$
משפט

לשכת עורכי הדין מתנגדת להכפלת תקרת ביטוח לאומי

בעתירתה לבג"צ מציעה הלשכה לפרש את חוק ההסדרים באופן שישמור את האחידות בין התקרות לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לבין התקרות לקבלת מענקים ותשלומים תלויי תקרה

הדר קנה 15:2707.09.09

גם לשכת עורכי הדין מתנגדת להכפלת תקרת ביטוח לאומי. היום עתרה לבג"צ בבקשה לבטל את הכפלת תקרת הביטוח הלאומי במסגרת חוק ההסדרים או להחזיר את הסעיף בחוק ההסדרים לדיון מחודש בכנסת.

 

הלשכה מבקשת לאחד את הדיון בעתירה עם הדיון בבג"צ של לה"ב ולשכת רואי חשבון נגד היועץ

המשפטי לממשלה, בעניין זה, מאחר ששתי העתירות כאחת תוקפות את החוקתיות של אותו סעיף חוק, ויהיה זה יעיל וצודק לאחד את הדיון בשתי העתירות.

 

הלשכה מבקשת כי יישקל, בתוך פרק זמן מוגדר, חקיקת חלופת מס עדיפה מבחינת הזכויות החוקתיות ברוח הצעות הלשכה. לחילופין, היא מציעה לפרש את חוק ההסדרים באופן שישמור את האחידות בין התקרות לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לבין התקרות לקבלת מענקים ותשלומים תלויי תקרה. את הלשכה מייצג בהליך יו"ר פורום המיסים, פרופ' איציק הדרי.

 

העתירה הוגשה נגד יו"ר הכנסת, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה, שר האוצר, שר העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי.

 

כזכור החל מה-1 באוגוסט הועלתה התקרה החייבת בדמי ביטוח לאומי מכ־38 אלף שקל ברוטו לחודש, לכ־77 אלף שקל. עד כה היה נטל המס המרבי לבעלי משכורות של 37 אלף ומעלה בשיעור של 46%, ומעל תקרה זו לא היה צורך בתשלום של ביטוח לאומי.

 

לטענת הלשכה בעתירה, אין מדובר בדמי ביטוח לאומי אלא ביצירת מראית עין או מסווה, כאילו מדובר בדמי ביטוח לאומי. החוק החדש - פוגע בזכויות יסוד חוקתיות. הפגיעה אינה עומדת בתנאיי חוק האדם וחירותו וחופש העיסוק.

 

עוד טוענת הלשכה, כי השימוש במסווה של ביטוח לאומי לצורך גביית סכומים אשר בפועל מועברים למשרד האוצר למטרות שאין קשר בינם לבין ביטוח לאומי, הוא גם פוגע במוסד לביטוח לאומי וגם מהווה הטלת מס הכנסה במסווה של ביטוח לאומי. כאשר היא נעשית במנגנון החקיקה של חוק ההסדרים ודומיו, היא נעשית ללא כל דיון ציבורי ראוי לחוק מס, ואין תימה שהיא פוגעת בזכויות החוקתיות לקניין, שוויון ולחופש העיסוק המוגנות בחוקי יסוד, וזאת בלא שהפגיעה עומדת במבחן פסקת ההגבלה של חוקי היסוד.

 

בנוסף, הודגש, כי העוול המרכזי הוא שהחוק החדש מטיל את המס בעיקר על מגזר צר ביותר ("החלק העליון של מעמד הביניים"), שמהווה חלק קטן ממעמד הביניים. בהנחה שיש צורך בהגדלת מס הכנסה וכי אין כוונה לפגוע במעמד הביניים הנמוך, יש לעשות זאת תוך גילוי האמת לציבור באמצעות העלאה ארעית של אחוז המס השולי בפקודת מס הכנסה, על-ידי ביטול הפחתת מס מתוכננת, או על ידי חקיקתו הארעית של חוק מס שיחול על בעלי הכנסות גבוהות מכל הסוגים, כמוסבר בעתירה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x