שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מותו של הפייסבוק?

בשבוע שעבר פורסם מאמר בדבר גל עזיבות הפוקד את האתר, אך לשמועות המורבידיות אין בסיס. הרשתות החברתיות אינן עומדות להיעלם

שיזף רפאלי 13:0503.09.09
האם פייסבוק מת? "יציאת פייסבוק", הכריזה כותרת המאמר שפורסם לפני שבוע ב"ניו יורק טיימס" ועסק בגל העזיבות שפוקד את האתר ומסמן, לפי הכותבת, את תחילת סופו. "הכל מתפרק. כבר אין למרכז כוח משיכה (...) עצוב לראות את הרשת החברתית נהפכת לעיר רפאים", נכתב שם, והטקסט הזה עבר השבוע ברשת כמו אש בשדה קוצים. בכך נהנתה השמועה על מותה של הרשת החברתית הגדולה בעולם מאחת התופעות המרתקות של הרשתות הללו: אמפליקציה, הגברה משמעותית של עניין מסוים.

 

אני, למשל, קיבלתי בתוך יממה 20 מסרים שהפנו אותי לכתבה (אפשר למצוא אותה בחיפוש גוגל של "Facebook Exodus"). הם הגיעו בדואל, בטוויטר, בתוכנות המסרים המיידיים וכמובן בפייסבוק. עצם המהירות של מעבר השמועה מעידה על הרשת וסגולותיה.

 

אמהר להרגיע: אין בסיס לשמועות המורבידיות. ההגירה של מאוכזבי פייסבוק קיימת רק בדמיונה של העיתונאית שרקחה את הדיווח הזה, לא במציאות. עשרות טוקבקים וסערה זוטא בבלוגוספירה מיהרו להעמיד אותה על טעותה: פייסבוק חיה ובועטת. כמעט 100 מיליון מתחברים כל חודש. יותר מרבע מיליארד משתמשים רשומים בעת כתיבת שורות אלה. והם מעדכנים את הסטטוס שלהם, מעלים תמונות, משתעשעים במשחקים, ממלאים שאלונים, שולחים הזמנות, רוחשים ובוחשים. מקיימים חברה וחברוּת, בעשרות שפות.

 

למרות - או בגלל - איסור השימוש בכמה מדינות טוטליטריות, הנהירה לאתר גוברת בכל מקום שבו הוא מותר, וגם בכמה מקומות שלא. ובמקום שבו יש כל כך הרבה אנשים, וכה רבים מצטרפים מדי יום, יש גם מספרים גדולים של עוזבים. אבל בהחלט לא נראית (עדיין?) הצטמקות. כך שכן, השמועות על מותה של פייסבוק מקדימות את זמנן.

 מרק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק מרק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק צילום: בלומברג

 

יותר מחמש שנים לאחר היווסדה, פייסבוק היא חידה. סך הכנסותיה עדיין צנוע מאוד. הניסיונות לבנות מודל הכנסות שמבוסס על פרסום נתקלו בחומת ביקורת, ורובם קרסו. הערכות שווי של החברה לקראת הנפקה עתידית מתחרות זו בזו ומרקיעות שחקים (מיליארדי דולרים), השמועות על מועד ההנפקה מוסיפות לבלגן, והמאבקים סביב הבעלות על הרעיון ממשיכים גם היום, בבתי המשפט.

 

את תולדותיה הסוערים של פייסבוק מסכם רב המכר שהתפרסם בתחילת הקיץ, "The Accidental Billionaires". הסופר בן מזריך התמחה בכתיבה על הצלחות של סטודנטים מבריקים מ־MIT ומהרווארד; אחד מספריו הקודמים היה הבסיס לסרט "21", על הונאות בלאס וגאס, כך שאינטריגות, כסף והתחכמות אינם חדשים לו. כותרת המשנה של הספר על פייסבוק היא "סיפור על סקס, כסף, גאונות ובגידה", והוא נגוע בדרמטיות. אבל אולי דווקא בפופוליזם שלו חבויות תובנות. מזריך מתעד את העלייה המטאורית, כמעט חסרת התקדים, וגם את המהמורות שבדרך. הוא, אגב, אינו פוסח גם על הנקודה היהודית (רמז: גם הבוגדנות, גם הכסף, גם הסקס, לא רק הגאונות).

 

לצד קורות החברה והאתר, מסביר הספר איך פייסבוק מחדש את הקשרים החברתיים, את מושג החברות, ואת עולם התקשורת הבין־אישית של דור שלם. בתוך כך, העובדה שפייסבוק נוסדה על ידי זוג חברים קרובים, כמעט אינטימיים, שהיום אינם מדברים עוד זה עם זה, לא נעלמה מעיניו של מזריך. פייסבוק עצמה יציבה כרגע, אבל אולי מהתפרקותה של רעות המייסדים אפשר להכליל משהו על יציבותה של חברות וירטואלית, גרסת פייסבוק?

 

מה צופן העתיד לפייסבוק? האם גורלה יהיה כמו זה של האתר הישראלי חבר'ה, ושל רשתות חברתיות אחרות שדועכות או צפות בקושי? האם, למרות בריאותה והדומיננטיות הנוכחית שלה, גם פייסבוק תיעלם ותימוג?

 

למזריך, ההיסטוריון של פייסבוק, אין על כך תשובה. אני אסתכן ואומר שרשתות חברתיות אינן עומדות להיעלם. מיזם או אתר כאלה או אחרים יכולים להתחלף, אבל התופעה איתנה מאוד.

 

רשת חברתית מקוונת היא כמו הפיל במשל הסיני העתיק - מערכת ענקית, אפורה, בעלת זיכרון מדהים ועוצמה שקשה לתפוס. על ממדיה יעיד מספר המשתמשים בה. על האפרוריות אחראי הממשק הפרימיטיבי, הכמעט מעליב שלה - לא עדכני, לא מתוחכם, לא במיוחד יעיל. אם יש בה חן, הוא אינו בממשק. זיכרונה הארוך, כמו של פיל, מוזכר לעתים קרובות כעוד נקודת תורפה; כמעט בלתי אפשרי למחוק משהו שהוכנס, גם אם בטעות. ולעתים היא פיל בחנות חרסינה, בדריסת הפרטיות של המשתמשים. וכמו הפיל, אני לא ממליץ לנסות לתאר אותה רק מזווית אחת, כי כל אחד מאיתנו רואה רק פרספקטיבה מוגבלת של הענק הזה.

 

כך יוצא שלחידוש הזה, בן כמה שנים בסך הכל, צפויות עוד שנים ארוכות של שימושיות, הנאה וכוח עבודה. לא עיר רפאים, דווקא מצעד פילים. שייזהר מי שעומד בדרכם.

 

פרופ' שיזף רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול והמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. sheizaf.rafaeli.net

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x