הבעלות על החברה נמכרה, האם להחליף את ההנהלה?

גל שמועות אפף באחרונה את השוק בעקבות רכישת חברת פרטנרעל ידי אילן בן דב. רבים תהו אם מנכ"ל פרטנר דוד אבנר ויתר חברי ההנהלה יישארו בתפקידם. בשלב זה בחר בן דב להבהיר כי בכוונתו להמשיך את כהונתו של אבנר כמנכ"ל. אבל במקרים רבים בעלים חדשים בוחרים להחליף את שדרת הניהול המרכזית בחברה ולמנות את אנשי אמונם לתפקידים מרכזיים. כך היה במקרה רכישת תנובה על ידי אייפקס לפני כשנתיים, שגררה אחריה החלפה של כמעט כל ההנהלה בתוך כמה חודשים.

מה דעתך על מניית פרטנר:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

מיקי רוזנשטיין, פסיכולוג ויועץ ארגוני המשמש כמנכ"ל חברת מפגש, טוען כי הדבר תלוי בכיוונים ובמטרות של הבעלים החדש. "קניית חברה נובעת מסיבות רבות.

המטרות יכולות להיות כניסה לשוק חדש, הגדלת רווח, הרחבה, יכולות חדשות או אפילו שיפור דימוי, כמו במקרה של ארקדי גאידמק, שרכש את בית"ר למטרות תדמיתיות. לצורך כך צריך להצטייד באסטרטגיה מתאימה, ולכן הבעלים צריך לבדוק אם המנכ"ל וההנהלה הם האנשים המתאימים למימוש הכיוון החדש. למשל, ארגון שדוגל בטיפוח ההון האנושי לא יוכל להתאים לבעלים שרואה מול עיניו רווח כלכלי מהיר לצורך מכירת החברה".

צבי זיו: "אנחנו חיים במקום קטן, וכל אחד אוהב להראות כמה הוא גדול" צילום: עמית שעל

צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, שיודע היטב איך זה לחיות עם יו"ר דירקטוריון מעורב ובעלת בית דומיננטית, מתבטא בנושא בפעם הראשונה מאז התפטרותו לפני כחצי שנה. לטענתו, הכל תלוי בשורה התחתונה, דהיינו - רווח והפסד. "אם החברה במצב טוב, זוהי תעודת כשרות להנהלה. אם החברה לא מתפקדת, הבעלים כנראה ירצה לעשות שינויים. אנחנו חיים במקום קטן, וכל אחד אוהב להראות כמה הוא גדול. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה בעיתונות ישר עוסקים בשאלת ההחלפה, אם מדובר בחברה טובה".

עו"ד פנחס רובין, העומד בראש משרד גורניצקי ושות' ואחד מעורכי הדין המזוהים ביותר עם האליטה הכלכלית בארץ, אינו מסכים עם דבריו של זיו. לדבריו, הניתוחים קורסים מול מבחן המציאות, ובסופו של דבר בעל הבית החדש מעדיף להביא אנשים המזוהים עם האג'נדה שלו. "המציאות מלמדת שהשדרה הניהולית מתרעננת במוקדם או במאוחר. לרוב במוקדם", הוא מציין, "לבעל השליטה החדש יש על פי רוב אוריינטציה עסקית שונה, ותוכנית התייעלות שלא נעשתה על ידי קודמיו. אנשי עסקים אינם קונים חברות במחיר מלא, אם הם לא צופים השבחה. אם הפוטנציאל העודף כתוצאה מהשבחה והתייעלות לא קיים או לא מיושם, אזי הרכישה לא מוכיחה את עצמה. רענון המנהלים הוא בבחינת 'מטאטא חדש הוא מטאטא טוב'".

פנחס רובין: "רענון המנהלים הוא בבחינת 'מטאטא חדש הוא מטאטא טוב'" צילום: אוראל כהן

שאלה של רגש

אולם לא תמיד הכל נמדד בשיקולים קרים של פוטנציאל עסקי. רוזנשטיין טוען כי בסופו של דבר הכל שאלה של כימיה. "מנהלים בכירים וגם בעלים נוטים להפחית מהחשיבות של המשתנה הזה, ומצהירים כי זהו נושא רציונלי וכי 'כולנו אנשים בוגרים'. זה לא נכון. כל מערכת יחסים, גם בין בעלים למנכ"ל, היא בסיכומו של דבר עניין רגשי. אם הבעלים החדש מגיע עם הערכה למה שנעשה עד כה בחברה ומעוניין להמשיך בכיוונים אלו, אז מערכת היחסים מצליחה לעלות על פסים חיוביים. אם הבעלים מגיע עם עמדה של 'אני קונה כי אני רוצה לעשות אחרת', ולא מאמין במה שנעשה בחברה - נוצרת בעיה בכימיה. במערכת היחסים בין מנכ"ל לבעלים יש רמה לא קטנה של אינטימיות, ולכן מפגש בין אנשים עם סוגי אישיות שונים יוצר צורך בהחלפה".

זיו טוען כי בישראל אין הפרדה מספיקה בין הבעלים להנהלה. "אם לבעלים אין תפקיד פורמלי בחברה הוא לא יכול מבחינה חוקית להתערב בה", הוא מצהיר.

עוד הוא מוסיף: "חוק החברות אומר שיש הנהלה ויש דירקטוריון, וכי הבעלים לא יכול לעקוף את הדירקטוריון. אם הבעלים רוצה להיות מעורב, הוא צריך להתמנות לצ'רמן באופן חוקי. בארצות הברית יש הפרדה ברורה יותר בין בעלים לחברה מאשר בישראל. שם מסתכלים על ביצועי החברה, ואף אחד לא חושב להחליף מנכ"ל אם ביצועי החברה טובים".

המצב בהייטק מעט שונה, ובעלים חדשים של חברות הייטק אינם ממהרים להראות להנהלה הישנה את הדרך החוצה. יש שתי סיבות עיקריות לרכישת חברת הייטק: הראשונה היא רכישה אסטרטגית, שבה הרוכש מעוניין בנכס הנמצא בידיה של החברה הנרכשת. השנייה היא רכישה להשקעה, שמטרתה לקבל החזר נאות באמצעות רווחי החברה הנרכשת.

"בקנייה אסטרטגית אני קונה חברה וממזג אותה לחברה שלי. פחות מעניינת אותי ההנהלה, ויותר מעניינת אותי הטכנולוגיה של החברה", מסביר מתי שם טוב, נשיא ומנכ"ל אקס ליבריס, "לעומת זאת ברכישות להשקעה, שמאפיינות יותר את שוק ההייטק, ההנהלה בהחלט מעניינת את הבעלים. חלק מהמחיר של העסקה הוא האיכות של ההנהלה. אני מנכ"ל החברה שש שנים, ובינתיים התחלפה הבעלות שלוש פעמים. בחברה כמו שלנו, שגדלה מחברה של 20 מיליון דולר לחברה של 80 מיליון דולר, אין צורך להחליף את ההנהלה".

רינת קרן־הרמן, יועצת ארגונית בחברת MIND המייעצת לחברות רב־לאומיות, מחזקת את דבריו: "לפעמים בעלים רוכש חברה דווקא בגלל מנכ"ל. אנחנו רואים רכישות של חברות, בדרך כלל קטנות, שמותנות בהישארות המנכ"ל לפחות לשלוש שנים. הם רואים את המנכ"ל כחלק אינטגרלי מההצלחה של החברה".

לתת למנכ"ל לעבוד

אז מה יעלה בגורלו של דוד אבנר? זיו אומר שפרטנר היא חברה מרוויחה, ולכן אין טעם להתעסק בהחלפת המנכ"ל. "פרטנר היא חברה מצוינת ויש לה מנכ"ל מצוין. אני לא יודע עד כמה בן־דב רוצה להיות מעורב, אבל אם הוא יחליט להיות צ'רמן הייתי ממליץ לו לתת למנכ"ל לעבוד. כל ההתעסקות בשאלת החלפת המנכ"ל מזיקה לחברה. דוד אבנר לא נמצא הרבה שנים בפרטנר, והוא כרגע בשיא יכולתו".  

מתי שם טוב: "ברכישות להשקעה חלק ממחיר העסקה הוא איכות ההנהלה" צילום: בועז אופנהיים

גם קרן־הרמן סבורה כי במקרה של פרטנר יש להשאיר את המנכ"ל. "סוסים מצליחים לא מחליפים. מדובר במקרה שונה מהמקרה של תנובה. הבעלות החדשה של אייפקס הציגה תפיסה מאוד כלכלית־עסקית, זאת לעומת תנובה הישנה, שבהנהלתה ישבו קיבוצניקים עם תפיסה מאוד שונה".

שם טוב מסכים גם הוא. "אני בעד ריצות למרחקים ארוכים וקדנציות ארוכות של מנכ"ל", הוא אומר, "מנכ"לים מצליחים יושבים באותו תפקיד שנים. חיים שני, המנכ"ל של נייס, מילא את תפקידו בהצלחה יותר משמונה שנים, ועכשיו הוא עובר לשמש כמנכ"ל האוצר".