אזורי תעשייה - אסתטיקה של מקומות עבודה

לפחות שליש משעות היממה של האדם העובד חולפות עליו במקום העבודה. בפועל, רובנו מבלים במקום העבודה יותר משאנחנו נמצאים ערים בבית.

אבל הבית שלנו יפה; מקום העבודה לא. אם תערכו משאל קצר בסביבתכם, תגלו שמעטים מגדירים את סביבת העבודה שלהם כיפה. משרדים, קיוביקלים, חנויות, פסי ייצור; דומים זה לזה, קונקרטיים עד ערפול המבט. גם אם הם מעוצבים למשעי, במקרה, הסיכוי הסביר הוא שהם משעממים מאוד, בייחוד כשמבלים בהם שעות וימים ארוכים, באותו מקום, עם אותה נקודת מבט.

יש לכך סיבה, כמובן. בראש שרשרת המזון נמצא האדם שרוצה להרוויח כסף מזה שאנחנו באים לעבודה, מוקף אנשים שמדברים על מקסום, ייעול והידוק. חלל העבודה מתוכנן בהתאם: כך שיאפשר להכניס במרחב מוגבל כמה שיותר אנשים שיעשו עבודה כמה שיותר יעילה בכמה שפחות זמן. למשוואה הבסיסית מצטרפים לעתים גורמים נוספים: הצורך בבטיחות, הניסיון לנקש הפרעות, הדאגה לבריאות העובדים.

פונקציונליות היא מילת המפתח בתכנון הזה; בדרך כלל הדגש הוא על הפונקציונליות של העסק, לעתים יתחשבו המתכננים גם בנוחות העובדים. האסתטיקה מחוץ לתמונה, במקרה הרע. במקרה הטוב היא רכיב שולי, שמתערבב בקלות עם המגלומני, הקיטשי, הצעקני.

אבל לפעמים, מתברר, הפונקציונלי הוא האסתטי. מה שהמודרניזם באדריכלות הגדיר כ־Form Follows Function – העיקרון שלפיו האסתטי יכול להיות אך ורק נגזרת של הפונקציונלי – הוא מציאות יומיומית בחלק ממקומות העבודה. ממש בלי להתכוון, חלל העבודה היעיל להפליא מרשים בעוצמתו, בגודלו, בדחיסותו, בפרטים, בצבעים, בזוויות, באורות שלו. אם מקפיאים אותו לרגע, משחררים אותו מהעובדים ומהעבודה, הוא עשוי להתגלות כפיסת אמנות קטנה.

זה מה שאנחנו עושים כאן. בחרנו לבקר בחמישה חללי עבודה פחות מוכרים, כאלה שלזר קשה לדמיין איך הם נראים מבפנים. הם נבנו כדי לענות במדויק על המטרות המקצועיות שלהם – יעילות, בטיחות, איכות. נעשית בהם עבודה מצוינת. וכשמתבוננים בהם מבחוץ, הם גם מאוד יפים.

לא בטוח שמי שמבלים בהם את רוב יומם מבחינים בכך. האם האחות תעיד שחדר הניתוח יפה? האם המנקה בהאנגר המטוסים מרגיש כך כלפי מקום העבודה שלו? אולי גם חלל העבודה של כל אחד מאתנו עשוי להתברר כאסתטי, אם נקפיא אותו לרגע וננסה לדמיין איך הוא היה נראה אם היו מצלמים אותו לעיתון. (אדוה גופן-קיזלשטיין)

-----------------------------------------------------------------------------------------

ההאנגר - "42 יום להרכבת מטוס"

מתי פיתילון, סגן מנהל מפעל מטוסי המנהלים: "זהו ההאנגר המרכזי של מפעל מטוסי המנהלים של התעשייה האווירית, שבו מרכיבים את המטוסים מדגמים G-200 ו־G-150 (בתמונה). כאן מרכיבים את גוף המטוס, בתהליך שאורך 42 יום בממוצע. ההאנגר משתרע על פני 5,000 מ"ר, כדי שיוכל להכיל את כל קו העבודה על המטוס, והוא מחולק לתחנות עבודה. בקצהו האחד מרכיבים את מבנה המטוס ובקצהו השני את המערכות שבו, ממערכות חשמליות ועד מערכות דלק. בכל תחנה מצבת עובדים בהתאם לקצב העבודה והאספקה הנדרש - שבעה־שמונה, ובסך הכל 60-50 בהאנגר בכל רגע נתון; ובכל תחנה נמצאים כל הכלים הרלבנטיים לעבודה שם, הם אינם מועברים מתחנה אחת לאחרת. מכיוון שמדובר בעבודה פיזית, לאורך ההאנגר ממוקמים חדרים או מתחמים של מנוחה, שבהם יכולים העובדים להתרענן ולשהות בהפסקות. ההאנגר לא ממוזג, אבל במרבית עונות השנה שוררת בו טמפרטורה נוחה. הוא נשטף בסיום כל יום עבודה, וגם במהלכו, על ידי מנקות ומכונות שטיפה". (נעמה סיקולר)

מפעל מטוסי המנהלים צילום: ינאי יחיאל

מה צריך כדי להרכיב מטוס מנהלים יוקרתי?

1. שלט אזהרה. כשעובדים בתוך בטן המטוס במתח חשמלי גבוה, השלט נדלק ומזהיר עובדים אחרים בתחנה שלא להפעיל מערכות חשמליות
2. שואב אבק. גוף המטוס חייב להישאר נקי וסטרילי, חף מגופים זרים
3. הרצפה צבועה בצבע אפוקסי, ששומר עליה מפגיעת גופים זרים או חומרים כימיים
4. חלקי החיבור, ברגים ומסמרות בגדלים שונים. כל החלקים מאוכסנים במגירות קטנות עם כיתובים מתאימים
5. קסדה, שאותה חייבים לחבוש בעבודה בגובה או בהפעלת מנוף
6. אוזניות, שבהן נעשה שימוש בכל התחנות של המסמור, שבהן מחברים בין יחידות שונות של המטוס
7. מגירות הכלים. לכל מברג יש מקום מתאים, כך שבסוף היום אפשר לבדוק שכל הכלים חזרו למקומם
8. חולצות להחלפה. העובדים לובשים סרבלים לבנים, אבל הבלאי והלכלוך בסביבת העבודים דורשים לעתים להחליף את החולצה שמתחת
9. מאוורר שמצנן את סביבת העבודה בימים חמים, שכן ההאנגר אינו ממוזג 
   

-----------------------------------------------------------------------------------------

הסטודיו של דניאלה להבי - "חלון גדול שיכניס הרבה אור"

דניאלה להבי: "החלל הזה, שנמצא בסטודיו שלי על גג בניין תעשייתי בדרום תל אביב, משמש בעיקר את המודליסטית שעובדת בצמוד אליי, מרינה שיינין. הוא נבנה במיוחד לצורך הזה, וכדי להקל על תפירת המודלים יש בו חלון גדול לכיוון דרום, שמכניס הרבה אור ומאפשר לראות היטב את צבעי החוטים והעורות. דוגמאות העורות פרוסים תמיד לפניי ולפני אנשי הצוות שלי, וכך אנחנו יכולים לראות כל הזמן את העורות שישמשו אותנו בקולקציה הבאה ולבדוק איך כל דבר מסתדר עם שאר העיצובים. כך גם החוטים ודוגמאות האביזרים שעל הקיר — הכל שקוף, נראה לעין. זה מקל עלינו לבחור את האביזרים והצבעים ומאפשר לנו לשלוף אותם בקלות. הציוד הנוסף משמש את המודליסטית באופן יומיומי, ולכן כולו נמצא בחדר, כדי שיהיה נגיש לה כל הזמן. החדר שלי עצמי נמצא בסמוך, כדי שהמודליסטית ואני נהיה קרובות זו לזו, אבל יש לה חלל נפרד כדי לאפשר לה את הריכוז הנדרש למלאכה המורכבת של יצירת המודלים".

הסטודיו של דניאלה להבי צילום: ינאי יחיאל

1. חוט אדום. מהצבעים שמשתלבים טוב עם צבעי העורות, כמו אדום, חום, בז' ואפור, יש לפחות 20 גוונים
2. חוט כחול. משמש לדוגמה שעושים לקולקציית חורף 2010, שיהיו בה הרבה גוונים של כחול מעושן וטורקיזים כהים
3. דוגמאות של אביזרים. התכולה נבחרת בקפידה בהונג קונג, ומתחלפת פעם בשנה
4. הכיסא של מרינה שיינין המודליסטית, שכבר 12 שנה לא מוכנה להיפרד ממנו
5. דוגמאות לשילוב צבעים של עור בגוון מסוים עם חוט בגוון מסוים
6. מכונת זרוע עם שתי רגליים, מכונת תפירה לעור וחומרים עבים. משמשת את דניאלה להבי כבר 20 שנה, ועוברת שימון פעם בשבוע
7. חמור רגיל שנהפך למעמד לדוגמאות של עורות, שאותן מביאה דניאלה מאירופה
8. רצפת בטון מוחלק, הרצפה המקורית של החלל, עמידה מאוד ונוחה לניקוי
9. מכונת השחזה, שמרדדת את העורות שבהם יש קפל או תפר עדין
10. גלילי הבד משמשים לניסוי בטנות צבעוניות במודלים חדשים
    

-----------------------------------------------------------------------------------------

חדר הניתוח באיכילוב - "אוויר יכול רק לצאת, לא להיכנס"

מיכל עזרון, מנהלת מערך חדרי הניתוח: "בשנה שעברה נערכו במרכז הרפואי תל אביב 31,334 ניתוחים ב־26 חדרי ניתוח. במרכז חדר הניתוח נמצא החלל הסטרילי, ברדיוס של מטר וחצי ממיטת המנותח. בחלל הזה נמצאים הכירורג והצוות הרחוץ, והאחות עומדת לצד הכירורג ומגישה לו את הכלים הסטריליים שלהם הוא זקוק. מהאזור הסטרילי אין יוצא ואין בא. לחץ האוויר בחדר הניתוח חיובי, כך שכשפותחים את דלתות החדר האוויר שבו יכול לצאת, אבל אוויר מבחוץ לא יכול להיכנס. הרצפה עשויה מ־PVC, חומר שקל לנקות, עמיד לחומרי ניקוי ואינו גורם להחלקה גם אם נשפך עליו נוזל".

חדר הניתוח צילום: ינאי יחיאל

מה צריך לשם הסרת גידול סרטני מהגב ולקיבוע עמוד השדרה?

1. תומך ראש שמאפשר תנוחה מיטבית לניתוח ונוחה למנותח
2. Jekson Bed, שולחן מיוחד לניתוחי עמוד שדרה
3. עגלות ריקות שעליהן מניחים את אביזרי הניתוח הסטריליים
4. מנורות מתכווננות, שעליהן מולבש כיסוי סטרילי כדי לאפשר כיוון בעת הניתוח
5. קופסאות הברגים, ובהן הברגים שמשמשים לחיזוק חוליות הגב
6. Back table, משמש את האחות להכנת המכשירים. לאחר הוצאת הציוד, הסלסילות נשארות עליו כדי שהציוד הרזרבי יהיה זמין
7. חוטים וסכיני ניתוח, שאותם מגישה "האחות המסתובבת" ל"אחות הרחוצה", הסטרילית, שמעבירה אותם לכירורגים
8. האזור המיועד לרופא המרדים, ובו עגלת ההרדמה והחולצה המיוחדת של המרדימים
9. ברזי הגזים שמספקים לחדר הניתוח את הגזים הנדרשים (חמצן, N2O, CO2, ואקום)
10. מחשב אחות, לשימוש "האחות המסתובבת", שמתעדת את מהלך הניתוח
    

-----------------------------------------------------------------------------------------

חדר העיצוב של Tiny Love, חברה לייצור צעצועים - "כלי העבודה מזמינים לחשוב אחרת"

פרדי אבוקרט, מנכ"ל: "בחדר המעצבים שלנו נולדים צעצועי ההתפתחות של החברה, שמטפחים ומעוררים את היכולות והחושים של ילדים בשנתיים הראשונות לחייהם. כדי לאפשר למעצבים ליצור צעצועים כאלה, עוצב חלל פתוח ומואר באור יום, נעים ומעורר. החלל עשיר בחומרים, כדי ליצור סביבת עבודה מפרה ולהעשיר את עולם האסוציאציות ואת הגירוי הוויזואלי של המעצבים. הם מוקפים גם בצעצועים וברעיונות קודמים, כמו גם ברעיונות שעמיתיהם עובדים עליהם כעת, כמקור השראה. טביעות האצבע המוכרות של החברה, The Tiny touch, נמצאות לנגד עיניהם, עם זאת כלי העבודה הרבים והסוגים השונים של החומרים מזמינים אותם לחשוב אחרת ולצאת מהקופסה. בסמוך לחלל העיצוב נמצאים ארון ובו מגוון בדים שמשמשים אותנו, וכן קיר חומרים, שמציג את הפריטים השונים שמרכיבים את המוצרים - חומרים בטקסטורות שונות, עם יישומים ויכולות טכנולוגיות שונות. המגוון הזה בעצם מעורר את המעצבים לפתרונות מגוונים בחלקים השונים של הצעצועים".

חדר העיצוב צילום: ינאי יחיאל

מה צריך כדי להמציא עשרות צעצועים חדשים בשנה?

1. בד. לכל קולקציית צעצועים צבעי בדים משלה
2. מכונת תפירה. חלק גדול מהצעצועים רכים, ובפיתוח שלהם נעזרים בבדים, בחוטים, בסקוצ'ים, בכרית סיכות וכן הלאה
3. שקנאי שנמצא ממש עכשיו על פס הייצור, כחלק מסדרת המוצרים האחרונה
4. סקיצות. הרעיונות הראשוניים תמיד מתבטאים בסקיצות מהירות על הנייר
5. מניפת פנטון לבחירת הצבעים בעיצובים הגרפיים השונים
6. קטלוג פיגמנטים לבחירת תוספי הצבע להזרקות הפלסטיק
7. מודל חימר של ג'ירפה. פלסטלינה וחימר הם חומרי גלם מרכזיים ביצירת מודלים של הצעצועים
8. לוח חיתוך לעבודה על מודלים
9. חלקי מוצרים מפס הייצור, שמשמשים לנסיונות בדרך למוצר חדש
10. מנקי מקטרות, חומר גלם נוסף למודלים
11. בובות קנה מידה בגודל של תינוקות בני שלושה עד חמישה חודשים. מסייעות להתאמה מקסימלית של המוצר לילדים