• תפריט
מוסף 7.9.10

"ינאי נתן, ינאי לקח"

גם אחרי שני אקזיטים במאות מיליונים, פרישה סוערת מיבמ ושפע אויבים שרכש ב־EMC, הגורו של עולם אחסון הנתונים לא חושב להירגע. הוא משקיע 40 מיליון שקל בחברת פלסטיקה קיבוצית, מקים חברת טיס לסלבז, חולם להטיס את מדונה במסוק הפאר שקנה מטד קנדי ומתכנן חברת ענק בינלאומית. משה ינאי מציג: משבר אמצע החיים, גרסת גיל 61 האופטימית

אסף גלעד 14:4107.09.10

בחודש האחרון הצליח משה ינאי להגשים חלום: מסוק היוקרה השחור שרכש לפני 14 שנה מהסנטור האמריקאי טד קנדי, אחיו של הנשיא ג'ון קנדי, נחת בשלום בשדה התעופה הקטן בהרצליה, לאחר שהובל לארץ באונייה. המרחק הקצר שבין השדה לביתו של ינאי בהרצליה פיתוח מאפשר לו עכשיו לנסוע כל אימת שהוא רוצה כדי לחזות שוב ושוב במסוק היוקרתי ביותר בישראל, ולחכך ידיים בהנאה.

 

"אם המסוק הזה היה רכב, הוא היה לימוזינה של מרצדס", הוא אומר בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט", בלי להסתיר חיוך של שביעות רצון. ינאי פותח את דלת המסוק, מסוג יורוקופטר 350, ומציג את הצעצוע לראווה: כל מושביו מרופדים בעור שחור, מתחתם מוסתרת מגירה גדולה שנשלפת בקלות ומכילה בר משוכלל, עמוס במשקאות צוננים. ינאי גם מציין בפני אורחיו כי המסוק החד־מנועי רועש פחות ממסוק רגיל ולכן מתאים יותר לטיסות תענוגות, וכן הותקן בו מסנן רעשים, שהופך את חוויית הטיסה בו לאלגנטית במיוחד.

 

המסוק הזה - שמספרים כי שימש את טד קנדי כשזה סבל מהשמנת יתר והעדיף להתנייד ישירות ממנחת שנבנה בחצר ביתו לכל מקום בגבעת הקפיטול - משמש את ינאי כבר כמה שנים, עוד טרם הועבר מארצות הברית לארץ. בעת כהונתו כסגן נשיא בענקית המחשוב EMC נהג ינאי להטיס בו את המנכ"ל ג'ון טוצ'י, והוא גם אירח בו את הבמאי הנודע סטיבן שפילברג, שינאי שכנע את EMC לתרום לפרויקט הנצחת השואה שלו. גם סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, נעתר להפצרותיו של ינאי ועלה על טיסה, רק לאחר ששמע שהיה זה מסוקו האישי של קנדי המנוח.

 

משה ינאי. "אנשים מחפשים אמון בעסקים, וטיסה במסוק היא דרך לא רעה להגיע לזה. אנשי עסקים רבים משתמשים בגולף לצורך כך, אבל אני שואל: בשביל מה? גולף לוקח יום שלם. עם מסוק אני יכול לערוך כמה פגישות כאלה ביום אחד" משה ינאי. "אנשים מחפשים אמון בעסקים, וטיסה במסוק היא דרך לא רעה להגיע לזה. אנשי עסקים רבים משתמשים בגולף לצורך כך, אבל אני שואל: בשביל מה? גולף לוקח יום שלם. עם מסוק אני יכול לערוך כמה פגישות כאלה ביום אחד" צילום: דימטרי שבצ'ינקו

 

ינאי אינו רואה במסוק תחביב בלבד. טיסה בו עם בכיר כזה או אחר נהפכת במהרה ל"שובר קרח" אמיתי, שיש לו השפעה מרחיקת לכת בכל מהלך עסקי. "זה מקדם עסקים ובונה אמון, מה שקרוי בארצות הברית 'ריליישנשיפ'", הוא אומר. "אנשים מחפשים אמון בעסקים, וטיסה במסוק היא דרך לא רעה להגיע לזה. לפעמים במהלך טיסות מסוק אני שומע ממנהלים בכירים דברים שלא היו מביישים את פרשת מסמך גלנט, להבדיל אלף אלפי הבדלות. אנשי עסקים רבים משתמשים במשחקי גולף לצורך כך, אבל אני שואל: בשביל מה? גולף לוקח יום שלם שבסיומו אתה עלול לנצח את הפרטנר העסקי שלך במשחק. עם מסוק אני יכול לערוך כמה פגישות כאלה ביום אחד, ובסוף עוד לחלק להם תעודה. לא לחינם למדתי להיות מדריך להטסת מסוקים".

 

בימים אלה לקח משה ינאי את תחביב הטסת המסוקים שלו צעד אחד קדימה, והקים חברה חדשה להטסת אח"מים, תיירים ואנשי עסקים, שאותה ינהל לצדו של תא"ל (במיל') בועז פלג. פלג - טייס יסעור שקיבל כמה צל"שים על פעולות נועזות, בהן תדלוק אווירי במדינת אויב - אמנם יהיה אחראי על מרבית הטיסות, אבל ינאי לא יוותר בקלות על התענוג שבהטסת אח"מים. "את אשטון קוצ'ר לא הספקנו לתפוס כי המסוק החדש שלנו היה רק בדרכו לכאן, אבל אם מדונה תרצה להגיע לרב שלה בצפת, אני אתנדב להטיס אותה. אני אוהב להטיס סלבריטיז. בשביל הכיף".

 

כוכב הרוק של עולם אחסון המידע

 

בגיל 61 ינאי מרגיש בשיא אונו. "אני מחשיב את עצמי צעיר, באמצע החיים, אף שאני כבר בן 61 ויש שמציעים לי לכתוב כבר את האוטוביוגרפיה שלי", הוא אומר חודש לאחר פרישתו מיבמ, שאליה הצטרף לפני כשלוש שנים לאחר שמכר לה את חברת האחסון שהקים, XIV, תמורת 300 מיליון דולר. בלי להביט לאחור, הוא מבטיח עכשיו שהדבר הגדול הבא עוד בדרך, אבל הוא אינו ממהר לשום מקום. "כרגע אני לוקח שנה של כיף לצבירת אנרגיה", הוא אומר. "אני משקיע בסטארט־אפים שלי באמצעות הקרן הפרטית שלי, מיכל אינטרנשיונל, אבל משתדל לא להיות מעורב בהם יתר על המידה. אני מגיע מדי פעם, מקשיב, נותן חוות דעת, כיוון".

 

כבר שנים רבות שינאי נחשב למומחה למערכות אחסון נתונים בקנה מידה עולמי. בתחום הזה הוא נחשב לגורו שאין שני לו, ובכנסים המקצועיים הוא מחלק חתימות כמו כוכב רוק. ד"ר מיכאל רודה, מנהל פיתוח עסקי ביבמ, כינה אותו "המומחה הגדול ביותר לאחסון מידע שמסתובב בינינו היום", ואכן הקריירה של ינאי עד כה היא ניסיון אחד ממושך לשפר את הדרך שבה ארגונים אוגרים וצורכים מידע. "בניגוד לנפט, לנתונים אין כמות מוגבלת. המידע הולך ומתווסף ואין לו סוף", הוא אומר.

 

איך נראים החיים אחרי יבמ?

"קודם כל, הפסקתי לגור במטוסים. רק בשלושת החודשים האחרונים ביבמ הקפתי פעמיים את העולם וביקרתי כמה פעמים בניו יורק, שיקגו, סן פרנסיסקו, יפן וקוריאה. צברתי מיליוני מיילים. היום יש לי יותר זמן למשפחה, ובעיקר לארבעת נכדיי. אני משתדל לרוץ לפחות עשרה ק"מ ביום, ובסופי שבוע אני יכול להגיע גם ל־30 ק"מ ביום".

 

 

ינאי עם עובדי XIV ינאי עם עובדי XIV צילום: עמית שעל

 

את שתי המהפכות הראשונות שלו - טכנולוגיית אחסון מידע ארגוני בדיסקים ולאחר מכן באשכולות וירטואליים - השלים ינאי דווקא במסגרת עבודתו אצל המתחרה המרה של יבמ: EMC, שאותה עזב ב־2001. אבל את הטכנולוגיה החדישה ביותר, ה"גריד", פיתח במסגרת הסטארט־אפ העצמאי שהקים, XIV, ולכן הצעת הרכש שהציגה יבמ ל־XIV בסוף 2007 - 300 מיליון דולר עבור חברה בת חמש שנים שכללה כ־40 עובדים בלבד - לא היתה צריכה להפתיע איש. זה היה ניסיונה של יבמ להביס את יריבתה העזה במגרשה הביתי - וההימור השתלם. מאז הרכישה הפכה XIV להצלחה רבתי, עד כדי כך שיבמ מתכננת כעת להעביר מרכזי פיתוח רבים שלה בארצות הברית לעבוד תחת מותג XIV ולגייס לה עוד עובדים בישראל.  לפי ההערכות, מכרה XIV כמותג עצמאי כ־3,000 מכונות אחסון בשווי כולל שנע בין מיליארד למיליארד וחצי דולר בתוך כשנתיים וחצי. במקביל, באפריל 2008 קנתה יבמ עוד חברה ישראלית מייסודו של ינאי ודורון קמפל, גם הוא מיוצאי EMC - דיליג'נט, שמתמחה בפיתוח טכנולוגיות למניעת שכפול מיותר של נתוני אחסון. סכום הרכישה הזאת לא פורסם, אך הוא הוערך בעבר ב־160 מיליון דולר.

 

אלא שבעוד יבמ חוגגת את הצלחתה העסקית והוא גורף לכיסו רווחים נאים מאוד, אכזבתו המקצועית של ינאי לא איחרה לבוא. הוא הרי פנטז עם הצטרפותו לחברה כי יבמ תאפשר לו להקים בישראל מרכז פיתוח וייצור אסטרטגי לתחום אחסון המידע, כך שיוכל לתרום תרומה משמעותית לתעשיית ההייטק בארץ. לחזון הזה שלו אף נתן ביטוי בהסכמים שחתם עם יבמ, ובשלבים הראשונים הצביעו כל הסימנים על כך שהוא יצליח להגשימו - בין היתר העובדה שבתוך ארבעה חודשים מרכישת XIV השלימה יבמ רכישה של עוד שתי חברות אחסון נתונים ישראליות, פיילס־אקס מחיפה וכאמור דיליג'נט מתל אביב. ינאי מונה לעמית מחקר במטה העולמי של החברה - הדרגה הגבוהה ביותר שאינה ניהולית ביבמ - ואמר בזמנו "אני רוצה לעשות כאן את מה שדב פרומן עשה באינטל". לכן לקח קשה כל כך את החלטתה של יבמ להגדיל בסופו של דבר באופן משמעותי את מעורבות אנשי הפיתוח בארצות הברית ומפעלי הייצור במקסיקו במוצרי XIV הישראליים, על חשבון הכוונה המקורית להקים בישראל מרכז מו"פ וייצור שיעסיק אלפי עובדים. ינאי, שבנה על תפקיד האב הרוחני של המרכז החדש, התאכזב והודיע על פרישתו אם יבמ לא תשנה את כוונותיה.

 

גם לאחר ההחלטה וההודעה הרשמית, ינאי עדיין מתקשה לשוחח על פרידתו מיבמ ומתבטא בנושא בצמצום: "דב פרומן גרם לאינטל לקחת ענף מרכזי בהכנסותיה, שבבים למחשבים אישיים, ולהעביר את הפיתוח והייצור בו לישראל. עזבתי את יבמ משום שהבנתי שמרכז האחסון בישראל אינו עומד להיראות כמו אינטל", הוא אומר. "ההסכמים המקוריים עם יבמ התנו את קיום החזון הזה במצב הכלכלי, ובסופו של דבר הם קיבלו החלטה כלכלית נטו לגבי העובדים שלהם בארצות הברית ולגבי מפעלי הייצור במקסיקו. אין פה כעס. לו הייתי מנכ"ל יבמ הייתי עושה אותו הדבר. ההחלטה שלהם היתה עסקית נטו, מובנת מאליה, אבל לכן נפרדתי מיבמ לשלום".

 

 

בדיעבד, ההחלטה למכור את XIV ליבמ היתה נכונה?

"העובדה שהתנגדתי למכירת XIV איננה בגדר סוד. שאר הצוות, ובעיקר אנשי תלפיות, הם שתמכו בה. לדעתי, XIV היתה יכולה להיות הדבר הגדול הבא לו היתה נותרת עצמאית. אבל ההחלטה לגבי זהות הרוכשת היתה נכונה. כלומר, אם כבר למכור, אז ההחלטה למכור ליבמ היתה נכונה, כי היא חברה מבוססת מאוד ומילה שלה זו מילה. יבמ לא קיימת כבר יותר מ־100 שנה בלי סיבה. היא חברה עם תהליכי קבלת החלטות מסודרים ועם עובדים מאוד נאמנים, שחלקם מועסקים בחברה 40 או 50 שנה. בחברה הקודמת שבה עבדתי, EMC, תהליך קבלת ההחלטות לא מסודר כמו ביבמ, וזו חברה תזזיתית מאוד. יבמ כל כך יציבה עד שהיא תתקיים גם שנים אחרי שפייסבוק וגוגל ייצאו מהאופנה".

 

 

ינאי על המסוק. "לפעמים במהלך טיסה אני שומע ממנהלים בכירים דברים שלא היו מביישים את פרשת גלנט" ינאי על המסוק. "לפעמים במהלך טיסה אני שומע ממנהלים בכירים דברים שלא היו מביישים את פרשת גלנט" צילום: דימטרי שבצ'ינקו

 

XIV הצליחה, ולפי ההערכות הכניסה עד כה ליבמ בין מיליארד למיליארד וחצי דולר. ללא מכונת השיווק המשומנת של יבמ ייתכן שמעולם לא הייתם מגיעים לסכומים כאלה.

"איני יכול לאשר את המספרים שציינת, אבל אני יכול לומר שלו היינו עצמאיים, XIV היתה מוכרת כיום כשליש או כחצי ממה שמוכרת יבמ מאותם מוצרים, וייתכן שההוצאות שלנו היו נמוכות יותר והיינו רווחיים יותר. בתצורה הנוכחית, XIV מממנת פעילויות של יבמ.

 

"מצד שני, אני יכול לומר שהשיטה שבה שולבה XIV ביבמ היתה חכמה, אף שממש לא מובן מאליו שרכישות בתחום האחסון הארגוני יצליחו. הרי עשרות חברות אחסון מידע נמכרו בעבר לענקיות מחשוב ושום דבר לא צמח מהן. כמה חברות ש־EMC רכשה הוטמעו בהצלחה מלבד VMware? עיקרון ידוע בחברות גדולות הוא התנגדות לחידושים מהפכניים, אבל אנחנו נותרנו כמעט עצמאיים בתוך יבמ, עם מערך מכירות עצמאי, כך שלא היו לנו מקטרגים בחברה".

 

הסנטור המנוח טד קנדי. "סבל מהשמנת יתר אז העדיף להתנייד לכל מקום במסוק" הסנטור המנוח טד קנדי. "סבל מהשמנת יתר אז העדיף להתנייד לכל מקום במסוק" צילום: בלומברג

האם חשת בנוח כאשר סירבת למכור את XIV למקום העבודה הקודם שלך, EMC?

"אני חושב על זה כעל 'ינאי נתן, ינאי לקח'. כשהצטרפתי ל־EMC לא היה שם כלום, ואני הבאתי אותם רחוק. אם ריצ'רד איגן, היו"ר האגדי שמינה אותי לתפקידים בכירים בחברה, לא היה עוזב לתפקיד שגריר, הייתי נשאר ב־EMC, ומי יודע - אולי אפילו היינו נהפכים לגדולים יותר מיבמ".

 

זכוכית מתנפצת, כיסאות נשברים

 

אבל למרות הצלחתו הפנומנלית - או אולי בגללה - ינאי הוא דמות שנויה במחלוקת בתעשיית ההייטק, ופעילותו מלווה בחצי ביקורת רבים. פיט גאר, בכיר בחברה המתחרה היטאצ'י, כתב שהפרישה שלו מיבמ נגרמה על ידי "האגו של ינאי, שנים לאחר שעזב את EMC לקול מחיאות כפיים, ואולי גם לקול זכוכית מתנפצת ושבירת כיסאות". הבלוג האמריקאי סטוראג'־זילה ניסה להסביר בפוסט מיוחד את "עשר הסיבות שבגינן עזב ינאי את יבמ", ובהן: "דיליג'נט מעולם לא היתה אמורה להילקח ברצינות. מעולם לא", "הוא המשיך לתת 85% הנחה על מוצרי XIV, וחשב שהם עדיין מעניינים מישהו", וגם: "כי נגמרו לו הכיסאות לשבור".

 

ינאי דוחה את כל הביקורת הזאת כלאחר יד. "כל כך כעסו על פיט גאר שהוא הוריד מיד את הדברים שהוא כתב עליי", הוא אומר. "היטאצ'י היא מתחרה גדולה. גם הבלוג סטורג'־זילה נכתב בעצם על ידי המתחרה הגדול של יבמ, בכיר בחברת EMC", הוא אומר. "מי שמכיר אותי יודע שהדברים רחוקים מאוד מהאמת. כתבו שם לדוגמה שג'ון טוצ'י, מנכ"ל EMC, פיטר אותי, אבל כל מי שמכיר את הסיפור יודע שזה לא נכון. טוצ'י מעריך אותי. הוא פגש אותי באירוע לא מזמן, התחבקנו ומיד הוא הזמין אותי למשקה. בטח שלא היתה שום שבירת כיסאות או ניפוץ זכוכיות - כל זה לא היה ולא נברא. התחרות גורמת להם לכתוב דברים כאלה".

 

בכל זאת, העזיבה שלך את EMC לוותה בשובל של השמצות הדדיות. מה קרה שם?

"מה שקרה הוא שנפלתי קורבן לשאיפותיה של אשתו של איגן, שלחצה עליו להתמנות לשגריר", ינאי צוחק. "הרי בכל שנותיו כיושב ראש החברה הוא נתן לי לעשות מה שאני רוצה. בזכותו ניהלתי בפועל את החברה, אף שהיה לי רק תואר של סגן נשיא, וזה היה למורת רוחם של המנכ"ל ושל שאר הסגנים. לכן ברגע שאיגן, חבר המפלגה הרפובליקאית, מונה לשגריר ארצות הברית באירלנד וויתר על כל אחזקותיו בחברה, כל הזאבים שנותרו שם התנפלו עליי ונאלצתי לעזוב. ואני מצדיק אותם. אני התעללתי בהם, אז הייתי עושה אותו הדבר במקומם. במשך השנים התנהגתי די בחוצפה לכמה חברי הנהלה ואני די מצטער על זה. לא פלא שלא אהבו אותי שם".

 

מה תעשה עכשיו, לאחר הפרישה מיבמ?

"אני כבר יודע מה אני הולך לעשות, אבל מעדיף שלא לדבר על זה. זה יכול להיות מיזם בהרבה תחומים: מדעי החיים, מל"טים או אפילו אחסון מידע. אני לא ממהר. כשאתה מגיע לגיל שלי, לעשות עוד כסף זה כבר לא מעניין. אני לא יכול לעשות הרבה יותר כסף ממה שאני עושה היום, ולא הייתי קונה את בנק לאומי גם אם הייתי יכול. גם לא אשקיע 10 מיליון דולר בחברה בוגרת כדי לקבל אחר כך 20 מיליון דולר. אלך רק לתחום שבו אני מבין ויכול באמת לסייע. לא אשקיע ברשת מסעדות, למשל, אפילו אם היא תהפוך להיות מקדונלד'ס, כי אני לא מבין בזה כלום. אני רוצה לפתוח מיזם מהפכני שאוכל באמת לסייע לו, שיכיל בישראל הן את הפיתוח והן את הייצור, שיספק הרבה תעסוקה ויקדם את הטכנולוגיה ואת החינוך.

 

"יש לי את חברת המסוקים החדשה, יש לי את חברת הסטארט־אפ אקסנה (Axxana) המפתחת מערכת אחסון מבוססת תקשורת סלולרית, שבה השקעתי ולה אני מקדיש מזמני, ובנוסף אני נתון תחת מגבלה של שנת צינון מכל פעילות שמתחרה ביבמ. אבל יש לי את כל מה שדרוש בשביל להצליח במיזם נוסף: רעיון מהפכני במיוחד, כסף, והכרה מצד לקוחות. כיום אני במצב כזה שאם אבוא לחברות הגדולות בעולם - הסיכוי שאצליח למכור לן הוא גבוה. אפילו אם אבוא אליהן עם סנדביץ'".

 

ומה לגבי ההערכה בשוק כי השקעת 40 מיליון שקל תמורת חצי מחברת לגין מקיבוץ יגור, בעלת מפעל טכנופלסט? מה לך ולייצור שפופרות פלסטיק?

"אני במקור מושבניק מכפר יחזקאל בעמק יזרעאל, אז באופן טבעי פונים אליי הרבה מושבניקים וקיבוצניקים שמעוניינים בשיתוף פעולה איתי. ההשקעה העיקרית שלי שם היא לא בכסף אלא בהחדרת תרבות ניהולית חדשה, יחד עם שילוב של טכנולוגיות מודרניות במפעל. אמרתי לך שאני נכנס לעסק רק כשאני מבין שאני יכול לחולל מהפכה, ואני מרגיש שאני מביא שם יכולות של הייטק לתעשייה המסורתית. השקענו בפיתוח המפעל באמצעות 'קרן מיכל אינטרנשיונל' והבאנו לשם את אלוף פיקוד מרכז לשעבר יצחק איתן. אני חושב שההשקעה הזו תחזיר את עצמה פי מאה, וכל קיבוצניק שם יוכל להיות תוך 10 עד 15 שנה מיליונר".

 

כמו דבורים לדבש

 

להייטק הגיע המושבניק מכפר יחזקאל כבר ב־1975, לאחר שסיים תואר בהנדסת אלקטרוניקה בטכניון והתקבל לעבודה במשרדי אלביט בחיפה, שם עסק בתכנון כמה ממערכות האחסון הראשונות בעולם לארגונים. לולא התערבות הגורל, ייתכן שהיה ממשיך להתגורר בצפון ולעבוד באלביט עוד שנים ארוכות ולא יוצא לדרך עצמאית, אלא שאז מונה מפקד חיל האוויר לשעבר בני פלד לנהל את אלביט, ואחד מצעדיו הראשונים היה ביטול הפרויקט שעליו עבד ינאי ומכירתו לחברת ניקסופט האמריקאית. ינאי התעקש להמשיך לעבוד על פרויקט אחזור הנתונים על דיסקים, והיה מהעובדים הבודדים שעברו לעבוד במטה החברה בארצות הברית. אולי אין זה מפתיע, לכן, שהוא מתאר את פלד כאחד משני האנשים שהשפיעו ביותר על מהלך חייו העסקיים. "זאת היתה התנסות טובה כיוון שהייתי קרוב מאוד ללקוחות המוצר, שהיו ברובם ארגונים אמריקאים, וזה תרם רבות להבנה העסקית שלי", הוא אומר היום על החלטתו לעבור בזמנו לעבוד בניקסופט.

 

ינאי עם סטיבן שפילברג אחרי טיסה במסוק. "כך מקדמים ריליישנשיפ" ינאי עם סטיבן שפילברג אחרי טיסה במסוק. "כך מקדמים ריליישנשיפ"

 

אלא שינאי איבד מהר מאוד עניין בטכנולוגית הדיסקים שפיתח, והחליט שהגיע הזמן למהפכה טכנולוגית חדשה. ב־1987 חיפש מימון מקרנות הון סיכון כדי להקים מיזם עצמאי בתחום האחסון, אבל התחום נחשב אז ראשוני למדי ולא קסם למנהלי קרנות ההון סיכון. ואז זימנה לו יד המקרה מפגש עם ריצ'רד איגן "שהיה האיש השני שהשפיע עמוקות על חיי, אחרי בני פלד. שוחחנו על הרעיון שגלגלתי ביני לבין עצמי, ואיגן התלהב. הוא הציע לי תנאים מעולים שהביאו אותי לעצמאות כלכלית, ואיפשר לי להביא את חבריי מאלביט כדי להתחיל ולפתח את המוצר החדש, שמאוחר יותר הפך למוצר הדגל של EMC".א14 שנה מאוחר יותר עזב ינאי את EMC כדי להקים את XIV.

 

עוברות עוד חמש שנים ואתה מוכר את XIV לענקית אחרת. ייתכן שהתמכרנו לתרבות האקזיטים - למהר ולמכור לכל המרבה במחיר?

"XIV היתה קיימת חמש שנים לפני מכירתה. היו שם 20 אנשים מוכשרים שעבדו חמש שנים — אלה מאה שנות אדם, והיום כבר מדובר בכ־200 עובדים. החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים, והמדינה מרוויחה מזה הרבה כסף. כשיש הרבה חברות כאלה זה מצוין למשק. בכל מקום שאני הולך - אירלנד, סינגפור, יפן - כולם מקנאים בנו".

 

אז זה המודל שלך גם עכשיו? להקים עוד סטארט־אפ שיוביל לאקזיט בתוך כמה שנים?

"לא, אני כבר לא רוצה לעשות מה שעשיתי פעם. אני רוצה לעשות חברת ענק, ואפילו לא להנפיק אותה. למה חברה לא יכולה לעבוד היום ללא הנפקה?" למה לא כדאי להנפיק?

 

"הבעיה בהנפקה היא שזה מגביל אותך לטווח של רבעון. אם אתה רוצה לעבוד לטווח ארוך ואתה מקריב רבעון אחד לטובת הטווח הארוך - המניה שלך צוללת, ומישהו עלול לבוא ולהשתלט עליך השתלטות עוינת. חוץ מזה, החיים מרבעון לרבעון גוררים הוצאות אדירות. תראה מה קורה בקומברס: חצי מיליארד דולר רק כדי לסדר את הספרים. אתה יודע מה היה אפשר לעשות עם הכסף הזה? לכן השאיפה שלי היא לא להנפיק או למכור אלא לעשות משהו גדול - ושהנכדים יעשו מה שהם רוצים. זה קשה כי העובדים רוצים אופציות, מניות. מארק צוקרברג, לדוגמה, לא צריך כסף, ופייסבוק ינפיקו רק בגלל לחץ העובדים, כי העובדים רוצים לראות שערך החברה עולה".

 

מה דעתך על התוכנית לעידוד תעשיית ההייטק שיזם מנכ"ל משרד האוצר חיים שני?

"אני לא חושב שזה יעזור הרבה. העובדה שמשקיעים לא יפסידו לא פותרת את השאלה של כמה הם יכולים להרוויח, והדבורים באות להיכן שיש דבש.

 

"הבעיה בארץ היא שהקרנות לא עושות את העבודה שלהן. מה שחסר הוא מקצועיות בברירת התבן מהמוץ. בהרבה מקרים הקרנות מקדמות סטארט־אפים חסרי סיכוי, ובזה מבזבזים לא רק כסף של אנשים אלא גם את מרצם של היזמים. הקרנות לא נעזרות מספיק בניסיונם של ותיקים בענף ולא עושות מספיק בדיקות נאותות. יש כאן חברות טובות, בינוניות ולא טובות, וכיום המשקיע לא יודע מה טוב ומה לא. אם הקרנות היו עושות את עבודתן הן היו מצליחות לגייס טוב יותר.

 

"המודל של קרנות הוא מודל טוב, ואסור לשפוך את התינוק עם המים, רק צריך לשפר אותו - או שהקרנות ישתנו או שיקומו קרנות של אנשים רציניים שיזהו את החברות הטובות. לי יש הקרן שלי ואני לא מגייס כסף מאחרים, כי ההשקעות שלי לא מכוונות למה שאנשים רוצים. מי שהיו משתתפים בקרן שלי היו מסכימים שאשקיע בשפופרות פלסטיק? היו רוצים שאשקיע באחסון. אבל מבחינתי התמורה הכספית זה כבר לא העיקר".

 

לאתר המסוקים של משה ינאי: www.telavivexecutivehelicopters.com

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x