שרגא בירן ערער לעליון על מינוי הרטמן וקפלן כמכריעים בעניינו
בית המשפט המחוזי מינה שני מומחים שיכריעו מהם היקף הנכסים של משרד בירן וכמה עליו לשלם לשותפו לשעבר הרמולין. בירן טוען כי לא ניתן להעביר סמכויות שיפוטיות למומחים ועל השופט להכריע בעצמו, אך לא מערער על עצם הקביעה שהרמולין היה שותף מלא
עו"ד שרגא בירן הגיש היום (א') ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע כי שותפו לשעבר, עו"ד צדקיהו הרמולין, זכאי ל-20% מהון משרד עורכי הדין בירן ושות'.
בירן טוען כי השופט אלטוביה מגן, שמסר את פסק הדין צדק כשדחה את דרישת הרמולין לפרק את המשרד, אך שגה שגיאה קשה כאשר יצר מנגנון חסר תקדים וחסר עיגון בדין לצורך קביעת חלקו של הרמולין בכך שהורה על מינוי שני בודקים מומחים ומכריעים, עו"ד אלקס הרטמן ורו"ח יוני קפלן.
למה בירן מערער
ביהמ"ש קיבל חלקית את טענות הרמולין
השופט אלטוביה מגן קבע כי הרמולין היה שותף מלא של בירן, ולא רק שותף ברווחים, אך דחה את דרישת הרמולין לפרק את השותפות, והורה על מינוי בודקים מומחים שיבחנו את חלקו של הרמולין בנכסי הפירמה. בירן חויב בהוצאות של 268 אלף שקל
ענת רואה,
7 תגובות
לכתבה המלאה 
לטענת בירן, שהגיש את הערעור באמצעות משרד רם כספי ושות', ההחלטה למנות את הבודקים המומחים ניתנה ללא הסכמת הצדדים והם קיבלו סמכויות החלטה בסוגיות מהותיות ושיפוטיות, שלא ניתן לתת למומחה שממנה בית המשפט. "הדבר מהווה התפרקות של בית המשפט הנכבד מחובותיו וסמכויותיו". עוד טוען בירן, כי פסק הדין שלל מהצדדים כמעט כל אפשרות להשיג או לערער על פעולות המומחים ועל קביעותיהם.
לפי פסק הדין שניתן בחודש שעבר, קיבל בית המשפט באופן חלקי את תביעתו של הרמולין בסכסוך עם בירן וקבע כי הרמולין היה שותף מלא ולא רק "שותף ברווחים". משמעות פסק הדין היא כי להרמולין יש זכות לקבל את חלקו העומד על כמעט 20% מכל נכסי השותפות במועד פרישתו. את הערך המדויק של נכסים אלו אמורים לקבוע הרטמן וקפלן לפי המינוי שהעניק להם השופט.
הסיבה למינוי המומחים הבודקים בבית המשפט המחוזי היתה העובדה כי השופט דחה את דרישת הרמולין לפרק את המשרד, וקבע כי בירן יוכל לשלם להרמולין את חלקו מבלי שיהיה צורך בפירוק המשרד, לאחר שהבודקים המומחים יקבעו את שווי הנכסים. השופט ציין כי הגדרת מסת הנכסים הכלולה בשותפות והערכת שוויה מחייבת את עבודתם של אנשי מקצוע, וכי זיהוי הנכסים קשה במיוחד בשל עירוב בין הפעילות העסקית של השותפות בפעילות הפרטית של בירן ומשפחתו. לבודקים הוענקה למעשה סמכות של "מעין כונסי נכסים". במסגרת פסק הדין חויב בירן בהוצאות ושכר טרחה להרמולין בסך כולל של 268 אלף שקל.
במסגרת הערעור טוען בירן כי למרות שאינו מסכים לקביעה שהרמולין היה שותף מלא במשרד, הוא לא מערער על קביעה זו, וזאת בכדי למקד ולייעל את הדיון בערעור ומתוך שאיפתו להתקדם ל"סיום הסכסוך היותר אליו גרר הרמולין את כל הצדדים".
