2012 תקטין הרפורמה את המסים הללו בעוד 2.5 מיליארד שקל.
בניגוד למע"מ, שפגיעתו היחסית בבעלי ההכנסות הנמוכות קשה יותר, הפחתת שיעורי מס ההכנסה מיטיבה בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות. עבודות שונות שנעשו בנושא מראות כי כל הסכום העצום שייגרע במהלך שש השנים הקרובות מקופת המדינה יתחלק בעיקר בין שלושת העשירונים העליונים בלבד. במילים אחרות, הנהנים העיקריים יהיו מי שמרוויחים 11 אלף שקל ברוטו לחודש ומעלה.
פחות מס הכנסה = פחות שירותים לאזרח
מחקר שפרסם בנק ישראל קובע כי הפחתת מס ההכנסה מלווה בקיצוץ שיש לו השפעה מרסנת. לפי מחברי המחקר, מדיניות כזו, המתבטאת בצמצום חלקה של הממשלה בתוצר, מאפיינת את המדיניות התקציבית בישראל מאז הונהגה הרפורמה במס הכנסה, בשנת 2003, ועד היום.
האמת שמאחורי ניסוחים אקדמיים אלה פשוטה למדי: הרפורמה במס הכנסה פוגעת בצד ההכנסות בתקציב, ולכן הממשלה מקצצת בהוצאותיה. מיליארדי השקלים שמזרימה הרפורמה לעשירונים העליונים מחייבים את הממשלה לצמצם את הוצאותיה על בריאות וחינוך.
בעוד כשבועיים ייכנס לתוקף התקציב הדו־שנתי החדש, ובתחום המסים מה שהיה הוא גם מה שיהיה: יותר גבייה על מסים עקיפים והפחתת המסים הישירים. "כדי לעמוד ביעד הגירעון", הסביר האוצר, "נדרשת הממשלה לבצע התאמות". התאמות הן לא יותר ממכבסת מילים לשליחת יד לכיס משלמי המסים. בשנת 2011 אמנם תקטין הרפורמה במס הכנסה את תשלומי המס של היחידים במשק בכ־750 מיליון שקל, וגביית מס החברות תקטן בכ־700 מיליון שקל נוספים. אולם כנגד הפחתות אלה, צפויה לנו הכבדת הנטל בשורה ארוכה של מסים עקיפים.
נתניהו יכול לדבר על הפחתת מסים, אבל לספר התקציב מציאות משלו, שהשורה התחתונה בה אינה זקוקה לפרשנויות: נטל המסים הכולל ב־2011 יגדל בכ־2.3 מיליארד שקל. גביית מס ההכנסה אמנם תקטן בכ־1.5 מיליארד שקל, אבל המסים העקיפים יעלו בשיעור הגדול כמעט פי שניים, בכ־2.76 מיליארד שקל.
