$
בארץ

משה גפני: "איש לא יעבוד גם אם יבוטלו הקצבאות"

יוזם הצעת חוק האברכים: "אני תומך בחוקים למען הסטודנטים, אבל לא אתפשר על שום דבר. זה הופך למלחמת שמד שגובלת באנטישמיות"

תומר אביטל 06:5725.10.10

"בג"ץ לא פסל את החוק אלא ביקש שננקוט כמה צעדים. קיימתי דיונים בוועדת הכספים כפי שנדרש, וגם ביקשתי

נתונים מהחשב הכללי שהיו חסרים לשופטים שדנו בעתירה. התברר שהסטודנטים מקבלים כסף בהרבה מאוד סעיפים, אך הסעיף הזה לא מתאים להם. הם נהנים מהנחות שונות כמו בתחבורה הציבורית וממלגות נוספות". כך אומר ל"כלכליסט" יו"ר ועדת הכספים משה גפני, בהתייחסו להצעת החוק שיזם לעיגון הבטחת ההכנסה של האברכים בכוללים.

 

ההצעה אמורה לעקוף את פסיקת בג"ץ מיוני 2010, שלפיה תשלומי הקצבאות לאברכים בכוללים יופסקו, מאחר שהקצבאות אינן ניתנות במקביל לסטודנטים שנמצאים במצב זהה. ראש הממשלה החליט אמש כי צוות בין־משרדי יבחן את הצעת החוק.

 

לפי הערכות שונות, גפני בחר במועד זה כדי להכניס את הממשלה למלכוד ערב התקציב - הזמן הרגיש ביותר לסדקים בקואליציה. עם זאת, גפני אמר ל"כלכליסט" כי "אינו מדבר כיו"ר ועדת הכספים", אך מוסיף: "השר אלי ישי ואני אמרנו שאם ההסדר לא יימשך - לא נוכל להישאר בקואליציה".

 

האם ביטול הקצבאות יעודד יציאה של חרדים לעבודה?

"אף לא אדם אחד ייצא לעבוד לאחר קיצוץ הקצבאות. יוצאים יותר חרדים בגלל קשיי פרנסה, וזה דבר אחר. זו פגיעה באינטליגנציה".

 

למה מתנגדים למתן הקצבאות?

"זו קנאה. אנשים רואים את ההבדל בין החינוך החרדי לחילוני ומקנאים. חוץ מזה, מדובר בתקנה שקיימת עשרות שנים, אז איפה כולם היו עד עכשיו? איך הסטודנטים יפי הנפש קופצים רק עכשיו? הרי המאבק הזה הוא לא אידיאולוגי, אלא נוגע לילדי המשפחות של האברכים. זו מלחמה על גבם. סביב תקציב הישיבות (שיעמוד בשנה הבאה לראשונה על מיליארד שקל - ת"א) יכול להתפתח ויכוח כי הוא אידיאולוגי, אבל לא פה.

 

"מה אנשים חושבים שיהיה פה? שלא נהיה חרדים? שנפסיק ללמוד? אנו לא מבקשים שקל, אנו רק רוצים להנציח את המצב הקיים, ואנשים מסיתים נגדנו. שיהיה ברור, אני תומך בחוקים למען הסטודנטים. אבל היום אני לא אתפשר על שום דבר, כי זה הופך למלחמת שמד שגובלת באנטישמיות".

 

המלגות לסטודנטים ניתנות תמורת מעורבות חברתית. תסכים שהקצבה לאברכים תותנה בתרומה לקהילה?

"בשום פנים ואופן. אברכים יכולים לתת שיעורי תורה, אך לא תמיד מאפשרים להם, והם בכל מקרה כבר עושים את זה".

 

בתוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל אמר אתמול שר האוצר יובל שטייניץ כי ההשתלבות של החרדים בשוק העבודה ובכלכלת ישראל היא חשובה ודחופה: "התיקון העיקרי שנדרש הוא שהחוק לא יהיה חוק של אנטי־עבודה, חוק שכולא את האברכים בישיבות ולא מאפשר להם לעשות הכשרה מקצועית". שטייניץ לא ענה לשאלה אם סטודנטים ייכללו בחוק, ואמר כי "הסוגיה המרכזית היא הכנסת החרדים והאברכים למעגל העבודה והפרנסה".

 

איומים בפירוק הקואליציה

 

חברי הכנסת החרדים התכוננו היטב למאבק הזה. לפני כמה חודשים הם פנו למשרד האוצר ודרשו כי החוק יגדיר היטב את הבטחת ההכנסה לאברכים ויוכנס לחוק ההסדרים הבא. באוצר שקלו את הבקשה, אך הודיעו כי יתמכו בהצעת חוק פרטית ולא יכניסו אותה לחוק ההסדרים.

 

בהמשך פנו חברי הכנסת לחשב הכללי שוקי אורן בבקשה שיכין מסמך המסכם את התמיכות שלהן זוכה ציבור הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, ולאחר שקיבלו את סכום התמיכה הכספית בסטודנטים - 366 מיליון שקל במלגות שכר לימוד, פי שלושה מהתמיכה הניתנת לאברכים - מיהרו לפרסם את הנתונים ולהכריז כי מדובר באפליה הפוכה.

 

במהלך הפגרה הכין גפני הצעת חוק בנושא, שכללה בתחילה הסדר מקביל לסטודנטים שנמחק מסיבות משפטיות, והניח אותה על שולחן הכנסת ביום שני שעבר. ההצעה קודמה במסלול בזק וגובתה על ידי ראש הממשלה, שר האוצר והשר בני בגין. רק ביום שישי הודיעו רוב שרי העבודה וישראל ביתנו, וכן שר החינוך גדעון סער, כי יתנגדו להצעה.

בתגובה איימו חברי הכנסת מש"ס ומיהדות התורה להפיל את הקואליציה, ונתניהו הודיע כי הוא מגבה את המצב הקיים ותומך בהסדר חדש בחקיקה ראשית "כפי שקבע בג"ץ". גפני ואלי ישי הודיעו כי יתמכו בכל סוג של הסדר, כל עוד הקצבאות יישארו על כנן.

 

18 שנה ומיליארדי שקלים

 

במאי 1977 נבחר מנחם בגין לראשות הממשלה, והרכיב קואליציה עם סיעות המפד"ל ואגו"י (אגודת ישראל). ב־1980, ביוזמתו של ח"כ מנחם פרוש, חוקק החוק שמסדיר את תשלומי הקצבאות לאברכים. שנתיים אחר כך נכנס החוק לתוקף, ולתקציב המדינה הוכנס סעיף "הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים". במהלך השנים דילג הסעיף מתקציב משרד הדתות למשרד החינוך וצמח בהתאם למספר האברכים הזכאים - מ־2,000 איש עד יותר מעשרת אלפים, שקיבלו בשנה שעברה בלבד כ־121.1 מיליון שקל.

 

בעקבות עתירה שהגישה לבג"ץ האם החד־הורית ג'ני ברוכי באמצעות ח"כ ארנן יקותיאלי בשנת 2000, פסק השנה בג"ץ בראשותה של דורית ביניש כי מדובר ב"סעיף תקציבי שפוגע פגיעה שאינה מידתית בזכות לשוויון", והורה למדינה לבטל את התקנה בתקציב 2011 או להסדיר אותה בחקיקה ראשית. השופט היחידי שהתנגד לפסק דין היה אדמונד לוי, שכתב כי לימוד התורה הוא ציווי מהתורה שהכנסת והממשלה סברו שיש מקום לממן אותו, בדרך של הטלת האחריות לפרנסתם של לומדי תורה על הציבור.

 

סייע בהכנת הכתבה: מארק שון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x