שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי - ות"ת בוחנת שינוי התקצוב: איכות תועדף על כמות

תוכניות המגירה של הוועדה לתכנון ותקצוב הופכות ממשיות: גיבשה המלצות לחלוקה חדשה של עוגת ההקצבות, שלפיהן הישגיות במחקרים של מוסדות אקדמיים תועדף על פני מספר מסיימי תארים שני ושלישי

עמיר קורץ ונעמה סיקולר 09:5902.08.09

בראיון מעורר סערה שנתן ראש הפורום המייעץ לשר האוצר פרופ' עומר מואב לפני שבוע ל"כלכליסט" הוא טען כי מודל התקצוב הנוכחי של האוניברסיטאות בישראל אינו מעודד מחקר איכותי. לטענתו, משקל היתר הניתן למספר הדוקטורנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה יוצר אינפלציה של חוקרים באיכות נמוכה.

 

אף שיו"ר ות"ת הפורש, פרופ' שלמה גרוסמן, דוחה את הטענות בתוקף, הרי שהאקדמיה הישראלית עומדת לפני נקודת מפנה דרמטית. ועדה מיוחדת של הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) בוחנת את שינוי מודל התקצוב הקיים. "כלכליסט" מביא לראשונה את המתווה המסתמן של המודל החדש.

 

 צילום: גיא אסייאג

 

על הפרק, בין היתר, מתן משקל נמוך יותר למספר מסיימי תואר שני ומספר הדוקטורנטים באוניברסיטאות השונות בישראל, בצד הגברת החשיבות של הזכייה של המוסדות בקרנות מחקר תחרותיות.

 

פרופ' שלמה גרוסמן סיפר בראיון עמו שהוועדה החלה את הבדיקה כבר לפני כשנתיים, בראשותו של סגנו פרופ' אורי קירש. לדבריו, הוועדה מצאה במודל התקצוב הנוכחי לא מעט בעיות וכשלים, והחלה לגבש פרדיגמה של מודל תקצוב חדש ומשופר.

 

הוועדה עתידה להתייעץ בקרוב בוועד ראשי האוניברסיטאות ובוועד ראשי המכללות, ואף להציגו למשרד האוצר וליו"ר ות"ת החדש, פרופ' מנואל טרכטנברג.

 

ההכנסה העיקרית של האוניברסיטאות

 

ההקצבה הישירה של ות"ת היא מרכיב ההכנסות העיקרי של המוסדות להשכלה גבוהה. הקצבה זו נקבעת לפי מודל שפותח על ידי ות"ת עבור האוניברסיטאות, וחלקים ממנו אומצו גם לתקצוב המכללות. המודל כולל שני מרכיבים: הוראה ומחקר.

מרכיב ההוראה, שנועד לשקף את מספר מסיימי תואר ראשון ושני, נמדד בכל מוסד השכלה גבוהה לפי נוסחה: מספר הסטודנטים במוסד כפול התעריף כפול מקדם היעילות (שמשקף את שיעור הסטודנטים המסיימים את לימודיהם בזמן התקני שנקבע להם, בדרך כלל שלוש שנים לתואר ראשון ושנתיים לתואר שני). לצורכי המודל הגדירה ות"ת 12 תחומי לימוד: לכל תחום ותואר נקבע תעריף המתעדכן מדי שנה.

 

מרכיב המחקר נועד לשקף את תפוקות המחקר של אוניברסיטה לפי מדדים אובייקטיביים, לפי חמישה נושאים: זכייה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות, זכייה בתקציבי מחקר ממקורות אחרים (לא תחרותיים), מספר הדוקטורנטים, מספר מסיימי תואר שני במסלול עם תזה ופרסומים מדעיים (היקף והשפעה). לכל אחד מחמשת הקריטריונים ניתן משקל אחר לצורך קביעת תקצוב מרכיב המחקר.

 

בין תקצוב להוצאות על מעבדות וטכנולוגיה

 

הוועדה מצאה שהחלוקה לפי תחומי לימוד היא כללית מדי, ומרכזת באותו אשכול תחומי לימוד ומחלקות שההוצאות שלהן שונות. נוסף על כך, מצאה הוועדה כי המודל הקיים באוניברסיטאות אינו מביא בחשבון הוצאות שיש למחלקות השונות בגין מעבדות ומערכות טכנולוגיות שהתפתחו בשנים האחרונות.

 

עוד טענות עלו מצד המכללות בדבר העדפה למקצועות הנלמדים רק באוניברסיטאות - תחומי מחקר כמו מדעי החיים ומדעי הטבע. אלה טענו לאפליה נוספת לרעתן, על רקע ספירת מספר הדוקטורנטים והמאסטרנטים.

 

אחד הדברים שעשתה הוועדה היה ליצור "מניפה" רחבה יותר של תחומי לימוד, כדי לחדד את הבידול והפרדה בין תחומי הלימוד שונים. נוסף על כך, הוועדה עדכנה את תעריפי הלימוד של כל מקצוע, לרבות ההוצאות של כל מחלקה בכל חוג בשל חידושים ופיתוחים טכנולוגיים. כמו כן, הוועדה מצאה שישנה בעיה בחישוב מספר הסטודנטים בכל מוסד ובכל מחלקה, מאחר שלא הובאו בחשבון מעברים שנעשו בין חוגים או מוסדות.

 

הבעיה העיקרית: בתחום מדעי הרוח

 

בנוגע לרכיב המחקרי, שינוי משמעותי במודל החדש יאפשר לבחון את הפרסומים בתחום מדעי הרוח כדי לחזק אותו ולתקן עיוותים מהעבר. פרופ' גרוסמן מדגיש שבמדעי הרוח זוהתה בעיה קשה, מאחר שרוב המחקרים אינם מתפרסמים בעיתונות המדעית הרגילה. זו הסיבה שבימים אלה מבוצעת סקירה מקיפה של כל הוצאות הספרים הגדולות בעולם בתחום מדעי הרוח.

 

הוועדה אף מתכוונת להמליץ להפחית לחצי את המשקל הניתן למספר המאסטרנטים והדוקטורנטים. הוועדה חושבת שגם כך ישנם בוגרים רבים של תואר שני ושלישי בתחומים מסוימים שאין צורך בהם, ועל כן קריטריון זה אינו מבטא את עידוד המצוינות — מטרת מודל התקצוב. לעומת זאת, הוועדה עתידה להמליץ על הגדלת המשקל לזכייה של המחלקות השונות בקרנות תחרותיות. "לדעת הוועדה, ההתמודדות והזכייה בקרנות תחרותיות הן אחד הגורמים המעידים ביותר על מצוינות של מוסד או מחלקה בתוכו", אומרים בות"ת.

 

"עבדנו קשה על מודל תקצוב חדש שישנה את התעריפים שיינתנו למקצועות השונים, אבל עדיין הפרמטרים של המחקר יהיו העיקריים", אומר פרופ' גרוסמן. "הפרסומים האקדמיים, הזכיות בקרנות מחקר והדוקטורנטים, שבראייה שלנו מסמלים את המחקר בשיתוף הדור הצעיר, ימשיכו להיות מרכזיים כדי לעודד מצוינות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x