$
שאול אמסטרדמסקי

על מזבח השוויון

האפליה, גם אם ברשות המסים מסרבים להכיר בה, היא בין מי שממונו שפר עליו לבין מי שעובד כל חייו כשכיר ובקושי גומר את החודש

שאול אמסטרדמסקי 07:2314.10.09

ברשות המסים לא אהבו את מה שכתבנו כאן אתמול, ששורת המיליארדרים היהודים שעושים את דרכם חזרה לישראל כדי ליהנות מהטבות המס מרחיקות הלכת שניתנות להם, מוכיחה כי ישראל הפכה למקלט מס מתוחכם ליהודים.

 

ואולי באמת היה מדובר רק בצרות עינם של עיתונאים ממורמרים בכספם

של יהודים מוצלחים, אלמלא עוד בדיוני הכנסת בענייני הרפורמה הציגו היועצים המשפטיים השונים התנגדות נחרצת לאפליה הבוטה שנוצרת כאן. והאפליה, גם אם ברשות המסים מסרבים להכיר בה, היא בין מי שממונו שפר עליו לבין מי שעובד כל חייו כעובד שכיר ובקושי גומר את החודש. הראשון, המיליארדר היהודי החוזר לישראל, מביא עמו כסף רב - אבל קופת המדינה לא תרווה ממנו נחת, לפחות לא מהכנסותיו הרבות בחו"ל. לעומת זאת, הילידים, הישראלים הפשוטים קשי היום, חלק גדול מהכנסותיהם הוא קודש לרשות המסים.

 

ברשות המסים מוכנים לשלם את המחיר

 

ברשות המסים לא התעלמו מהאפליה הזו לחלוטין, אבל הסבירו שאם זה המחיר שנדרש כדי להעלות את טובי בני העם היהודי, שבמקרה גם יש להם איזה גרוש וחצי, בשביל שהם ישתקעו במדינה ולא ירצו לעזוב אותה בסוף תקופת הפטור — דיינו. כלומר אנחנו ניתן להם פטור ממס לתקופה ארוכה דייה, והם כבר ירצו להישאר כאן. אף שכולם יודעים שמיליארדר הוא מיליארדר, ומקום מגוריו על פני הגלובוס הוא עניין נזיל שנקבע בראש ובראשונה לפי שיקולי מס.

 

בשביל להוכיח לרשות המסים שלא מדובר בעמדה הזויה של עיתונאים מהספסל האחורי, כדאי להיזכר בדבריה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, באותם דיונים הרי גורל בכנסת.

 

להלן מה שאמרה אז אלשטיין: "עקרון השוויון איננו מקודש ואפשר לסטות ממנו, אבל רק כשהסטייה נעשית כדי להגן על קבוצות מעוטות יכולת או קבוצות שכדי להשיג שוויון צריכות הגנה מיוחדת. אם הסטייה מעקרון השוויון נעשית כדי לתגמל בהטבות, כפי שמבוקש כאן, קבוצות שלא רק שאינן מעוטות יכולת אלא היפוכו של דבר, אנחנו מדברים בעצם על הטבות לקבוצה בעלת יכולת גבוהה, קרי מה שנקרא הטבות לעשירים - התכלית שעומדת ביסוד הסטייה והקורלציה שמנסים לטעון לה בין התכלית שעומדת ביסוד הסטייה והדרך כפי שנבחרה בהצעת החוק צריכה להיות ברורה יותר ומבוססת יותר".

 

אבל זה עוד לא הכל. אלשטיין הוסיפה: "הבעיה העיקרית כפי שעומדת כאן בפנינו נעוצה בכך שלא התקבלו למעשה כל נתונים שמצביעים על אותה קורלציה. כל מה שיש לנו הן השערות, ציפיות, אמירות כוללניות ושרירותיות. הדברים מבוססים על עניינים בעלמא. ואז עולה השאלה, אם כך, למה בדרך הזו? למה עשר שנים? למה לא שמונה? למה לא ‎11? למה לא ‎15?

 

"מה שאנחנו מציעים בשלב הזה הוא שייאספו נתונים, כדי להצביע על הצורך בחקיקה כפי שהיא ועל הדרך להעלות עולים ולהחזיר תושבים חוזרים לארץ. לא מדובר בסטייה משמעותית מעקרון השוויון כדי לסגור פערים לקבוצות מעוטות יכולת. מדובר בסגירת פערים לקבוצה חזקה מאוד שגם מיוצגת וגם יש לה לובי חזק".

 

ומשסיימה היועצת המשפטית להגן על עקרון השוויון, פנו חברי הכנסת הנכבדים, הקריבו את השוויון על מזבח המזומנים ואישרו את הרפורמה. מי יודע, אולי אחד המיליארדרים הללו עוד יגמול להם באופן המתאים ביום הפריימריז.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x