שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קריירה

רוצים למצוא עבודה? אל תשלחו טוויטר ממסיבת רווקים

הרשתות החברתיות משמשות גם ככלי עזר למעסיקים שתוהים על קנקנו של המועמד - דבר המחייב את מחפשי העבודה לעצב זהות וירטואלית מתאימה

הדר קנה 11:0102.08.09

אחד הטיפים המובילים בכתבות מהז'אנר של "איך להצליח בראיון עבודה", הוא לבדוק פרטים ברשת על החברה שמעוניינים להתקבל אליה, וגם על המראיין. אבל בשנים האחרונות כללי המשחק השתנו. הרשתות החברתיות צברו תאוצה, כולם חברים של כולם בפייסבוק, לינקד־אין וטוויטר, כולם כותבים בלוג שנון על החיים וכולם חשופים בגוגל. וכך לא רק הדו"חות הכספיים של החברות ותחביבי המנכ"לים מפורטים בהרחבה ברשת: מרואיין שחבריו העלו תמונות מביכות שלו לפייסבוק עלול לזכות בהערות כמו "אני רואה שנהנית ביום שישי" מהמראיין, ועובד שכבר יושב בבטחה בכיסאו עלול להיקרא לחדרו של הבוס בשל הפוסט האחרון שפרסם.

 

השימושים של המעסיקים ברשת מגוונים: החל בחיפוש עובדים דרך הרשתות, דרך חיפוש מידע אישי על העובדים לפני ואחרי העסקתם במקום העבודה וכלה בהעברת מסרים ומידע על החברה לעובדים ברשת חברתית פנימית.

כל המרואיינים לכתבה זו מדברים על החשיבות של נוכחות אינטרנטית; השאלה היא רק איך עושים את זה נכון.

 

חשבו פעמיים לפני שאתם חושפים פרטים בפייסבוק חשבו פעמיים לפני שאתם חושפים פרטים בפייסבוק איור: ליאב צברי

 

"כולם מחפשים ברשת"

 

השימוש ברשתות חברתיות כל כך פופולרי עד שיש מעסיקים שמחפשים עובדים רק דרכן. דניאל חן, סגן נשיא חברת התוכנה פנורמה וגם האחראי על שירות הלקוחות, משאבי האנוש והאדמיניסטרציה בחברה, מספר שהוא מוצא מועמדים רק ברשתות חברתיות.

 

"אני אחראי על גיוס עובדים בחברה, ואני גם פעיל מאוד ברשתות חברתיות", הוא אומר, "אם אנחנו רוצים לשכור עובד חדש, אני אתחיל לחפש בלינקד־אין. זו נקודת פתיחה טובה, כי היא מעניקה מידע מעונב על המועמד - עבר תעסוקתי ורקע מקצועי. משם אעבור לחפש עליו מידע בפייסבוק, שם אפשר לגלות מי החברים של המועמד, איך הוא מתנהג איתם ועל מה הם מדברים. ובסוף אבדוק אם הוא פעיל בטוויטר ועל מה הוא מדבר שם בצורה שוטפת. שם גם אוכל ליצור איתו קשר מיידי. אם יש למועמד גם בלוג, אכנס ואבדוק על מה הוא כותב".

 

ד"ר רומי מיקולינסקי, מנהלת מדיה חברתית בחברת אניבום, מוסיפה: "כשאני מחפשת מידע על מועמד לעבודה אני מסתכלת על האישיות הווירטואלית שלו. אם מועמד רוצה לעבוד בעולמות של רשתות חברתיות, חשוב שהפרופילים שלו בהם יהיו מעודכנים ויצירתיים. אני אחפש נוכחות מקצועית עם קריצה, שאראה שהאדם מכיר את הספרה החברתית".

 

שחר קמיניץ, מנכ"ל חברת התוכנה וורקליט, מסביר איזה מידע הוא מחפש על מועמדים ברשת: "לי אישית חשוב לראות אנשים פעילים ברשתות. זה מראה על פתיחות שיש לאנשים. לא משנה לי כל כך על מה המועמד כותב, העיקר שיופיע. אני תמיד מחפש בלוגרים בתחום המקצועי. אם אני מחפש טכנאי אני מנסה לראות את המקצועיות שלו באה לידי ביטוי בבלוג".

 

ניהול זהות דיגיטלית

 

ויש כמובן גם מידע שרצוי שלא ייחשף. מיקולינסקי נותנת דוגמה מובהקת למידע כזה: "כבר קרו מקרים שמישהו שלח הודעות טוויטר מפאב וסיפר שהוא בוויסקי הרביעי שלו. יש גם מקרים שאנשים מצטלמים במסיבות שיכורים ומעלים לפייסבוק. הם שוכחים שהאינפורמציה חשופה לבוס שלך, וזה יכול להיות בעייתי לחברות".

 

מחפש העבודה לא צריך להיכנס לדיאטת רשת, אבל הוא צריך להיות מודע יותר ומתוחכם יותר. לדאוג שפרופיל הרשת שלו לא יפגע בסיכוייו לקבל עבודה, אלא יעצים אותם.

 

"היום יש תופעה שאני קורא לה ניהול זהות דיגיטלית", אומר יריב לבסקי, מומחה בתחום שיווק טכנולוגיה ושירותים. לבסקי עובד כמנהל שיווק באחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל, וגם כותב בלוג בנושא טכנולוגיה ושיווק.

 

פייסבוק - מכשול בדרך לג'וב הבא? פייסבוק - מכשול בדרך לג'וב הבא? איור: יונתן וקסמן

"להבדיל מהחיים האמיתיים, באינטרנט כל מה שכתבתי אי פעם מופיע בלחיצת כפתור", הוא מסביר, "המידע הזה מהווה פן משלים לקבלת החלטה אם לקחת מועמד לעבודה. היום כל מעסיק מחפש את שם העובד בגוגל, לינקד־אין, פייסבוק, פורומים, טוויטר וכמובן בלוגים. אני רואה מי האדם ומה הוא עושה. נניח ששני אנשים מתחרים על אותה משרה - מתכנת. הראשון פעיל ברשת ומנהל פורומים על פתירת בעיות טכנולוגיות, נותן עצות בטוויטר וכותב מאמרים בנושא בבלוג אישי. השני רק ציין בדף שלו בפייסבוק כי הוא אוהב טכנולוגיה. ברור שהמעסיק יחשוב שהראשון הוא אוטוריטה רצינית יותר בתחום וירצה לקבל אותו לעבודה, גם אם בפועל הידע של שניהם זהה באיכותו".

 

לדברי לבסקי: "רצוי שמחפשי העבודה יקימו לעצמם ישות אינטרנטית בנושא שבו הם מחפשים קריירה עתידית. להחליט על קבלה לעבודה על סמך ראיון מועמדים זה פורמט שכבר פשט את הרגל. זה כמו להחליט על חתונה מבליינד דייט - אתה שופט אדם על פי מראה חיצוני ואתה חשוף להטעיות. לכן חשיבותו של האינטרנט גוברת".

 

גל מור, בלוגר מפורסם לענייני אינטרנט ומדיה ויועץ לפרויקטים בתחום האינטרנט, מייעץ לבלוגרים: "אם יש לך שאיפות לקריירה תדע שהמעסיקים הפוטנציאליים שלך נמצאים ברשת. אני ממליץ על כתיבת בלוג, במיוחד אם תחום העיסוק שלך הוא תקשורת ומדיה, אבל לא רק. אם אתה בעל ידע בתחום מסוים תשתמש בבלוג כהרחבה - כדי שמעסיקים יראו שיש לך נוכחות וירצו ללמוד עליך יותר. גם אם אתה לא מוכשר בכתיבה כדאי שתעלה תמונות רלבנטיות, תיתן עצות פרקטיות ותשתמש ברשת להעביר את המסר שאתה רוצה להעביר על התדמית האישית שלך".

 

הבלוג כוויטרינה

 

לפעמים השימוש ברשת הוא לא רק אמצעי להגיע למעסיק פוטנציאלי, אלא הוא גם כרטיס ביקור לעסק עצמאי. בלוגרים רבים משתמשים בבלוג שלהם לקידום צרכים מקצועיים. הבלוגרים מעידים שזה תורם להתפתחותם המקצועית ולמיתוג עצמי. נתאי פרץ, צלם העוסק בצילום סרטים משפחתיים ובעל בלוג בנושא, מסביר: “אני גר בפריפריה, קיבוץ רביבים בדרום. הדבר הזה היה יכול להיות מכשול רציני בקריירה שלי. הצלחתי להתגבר על כך באמצעות האינטרנט: אני משקיע הרבה בנוכחות שלי ברשת, יש לי בלוג מקצועי, אתר מושקע, טוויטר ופייסבוק".

 

לדבריו: “פעם צלם היה משקיע בוויטרינה שבחזית החנות צילום שלו ומציג שם את התמונות הכי יפות. היום אני משקיע באתר ובבלוג שלי. באתר אני שם קטעים מתוך סרטים שצילמתי, ותיק עבודות שמתעדכן מדי פעם. בבלוג אני נותן הצצה לשולחן העבודה שלי. אני כותב על דילמות שלי במהלך עשייה של סרט, משתף אנשים בתהליך העשייה והופך את הבלוג למקום שיחה פומבי. המיתוג האישי שלי מאוד חשוב לי. כבר קרה שהתקשר אלי לקוח שאמר לי שמבחינתו אני המומחה מספר אחת לסרטים משפחתיים בארץ. הוא לא הכיר אותי ולא פגש בי מעולם - הדברים נאמרו על סמך הבלוג שלי, וזהו הישג גדול מבחינתי".

 

גם יהונתן קלינגר, עורך דין ובעל בלוג העוסק בדיני מידע, מספר שהבלוג מסייע לו בחייו המקצועיים: "אני משתמש בבלוג שלי להעלות רעיונות לא בשלים בתחום המקצועי, ובאמצעותו מבצע תהליך חשיבתי. לעיתים אני מנהל מאבקים ציבוריים באמצעות הבלוג, כמו עכשיו, סביב החוק הביומטרי". קלינגר מספר כי בחודש האחרון נכנסו לבלוג שלו 14 אלף כניסות. “אני כותב בלוג כי יש לי צורך לכתוב, ואני משקיע בזה שעות רבות. היו אלי פניות מקצועיות בעקבות הבלוג. יש לי אפילו פוסט שהופך בימים אלו למאמר אקדמי. אני בטוח שהבלוג לא מזיק לפרנסה, למרות שאני גם כותב בו לעתים על חיי האישיים".

 

השניים מספרים שהם משקיעים זמן גם בקריאה של בלוגים מקצועיים אחרים. “סופר טוב חייב לקרוא סופרים אחרים ובלוגר טוב צריך לקרוא בלוגים כדי להבין טוב יותר את העולם והשיח", מסביר פרץ. השניים מספרים על חברים לרשת כגון עידו קינן, דבורית שרגל (ולווט אנדרגראונד), גל מור, שוקי גלילי ועוד אנשים שמנהלים בלוגים מקצועיים ואישיים. "נוצרה חונטה של בלוגרים בארץ שמכירים אחד את השני ומדברים זה עם זה", מסביר קלינגר. פרץ מספר כי הבלוגרים האחרים עזרו לו להבין תחומים חדשים: “הבלוג של ולווט אנדרגראונד עזר לי להבין מה זה עיתונות, ובעקבותיו אני קורא היום עיתון מזווית אחרת. שרגל מתפרנסת מכתיבת הבלוג שלה וזוהי דוגמה איך בלוג עוזר לבנות סטטוס ומעמד מקצועי".

 

טיפים לשמירה על מקצועיות ברשת

 

השתתף ברשת. לאינטרנט יש כוח, ובעידן של היום צריך נוכחות ברשתות החברתיות, מאחר שהן הפכו לכלי מרכזי לאיתור עובדים וקשרים עסקיים.

 

היה מודע לאינפורמציה שאתה מספק. השתתפות בפורומים מקצועיים וכתיבה על תחומי העיסוק מייצרת פרופיל מקצועי רציני.

 

שמור על שפה הולמת. אל תכתוב כל שטות שעולה לך לראש, אלא חשוב פעמיים לפני שאתה מפרסם.

 

חסום את המידע בפרופיל. בפייסבוק, אבל גם ברשתות אחרות, יש אופציה לחסום כל מי שאינו חבר שלך. כך תמונות שהעלית ודברים שכתבת לא יהיו נגישים בחיפוש פשוט בגוגל.

 

אם אינך מוכשר בכתיבה אל תכתוב בלוג. התמקד בתמונות ובמסרים קצרים שאפשר להעביר בפייסבוק או בטוויטר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x