הצעת חוק כנגד מפרסמים המתקשרים ומנתקים
הצעת חוק חדשה מבקשת לכלול את ה"צינתוק" בחוק דואר הזבל. בתהליך זה מחייג המפרסם לנמען ומנתק, והנמען, המחייג למספר המזוהה, נאלץ לשמוע פרסומת
חוק דואר הזבל, שנכנס לתוקפו בסוף 2008, אוסר על משלוח פרסום באמצעי הפצה אוטומטיים כדוגמת מערכי דואר אלקטרוני, מערכות חיוג קוליות והודעות SMS, אולם ניסוחו הנוכחי לא כלל השמעת פרסום בעת שהאזרח עצמו מבצע את החיוג, כפי שמתרחש בתהליך הצינתוק. בניגוד לדואר זבל הנשלח לנמען באמצעות דואר אלקטרוני, הודעה קולית נכנסת והודעת SMS, תהליך הצינתוק גורם להוצאה כספית מצד הנמען, בעת שהוא מחייג למפרסם.
על פי ההצעה תתווסף לסעיף זה גם הגדרה המתארת תהליך של חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי והשמעת פרסום בעת שהנמען מחייג למספר המזוהה. עם זאת, אכיפתו של סעיף זה בעייתית יותר מסעיפיו האחרים, כיוון שעל מנת לאתר את המפרסם יש צורך בקבלת מידע אודות מספר הטלפון המזוהה מספקיות התקשורת הקווית והסלולרית, והללו נמנעות מלספק מידע זה בטרם הגיש הנפגע תלונה במשטרה בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק. על פי טענת החברות, במקרה שמקור ההטרדה מצוי בלקוח של החברה אליה פונה הנמען, אין ביכולתן לספק לנמען מידע שכזה מטעמי פגיעה בפרטיות. במקרים רבים מנותבת השיחה דרך שלל רשתות תקשורת בארץ ובעולם, ואיתור מקורה הופך לבלתי-ישים ללא שיתוף פעולה עם חברות תקשורת אחרות, היכול להתבצע רק לאחר כפייה באמצעות צו החתום על ידי שופט.
"כלכליסט" פנה לפני קרוב לשנה למשרד התקשורת בשאלה כיצד ניתן לפתור את בעיית מסירת המידע לאזרחים המעוניינים ליצור קשר עם שולחי הפרסומות בשיטה זו על מנת להפסיק את ההטרדה ואף להגיש כנגדם תביעה. תשובת המשרד דאז היתה כי המשרד ידון בנושא במסגרת טיפוליו בשלל נושאים צרכניים הקשורים לעולם התקשורת, אך עד כה לא נרשמה התקדמות בנושא.
משרד התקשורת התמהמה – הח"כים הגישו הצעת חוק פרטית
ניסיון להגדיר את הצינתוק כמפגע בלתי חוקי נעשה בחודשים האחרונים בידי סגנית שר התמ"ת, חה"כ אורית נוקד, שביקשה להוסיף את הנושא לחוק הגנת הצרכן, אולם לאחר ייעוץ משפטי הוחלט כי הנושא נמצא באחריותו של משרד התקשורת, ולפיכך נדרש להיות משולב בחוק דואר הזבל. נוקד פנתה לחברות הסלולר ולמשרד התקשורת, אולם ככל הנראה לא זכתה לשיתוף פעולה. כעת, כאמור, מנסים חברי הכנסת מקבל, גפני ושמאלוב-ברקוביץ' להגיש הצעת חוק פרטית במטרה לשלב את המפגע בחוק דואר הזבל.
על פי חוק דואר הזבל, משלוח פרסומת בניגוד להגדרות החוק תאפשר לנפגע לתבוע פיצוי בסך של עד 1,000 שקל לכל הודעה שהתקבלה, ללא צורך להוכיח נזק. פנייה לאזרחים ללא אישור מוקדם אסורה כלל, אולם פנייה לעסקים מותרת באופן חד-פעמי על מנת לאפשר למפרסם לקבל את אישורו של העסק להמשך שליחת הפרסומות. החוק אף קובע כי פרסומות הנשלחות באמצעים אלה חייבות להיות מלוות במידע המאפשר לזהות את שולח הפרסומות, על מנת לאפשר לנמענים לפנות אליו בבקשה להפסקת המשלוח.
יש לציין כי החוק מגדיר רק "מסר פרסומי" כהודעה שאסור לשגרה לנמענים, ולפיכך פטורים ממנו מספר גורמים שאינם נעזרים במערכות שיגור מסרים אוטומטיות לצרכים מסחריים. גורמים אלו כוללים עמותות ללא כוונת רווח וגם חברי כנסת, שרים ומתמודדים לבחירות ארציות ומוניציפליות, כך שהחוק למעשה אינו מונע פנייה מטעמם של אלו שחוקקו אותו.
