בכנס DEMO מתגמשים: גם חברות לפני השקה יורשו להציג את מוצריהן
כנס הטכנולוגיה האמריקאי, הנאבק בירידה דרסטית במספר המציגים שלו, מציע מסלול אלטרנטיבי: מצגת של דקה תמורת 5,000 דולר. האם החברות הישראליות יחזרו להציג בו, אחרי היעדרות מהכנס האחרון?
מפיקי כנס DEMO, הנחשב לכנס החשוב ביותר להצגת טכנולוגיות חדשות, החליטו השנה להרחיב את קריטריון החברות המציגות. השנה גם חברות שהמוצר שלהן נמצא בשלבי פיתוח מוקדמים - שלב האלפא - יורשו להציגו בכנס, בתנאי שהן מסוגלות להציג מוצר או שירות שכבר עובד. כנסי DEMO נערכים זה 18 שנה באפריל ובספטמבר בסן דיאגו שבקליפורניה, והם מאופינים בנוכחות גבוהה של משקיעים ואמצעי תקשורת מרחבי העולם, והחברות המציגות בהם מקבלות חשיפה נאה.
הפורמט המקורי של אירוע DEMO מאפשר לחברות להציג במשך שש דקות על הבמה מוצר שנחשף באירוע לראשונה (החברה המציגה יכולה להיות חדשה או ותיקה, אך המוצר עצמו חייב להיות מושק לראשונה במהלך האירוע). תמורת התענוג הן נדרשות לשלם כ-18 אלף דולר. עם החברות שהציגו לראשונה מוצרים חדשים בכנס נמנות סימנטק, יצרנית הכוננים הקשיחים ווסטרן דיגיטל, יאהו, סקייפ, הג'אווה של סאן, וגם כמה עשרות חברות ישראליות, בהן צ'ק פוינט, קומראנט (שנרכשה בידי רד האט), Worklight, JaJah ו-G.ho.st.
הפורמט הנוסף שמארגני הכנס מציעים כעת, המכונה "Alpha Pitch", הוא קיום מצגת מקוצרת בת דקה בלבד מול הקהל באולם, נוסף לדוכן תצוגה באולם המרכזי, תמורת 5,000 דולר. במסלול זה יורשו להשתתף חברות שגייסו עד 500 אלף דולר והמוצר שלהם מצוי בשלב האלפא (כלומר הן אינן חייבות להשיק את המוצר בזמן ההופעה בכנס, אך הן חייבות להציג את המוצר כשהוא פועל ברמה מסוימת).
פתיחת המסלול המקביל עשויה לרמוז גם על הקושי של DEMO לגייס מציגים לכנס במסלול הרגיל. בכנס האחרון, שנערך באפריל, הציגו 39 חברות בלבד, לעומת 72 מציגים בכנס שנערך בספטמבר 2008, בעת שסימני המשבר רק החלו. ב-2008 התקיים בגרמניה כנס DEMO אירופי, ביוזמתה של חברת שיווק שקיבלה את הזכויות לשימוש בשם, אולם הכנס, שבו הציגו כמה חברות ישראליות, לא קיבל את החשיפה התקשורתית שאפיינה את המקור האמריקאי.
שינויים נוספים צפויים
מוקדם יותר השנה הודיעה כריס שיפלי, היזמת והמפיקה של הכנס מאז 1997, כי הכנס הנוכחי יהיה האחרון שבו תהיה מעורבת, והיא מתכוונת להעביר את שרביט הניהול של הכנס למאט מרשל, יזם ועורכו הראשי של בלוג הטכנולוגיה VentureBeat.
מרשל, שישמש בכנס הנוכחי כמפיק-שותף ומהכנס הבא יהיה האחראי היחידי, שימש כעיתונאי טכנולוגיה בעיתון הסן חוזה מרקורי ניוז בשנים 2006-2001 ואז פרש כדי להקים את VentureBeat, הנחשב לאחד מאתרי חדשות הטכנולוגיה המועדפים על קהילת ההון סיכון. מרשל הודיע בעבר כי הפורמט של DEMO עתיד לעבור שינויים מסוימים, וככל הנראה פתיחת המסלול המיוחד לחברות בעלות מוצר טרם השקה אינו השינוי האחרון שיוצג בתקופה הקרובה.
אסף לב, לשעבר מנהל הפיתוח העסקי בחברת המחקר IDC ישראל וכיום יזם עצמאי, הרים את הכפפה. בשבועות האחרונים לב מחבר בין סטארטאפים רלבנטיים לאנשי DEMO. הקשר בין לב לשיפלי נוצר בעת שהצליח בשנה שעברה, במסגרת תפקידו ב-IDC, לארגן משלחת של שש חברות ישראליות שהציגו ב-DEMO מחוץ לתחרות בביתן הישראלי שהוקם לכבודם.
"בכנס האחרון של דמו שנערך באפריל השנה לא הציגה אף חברה ישראלית, לראשונה זה חמש שנים", מספר לב. "כריס שיפלי ביקרה בישראל כבר כמה פעמים, ובכל פעם היא מצהירה שהיא מחפשת טכנולוגיות ישראליות שיציגו בכנס. גם מאט מרשל מודע ליכולת של ישראל להפיק חברות חדשניות, ובשיחה שקיימתי איתו השבוע אמר שהיה שמח לו היו פונות יותר חברות מכאן. בתקופה שבה ההשקעות בחברות חדשות כמעט לא קיימת, גישה לקהלי יעד גדולים ואיכותיים כמו גם גישה ישירה יותר באמצעות העיתונות ללקוחות, היא נכס שאני כיזם חייב לקחת בשתי ידיים. נכון שאלפי הדולרים שיש לשלם עבור החשיפה בדמו בכפוף לתהליך סינון, זה לא גרושים, אבל האפשרויות האחרות עולות לא פחות ומביאות ערך נמוך משמעותי".
חשוב לציין כי החברות המגישות מועמדות עוברות תהליך סינון בידי אנשי DEMO, ומתוכן ייבחרו 30 חברות. במקביל פועלים ב-DEMO לשכנע גם חברות טייוואניות להגיש מועמדות לכנס, באמצעות גורמים מסחריים במדינה. המועד האחרון להגשת מועמדות להצגה בכנס הינו ה-31 ביולי.
"הפורמט מוכיח שלא צריך לבלבל את המוח"
שיפלי וצוותה מסיירים בעולם במהלך השנה, ובין השאר מעבירים סדנאות מיצוב ליזמים. לב, שהשתתף בסדנה האחרונה שהעבירה שיפלי בישראל לפני כמה שבועות, טוען שהעצות של שיפלי מתבטאות לא רק בדרכים להצגתה של החברה בזמן המוגבל שלרשותה בדמו, אלא בבניית המיקוד העסקי שלה לעתיד הרחוק.
עם זאת, הוא גם מבקש לשים בפרופורציה המתאימה את מגבלת הזמן של המצגת: "פורמט 6 הדקות המפורסם הוא הוכחה שלא צריך לבלבל את המוח בהצגת רעיון חדש אלא פשוט להדגימו. הרחבת הדיבור על החברה מתבצעת לא בפני קהל בעל כושר ריכוז מוגבל אלא בפגישות פנים אל פנים, שבהן המטרות מוגדרות והשיחה מותאמת לתחום העניין של המשתתפים. יזמים ישראלים שנוטים למיקוד יתר בביטים ובייטים של הטכנולוגיה, נאלצים בדמו להתמקד הרבה יותר בצד העסקי של החברה, במענה הניתן לבעיה אמיתית שיש ללקוחות, פרטיים או עסקיים, וזה עושה להם רק טוב".
מייקל ארינגטון, היזם הקולני של בלוג האינטרנט TechCrunch, האשים בעבר את מארגני DEMO כי הם רודפי בצע, וכי התשלום המופרז, לטענתו, שנדרש מהחברות המציגות מונע מחברות חדשניות ללא מימון מספק לקבל חשיפה. ארינגטון, המפיק כנס שבו מציגות חברות אינטרנט בלבד, אף קבע בהתרסה את מועד הכנס שלו ב-2008 בדיוק באותם ימים בהם נערך כנס DEMO, והצהיר כי המציגים לא נדרשו לשלם מאומה. שיפלי הגיבה בעבר כי המחיר הנגבה מהחברות משמש לשימור הרמה הגבוהה של האירוע ולצורך החשיפה התקשורתית שאותן חברות מבקשות, אך נראה כי בצוק העתים הבינו ב-DEMO כי ניתן גם לארוז מחדש את המוצר שהם מציעים במחיר השווה, יחסית, לכל סטארט-אפ.
