מדינה בעבודה, תמונת מצב

סקר "כלכליסט" ומכון המחקר "מדגם", בשיתוף iPanel, הוא ההשוואה המקיפה והמעמיקה ביותר אי פעם של המגזרים שמובילים את המשק הישראלי. ממצאי הסקר, שהקיף בסך הכל 2,650 בני אדם, מספקים שיעור מאלף על היחס של הישראלים לחייהם בכלל ולעבודתם בפרט: מידת הסיפוק ושביעות הרצון, היחס בין

הסקר נעשה בקרב עשר אוכלוסיות שונות, ובראשן תשעה מגזרים המובילים את המשק הישראלי: עובדי הייטק, רופאים, אנשי תחום הפיננסים, דרגי הניהול בענפי התעשייה השונים, עורכי דין, רואי חשבון, סמנכ"לי כספים, עובדי המגזר הציבורי ואנשי שיווק ופרסום. קבוצת הביקורת היתה מדגם מייצג של האוכלוסייה העובדת בישראל (בני 25 ומעלה). ניתוח התוצאות בעשר הקבוצות הללו מספק תמונה מהימנה ומקיפה של מעמד הביניים הישראלי: אנשים באמצע חייהם, רובם שכירים, בעלי השכלה ותארים, מקצוע ומשפחה, שעובדים קשה ומשלמים את המסים בזמן.

בפרמטרים רבים, עובדי המגזרים האלה נמצאים מעל הממוצע במשק: הם משתכרים יותר מהממוצע, טסים יותר לחו"ל, עובדים יותר שעות וגם עומדים יותר בפקקים. כולם, אגב, מסופקים בעבודתם יותר מהממוצע (כולם למעט עורכי הדין). ממצא בולט נוסף שעולה מהסקר הוא זה הנוגע למעמד הנשים: באופן כללי, ככל שהמגזר בכיר יותר — מבחינת ההשכלה הנדרשת, השכר והיקף העבודה — יש בו פחות ופחות נשים. בצד הדמיון, יש גם הבדלים ניכרים בין המגזרים. חלקם יציבים מאוד – הרופאים וסמנכ"לי הכספים ישמחו להמשיך בתפקידם הנוכחי, וגם מוגנים יחסים מפיטורים. כמעט חצי מאנשי ההייטק, לעומת זאת, פוטרו בעבר, חמישית מעורכי הדין רוצים הסבה, וכמעט חצי מעובדי השיווק והפרסום מפנטזים על ג'וב אחר. עובדי הפיננסים נהנים משעות נוחות, אבל מתוגמלים בשכר נמוך יחסית. כמעט שליש מאנשי המגזר הציבורי עובדים בסופי שבוע, והמנהלים במפעלי התעשייה השונים הם אלה שחשים את הסיפוק הגבוה ביותר מעבודתם.

הסקר התבצע על ידי מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע (למעט הסקר בקרב סמנכ"לי הכספים, שהתבצע על ידי מחלקת המחקר של פורום סמנכ"לי הכספים). בניית השאלון וניתוח הממצאים נעשו על ידי חוי ענבר לנקרי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ב"מדגם". איסוף הנתונים של הסקר נעשה באינטרנט באמצעות iPanel — הפאנל הישראלי באינטרנט. במגזרים שמאוגדים בהתארגנויות מקצועיות, הסקרים נעשו תוך שיתוף פעולה עם האיגודים — ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) והתאחדות התעשיינים. כל מגזר יוצג על ידי340-100 עובדים, שמחזיקים בתפקידים שונים במגוון חברות. בהתאם לכך, גם התשובות שלהם לשאלות השונות היו מגוונות, ויצרו תמונה מקיפה של עובדי הענף.

הסקר התקיים בשבועיים הראשונים של ספטמבר, בין החופש הגדול לערב ראש השנה, ועולה ממנו שביעות רצון גבוהה של הישראלים ממקום עבודתם ומעמדם המקצועי. ייתכן שהאווירה במשק, בסיומה של שנת המיתון והפיטורים, הגבירה את ההערכה של העובדים למשרה שהם מחזיקים וליתרונותיה. עם זאת, רוח הקיטורים הישראלית לא פסחה גם על העובדים, והעילה העיקרית לאי־שביעות הרצון היא גובה השכר ואי־התאמתו לאופי העבודה, היקף השעות והעומס הנלווה לה. לא בכדי זה נשמע מוכר; כל אחד יכול למצוא את עצמו כאן, בהתאם למגזר.