$
דעות

הממשלה גרמה לעליית המחירים

הקטנת היצע הקרקעות במרכז הארץ ב־2008 לא הצליחה לגרום לרוכשים לנדוד לפריפריה

רן חקלאי 07:4024.06.10
ענף הדיור למגורים נמצא תחת השפעה ניכרת של בנק ישראל והממשלה. בנק ישראל משפיע על היצע ומחיר הכסף דרך קביעת שער הריבית. עקב סיבות מאקרו־כלכליות, שער הריבית בשנתיים האחרונות נמוך מאוד. כתוצאה מכך נרשמה ירידה חדה במחיר המשכנתאות בטווח הקצר - דבר שהשפיע על הביקוש לדירות
ולמשכנתאות. לפי דו"ח בנק ישראל, בשנתיים האחרונות גדל היקף נטילת משכנתאות חדשות ב־56% והגיע ל־65 מיליארד שקל, לעומת 41 מיליארד שקל בשנים 2007–2006.

 

הממשלה, לעומת זאת, משפיעה על היצע הדירות בשני היבטים: כרגולטור - במדיניות תכנון ובהיתרי בנייה; וכבעלים של קרקע - בהוצאת קרקעות לחכירה ולמכירה לצורכי מגורים.

 

ב־2008 נקטה הממשלה צעדים מכוונים כדי להקטין את היצע הקרקעות במרכז הארץ, בהנחה שמחסור בקרקע זמינה במרכז יגרום לרוכשים לרכוש דירות בפריפריה. הממשלה הנחתה את הגורמים הנוגעים בדבר שלא לקדם תוכניות שמטרתן שינוי ייעוד קרקע לצורך בניית מגורים, מבני תעשייה ותעסוקה באזור המרכז. הצפי היה שבעוד עשר שנים יעלה מספר התושבים בפריפריה מעבר ליעד.

 

הריבית וההיצע ירדו

 

התוכנית של משרד האוצר יצאה לדרך בלי לשים לב כי יצירת מחסור בהיצע הקרקעות תוביל לעליית מחירים אם דפוסי הביקוש לא ישתנו. ואכן, בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של כ־34% במחירי הדירות. רק בשנה האחרונה חלה עלייה של יותר מ־20%. מחירי הדירות לא עלו באופן זהה בכל הארץ, אלא בעיקר באזור המרכז, בדגש על תל אביב. נראה, אם כך, שהעלייה המשמעותית במחירי הדירות היא פועל יוצא של מדיניות ממשלתית מכוונת לייקור הקרקע, בשילוב עם שער ריבית נמוך שהגדיל את הביקוש.

 

העלייה במחירי הדירות ובמחירי השכירות הביאה לדרישה להתערבות מוסדית לבלימת העליות במחירי הדירות, כדי לסייע לזוגות צעירים ברכישת דירה וליצור היצע של דיור בשכירות במחירים מפוקחים למעוטי יכולת.

 

לשינוי במדיניות הממשלתית יש שני היבטים. בהיבט המאקרו־כלכלי, לאחרונה הכריז משרד האוצר על ביטול המדיניות הקודמת ועל תוכנית שבמרכזה הגדלת התחלות הבנייה לכ־70 אלף יחידות דיור כבר בשנות התקציב 2011–2012. בהיבט הנקודתי, גופי התכנון - מינהל התכנון של משרד הפנים וועדות תכנון מחוזיות ומקומיות - מנסים ליצור דיור בר־השגה במקומות נבחרים.

 

סיוע נמוך למעמד הביניים

 

כתוצאה ממחירי הדיור המאמירים, המונח דיור בר־השגה נהפך לחלק מהשיח הציבורי כפתרון אפשרי למתן אפשרות לדיור במחיר סביר. למונח עדיין אין הגדרה מוסכמת, ועם זאת מקובל להניח כי הוא אינו מכוון לאוכלוסיות נזקקות לפי הקריטריונים הקיימים ב"דיור הציבורי" עד כה.

 

הכוונה במונח דיור בר־השגה היא לסייע לאוכלוסיות מעשירוני הביניים למצוא מגורים - אם בבעלות ואם בשכירות - בשכונות עירוניות אמידות, שללא התערבות מוסדית מתגוררת בהן אוכלוסייה משני העשירונים העליונים בלבד. הכוונה היא ליצור תמהיל מגוון של אוכלוסייה מרמות חברתיות וכלכליות שונות.

 

סביר להניח כי הגדלת היצע הדירות בשילוב ייקור המשכנתאות תשפיע על מחירי הדירות ותשנה את מגמת ההתייקרות. ועדיין, שאלת קהל היעד של הסיוע הציבורי והממשלתי ועומקו של הסיוע מוטלת לפתחה של החברה הישראלית. כיום הסיוע לאוכלוסיות ממעמד הביניים נמוך וחלקי ביותר.

 

רן חקלאי הוא כלכלן ומנהל "כלכלה אורבנית בע"מ", ובעברו היה סגן מנהל אגף התקציבים במשרד האוצר

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x