השחיקה של המנהלים בתעשייה
ותיקים, חרוצים, מתוגמלים - וקצת עייפים
אחריות כבדה ותגמולים הולמים הם אבני היסוד של הניהול הבכיר, וממצאי הסקר בקרב מנהלים במפעלי תעשייה משקפים זאת היטב. בעלי התפקידים בשדרות הניהול הגבוהות עובדים הכי קשה, 56.6 שעות בממוצע בשבוע, אפילו יותר מהרופאים, וממעטים בזמן משפחה. 45% נוהגים לעבוד בסופי שבוע, ויותר מחצי מהם נאלצים לטוס לחו"ל במסגרת תפקידם; מדובר בטיסות תכופות למדי — יותר משליש טסו מתחילת השנה לפחות שלוש פעמים. מידת העומס בעבודה גבוהה — ממוצע 7.7, מיד אחרי הרופאים, ומחשבות מקצועיות ממשיכות להעסיק אותם גם בבית. 30% הם גם הבעלים של העסק או שותפים בו, מה שמכביד את העול. מנגד, כאמור, ניצב התגמול. השכר הממוצע שעולה מן הסקר עומד על 36,161 שקל בחודש, ושביעות הרצון ממנו היא הגבוהה ביותר מבין כל המגזרים. גם בפרמטר המרכזי של מידת הסיפוק מהעבודה המנהלים מובילים, עם 8.4.
ובכל זאת, יש סימנים לאי־שביעות רצון. הדבר בולט בעיקר בעובדה ש־27% מהמנהלים היו שמחים לעבור לחברה אחרת — הרבה יותר מבמגזרים אחרים. 42% אמנם מעוניינים להמשיך בתפקיד שהם ממלאים כרגע ובאותו מקום
אריק שור, מנכ"ל תנובה: המנהל הוא המנצח של תזמורת
כ־1,800 מנהלים בכירים עובדים כיום בחברות התעשייה בישראל, ו־98 מהם השתתפו בסקר שנעשה בעזרת התאחדות התעשיינים. זהו המגזר הגברי ביותר, רק 9% נשים, וכאמור המבוגר ביותר. על העומס הרב בעבודה מפצים את עצמם המנהלים בטיסות פרטיות לחו"ל (שלושה רבעים מהם עשו זאת, יותר מבשאר המגזרים) ובימי חופשה רבים יחסית (10.3). כבכירים מאוד בארגונים, רק לרבע מהם יש חברים טובים ממקום העבודה, וכן הם ממעטים לצאת עם חברים שאינם ממקום העבודה. 61% מהם עוסקים בספורט, ורק 9% מעשנים — אפילו פחות מהרופאים. מעניין לראות כי גם בתפקידי המפתח שבהם הם מחזיקים, ל־3% מהם יש השכלה תיכונית בלבד, ולעוד 8% השכלה על תיכונית אך לא אקדמית.
הסקר נעשה בעזרת התאחדות התעשיינים בישראל