שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הסוד של פישר: איפה משקיע בנק ישראל את יתרות המט"ח העצומות שצבר

"זה כמו הנוסחה הסודית של קוקה קולה" - כך מסבירים בבנק ישראל את החשאיות האופפת את מדיניות השקעת יתרות המט"ח שלהם, שכוללת גם בימים אלה אג"ח מגובות משכנתאות של ממשלת ארה"ב ואג"ח של שווקים מתעוררים. אבל זו לא השאלה היחידה שמרחפת מעל 54 מיליארדי הדולרים שבהם מחזיק הבנק

אמנון אטד 06:5812.08.09

בעוד כמה ימים, אחרי שישקע האבק על הדרמות הגדולות שיצר בנק ישראל בעשרת הימים האחרונים, נישאר עם השאלה המסקרנת מכולן, זו שהצליחה איכשהו לחמוק עד עכשיו מהשיח הציבורי: מה עושה בנק ישראל עם 54 מיליארדי הדולרים שמופקדים כעת בידיו? שאלה זו מעלה גם כמה וכמה שאלות משנה, חשובות לא פחות: כמה יתרות מט"ח צריכה ישראל? מיהם האנשים שמנהלים את כספי היתרות? היכן הם משקיעים אותם? מהי התשואה שהם משיגים? ומי בכלל מפקח על פעולותיהם?

 

התשובה על השאלה כמה יתרות מט"ח צריכה ישראל היא אולי התשובה הגמישה ביותר בארסנל התשובות של בנק ישראל. לפני שנתיים, למשל, הסביר הבנק כי רמת היתרות הרצויה היא 36 מיליארד דולר. עם תחילת מסע רכישות הדולרים, לפני שנה, הציב לעצמו בנק ישראל יעד יתרות של 40 מיליארד דולר, שתפח ארבעה חודשים מאוחר יותר ל־44 מיליארד דולר. היום, כאמור, אנחנו כבר עם יתרות של 54 מיליארד דולר, וארנקו של הנגיד עדיין לא אמר את המילה האחרונה. "מה שקרה בשנה וחצי האחרונות", הסבירו אתמול בבנק ישראל, "שינה את הגישה ביחס ליתרות המט"ח בכל העולם, ועכשיו התפיסה הרווחת היא כמה שיותר, יותר טוב".

 

 

 

רף הדירוג למדינות עלה

 

את הסכום האדיר של כספי היתרות, השווה כמעט לתקציב השנתי של כל משרדי הממשלה ביחד, מנהלת חבורה של לא יותר מ־30 איש, שליש מהם פעילים בחדר העסקאות של בנק ישראל. חוק בנק ישראל מציב סייגים ברורים להשקעת כספי יתרות המט"ח והאפשרויות די מצומצמות: פיקדונות בבנקים מסחריים, ניירות ערך של ממשלות או בערבותן, זהב ומטבע חוץ.

 

עד לפני שלוש שנים השקיע בנק ישראל את כספי היתרות רק במדינות מפותחות בעלות דירוג אשראי גבוה. בשנתיים האחרונות נוספו לרשימה יותר מעשר מדינות באסיה, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית. עם תחילת המשבר עשה בנק ישראל חשיבה מחודשת והחליט לצמצם סיכונים ולהעלות את רף הדירוג של מדינות היעד להשקעה.

 

ההרכב המטבעי של יתרות המט"ח והיכן בדיוק הן מושקעות נחשבים בין הסודות הכמוסים ביותר של בנק ישראל, שכן הם מעולם לא פורסמו. "כמו שחברת קוקה־קולה לא מפרסמת את הנוסחה הסודית שלה, גם אנחנו לא מפרסמים את הסוד העסקי שלנו להשגת רווחים", מסבירים בבנק ישראל. "מדובר ברגישות מדינית וזה לא לטובת בנק ישראל, אלא לטובת המדינה". חוק בנק ישראל החדש יחייב אמנם את הבנק לדווח על ההרכב המטבעי של היתרות, אבל בבנק ישראל מזדרזים להבהיר שהדיווח יהיה רק לאוצר ולא לציבור הרחב.

 

משקיעים גם במשכנתאות

 

אחד הפרטים המעניינים בהשקעת היתרות הוא ההחלטה שקיבל בנק ישראל בתחילת שנות התשעים להשקיע כ־4% מהכספים שברשותו באג"ח מגובות משכנתאות בערבות ממשלת ארצות הברית. גם במקרה זה, עם החרפת המשבר החליט הבנק לצמצם את השיעור המותר להשקעה בנכסים מגובי משכנתאות. "לא השקענו כספים בגופים כמו פרדי מק ופאני מיי שפשטו את הרגל", הבהירו אתמול בבנק ישראל, "והעובדה היא שנפגענו מהמשבר הרבה הרבה פחות מבנקים מרכזיים שמרניים אחרים".

 

השאלה האחרונה שנותרה היא שאלת הפיקוח על פעולות בנק ישראל בתחום השקעת כספי היתרות. "מדיניות ההשקעה של תיק היתרות נקבעת על ידי ועדה מיוחדת בראשות הנגיד", מסבירים בבנק ישראל, "והפיקוח המעשי עליה מתבצע בכמה מעגלים בבנק ומחוצה לו. השקעת היתרות היא יעד מספר אחת של מבקרת הפנים שלנו. ביקורת נוספת מקיים רואה חשבון חיצוני, שמפעיל מדיניות מרחיבה ואינו מסתפק בבדיקה של שמירה על קיום הנהלים. גם מבקר המדינה פעיל מאוד לאחרונה בתחום זה, ומדי פעם אנחנו יוזמים ביקורות בעלי אופי מיוחד, כמו למשל של עמיתים בכירים ביותר מבנקים מרכזיים אחרים". ביקורת ציבורית במובן המקובל של המילה על דרך השקעת היתרות אינה קיימת.

 

לא עמד במבחן התוצאה

 

"הביקורת הטובה ביותר על מדיניות השקעת היתרות היא מבחן התוצאה", ציינו אתמול בבנק ישראל, ודווקא בתחום זה השנה החולפת לא היטיבה עם הבנק. את התשואה של תיק היתרות נהוג להשוות לתשואת הסמן (benchmark), שהיא התשואה על תיק השקעות היפותטי הבנוי על פי כללי מדיניות ההשקעה של הבנק. בשנה שעברה השיג בנק ישראל תשואה של 5.95% על כספי היתרות- 0.2% פחות מתשואת הסמן. זאת לאחר שבכל עשר השנים הקודמות השיג הבנק תשואה שנתית גדולה יותר מתשואת הסמן. "מה לעשות, השנה האחרונה היתה מאוד קשה", הסבירו אתמול בבנק ישראל.

 

צדה השני של הפעילות המוגברת של בנק ישראל בשוק המט"ח הוא מבחן התוצאה: אחרי 13 חודשים של רכישות יומיות בסכום כולל של כ־27 מיליארד דולר הצליח בנק ישראל להעלות את שער סל המטבעות בכ־10% בלבד. חישוב פשוט מראה שהבנק השקיע כ־2.7 מיליארד דולר לכל 1% פיחות.

 

ההסתכלות הנכונה על כל הסיפור, אמרו אתמול בבנק ישראל, היא לא לאן הגענו, אלא היכן היינו עלולים להימצא ללא ההתערבות שלנו במסחר במטבע חוץ.

 

ההודעה המיוחדת שפרסם בנק ישראל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x