כך משתמשים חברי הכנסת בתקציב הלשכות החוץ-פרלמנטריות

בבאר שבע או בחיפה, דוד רותם מתקשה להתנתק מהמפלגה

ברחוב מנומנם בשכונת הדר בחיפה אמורה, לפי הרישומים בכנסת, להימצא לשכתו החוץ־פרלמנטרית של ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט. כשמגיעים למקום מגלים כי מי שאמון על ועדת חוק, חוקה ומשפט עובר בעצמו על כללי הכנסת. אחד מהם הוא האיסור לשכור לשכה פרלמנטרית בתוך סניף מפלגה. בכניסה לבניין מצוין בשלט כי בפנים נמצא סניף של ישראל ביתנו. מתחתיו נמצא שלט המכוון ללשכתו של ח"כ יורי שטרן, שנפטר בשנת 2007.

חלק א' לשכות הבלוף 2010 משרדים מוזנחים במקרה הטוב ופיקטיביים במקרה הרע, שכירות מופקעת וניגודי עניינים לכאורה. שנתיים אחרי שחשף את בור הבזבוז של הלשכות החוץ־פרלמנטריות, יוצא "כלכליסט" לסיבוב נוסף. המסקנה: למרות הבטחות הכנסת לטפל בנושא, דבר לא השתנה. חלק ראשון בתחקיר - הלשכה של ח"כ ליה שמטוב תומר אביטל, 43 תגובות לכתבה המלאה 

כאשר נכנסים למבנה מופיע על הדלת השלט "מפלגת ישראל ביתנו", ואין כל זכר לשמו של רותם, אף שהדבר מחויב בחוק. רוב השכנים אינם, והיחיד שפותח את הדלת - השכן שגר מעל הסניף - טוען כי מעולם לא ראה את דלת הסניף פתוחה וכי מעולם לא שמע על ח"כ רותם.

הכנסת משלמת עבור השכירות במקום כ־1,600 שקל לחודש. זהו הסכום המקסימלי שמקצה הכנסת לצורך שכירת לשכה, מבלי שהוצאה זו תכרסם בתקציב הקשר עם הבוחר. מדובר גם באותו סכום ששילמו ומשלמים רוב הח"כים של ישראל ביתנו. הערכת השמאי של משרד אהוד המאירי ושות' תמחרה את הלשכה באלף שקל לחודש בלבד.

תחקיר "כלכליסט" הקודם, שבו נבדק השימוש בלשכות הח"כים בקיץ 2008, העלה כי רוב חברי הכנסת של ישראל ביתנו שכרו את לשכותיהם בתוך סניפי המפלגה ברחבי הארץ. הדבר מנוגד לחוק, מאחר שסניפי המפלגות כבר ממומנים על ידי התקציב המשולם לסיעה לפי חוק מימון מפלגות.

דוד רותם צילום: אלכס קולומויסקי

ח"כ דוד רותם כיכב גם בתחקיר "כלכליסט" לפני שנתיים: בזמן אותה בדיקה שכר רותם לשכה בבאר שבע תמורת 1,583 שקל לחודש - סכום שלאותה העת ולאותו הבניין היה יכול להספיק לשלוש לשכות. באופן שאיננו מפתיע, לשכתו נמצאה גם אז באותה הקומה עם סניף ישראל ביתנו בבאר שבע.

רותם מסר בתגובה כי "יורי שטרן היה האיש שהחלפתי בכנסת ובלשכה. הוא היה איש מוכר, וחשבתי שלהוריד את השם שלו זה לא מכובד. החלטתי להיכנס לנעליו, וגם בכנסת ביקשתי לא להוריד את שמו. יש שלט מחוץ לבניין שבו מופיע השם שלי מעל השם של שטרן, לפי מה שאני זוכר.

"לעניין מיקומה של הלשכה", מוסיף רותם, "בפנים יש מועדון של ישראל ביתנו, והלשכה שלי היא ליד ולא בפנים. אני לא יודע רוסית, ואני נעזר במזכירת ישראל ביתנו כדי שתתרגם עבורי את הפניות של העולים החדשים".

השילוט על הבניין בו ממוקמת הלשכה צילום: דימיטרי שבצ'נקו

הגעתם למשרד פרסום, הח"כ יהיה מחר

למי בקרב הציבור שירצה לממש את זכותו להיפגש עם ח"כ עתניאל שנלר - מטרה לשמה הוא מקבל הקצבה מהכנסת - מצפה אתגר לא קטן. לפי רישומי הכנסת, הוא שוכר לשכה חוץ־פרלמנטרית ברחוב אריה בגד בנתניה, שלא קיים במפות. שנלר עצמו תיקן שמדובר ברחוב אריה רגב באזור התעשייה פולג.

עתניאל שנלר צילום: אלכס קולומויסקי

כאן לא תם האתגר. במסמכי הכנסת נכתב כי שנלר שוכר את הנכס מחברת יפריור ישראל, גוף שאין לו אזכור בבניין או ברשת. בבניין גם אין שלט המכוון ללשכה, כמחויב בחוק. בקומה השלישית אנו מוצאים את משרדי חברת הפרסום "שר־אל TRIO", שם בעל מצלול דומה לחברה מהמסמכים. אחד השותפים במשרד, שר־אל דוידוביץ', מספר כי אכן לשכתו של שנלר נמצאת אצלו בחברה.

מתברר כי הח"כ שכר בעבר את שירותי הפרסום של שר־אל, המתמחה בקהל הדתי־ציוני ופועלת בשיתוף עם אדלר חומסקי. דוידוביץ' מראה את המשרד - פינת ישיבה וחדרים קטנים.

היכן יושב שנלר?

"פה", עונה דוידוביץ' בעודו מצביע על המשרד שלו עצמו, "אני מאפשר לו להשתמש במשרד שלי".

באיזו תדירות הוא מגיע ומדוע אין שלט עם שמו?

"הוא מגיע כל כמה שבועות. יש שלט, אבל בדיוק הורדנו אותו לצורך שיפוצים".

שנלר משלם למשרד הפרסום כ־1,600 שקל לחודש, 550 שקל יותר מהערכת השמאי אהוד המאירי ושות', ומגיע לשם, לדבריו, אחת לשלושה שבועות.

בתגובתו מוסר שנלר כי מדובר ב"נקודת מפגש נוספת קבועה אשר משרתת את תושבי אזור השרון והמרכז. אכן התקיים בעבר קשר עסקי עם החברה, אך הוא נפסק. משרדיה של החברה משמשים אך ורק כמקום מארח ללשכה. בנוגע לשילוט, מחוץ למשרד השכור עומד שלט. שעות הנוכחות של הח"כ מתפרסמות בדף הבית שלו ברשתות החברתיות". בדיקה בפרופיל של שנלר בפייסבוק לא העלתה את המידע.

שלט חברת הפרסום שבה יושב שנלר צילום: אוראל כהן

בשכנות לסוכני נסיעות: לשכה פרלמנטרית בג'ודי טורס

בלב רמלה, מול בזאר צבעוני, עומד הבניין שאמור לאכלס את לשכתו של ח"כ אברהים צרצור. בהיעדר שילוט ללשכה, הדרוש לפי החוק, אנו נאלצים לפנות לעזרת דיירי הבניין. המזכירה של עמותת אלהודא מבררת ומגלה כי הלשכה החוץ־פרלמנטרית נמצאת בתוך סוכנות ג'ודי טורס, שמציעה נופש במרוקו, במצרים ובתוניסיה.

הבעלים של הסוכנות יצא להפסקת צהריים והמשרדים היו נעולים. כשאנו מנסים לברר מה תדירות הביקורים של הח"כ, רק הרתך השכן מעיד כי ראה אותו. העובדים בדוכני השוק והטבחית במסעדה אומרים כי לא ראו אותו מעולם.

בעל הבית שמשכיר לצרצור את הנכס, עאמר אבו גאנם, מוסר בשיחה טלפונית כי לשכתו של צרצור נמצאת בחדר נפרד בתוך סוכנות הנסיעות. הוא לא היה יכול להגיע ולפתוח את הדלת, ואילו הבעלים של ג'ודי טורס אמר בשיחה טלפונית כי אין לו קשר לצרצור.

צרצור מסר כי "היה שלט, אך הוא לא מצא חן בעיניי ולכן ביקשתי להחליף אותו. בכל רגע יחזירו אותו. זה משרד נפרד בתוך שורת משרדים. בדרך כלל אני בלשכה הפרלמנטרית לפחות יום בשבוע כדי לקבל את פני האנשים".

הבניין שבו אמורה להיות הלשכה של צרצור צילום: אוראל כהן

מיכאלי העו"ד או מיכאלי הח"כ? השכנים בקושי מכירים

אברהם מיכאלי

אף שרישיונו לעיסוק בעריכת דין הוקפא, הלשכה החוץ־פרלמנטרית של ח"כ אברהם מיכאלי מש"ס מוכרת יותר כמשרד עורכי דין. היא ממוקמת באור יהודה, עיר מגוריו של הח"כ, במתחם חנויות ומשרדים.

למי שמגיע למקום לראשונה אין שום אינדיקציה לכך שלשכתו של מיכאלי נמצאת במקום. אחד מבאי החנות שלמטה אומר כי מיכאלי סיפק לו לפני כחמש שנים עזרה משפטית, אך הוא לא ידע כי המשרד הוסב ללשכה פרלמנטרית. אחד מבעלי העסקים במתחם מספר כי למיטב ידיעתו, המשרד של מיכאלי "נותן שירותי עריכת דין" וממוקם בקומה העליונה.

ואכן, למעלה אנו מוצאים משרד מוגף בווילון שעל דלתו רשום: "ח"כ אברהם מיכאלי עו"ד". זאת אף על פי שרישיונו של מיכאלי הוקפא על ידי לשכת עורכי הדין לאחר שהורשע בדין משמעתי בגניבה מלקוחותיו.

הכנסת משלמת לטובת הלשכה סכום שיא של כ־2,330 שקל בחודש, כפול מהערכת השמאי יהודה המאירי.

מיכאלי מסר כי "בזמן הפגרה אני בלשכה כמעט בכל יום. אני לא עוסק כעת בעריכת דין. הרישיון שלי יוקפא לאחר שאסיים את כהונתי כח"כ. לקחתי על עצמי החמרה".

השלט עם התואר הכפול צילום: אוראל כהן

להמשך התחקיר:

חלק א' - "אני לא יודעת להסביר לך איך להגיע"

חלק ג' - המסע בעקבות לשכות הח"כים האבודות