במת כלכליסט: הצבעת אמון בחוק ההסדרים
על סעיפי חוק ההסדרים להיות מוצגים בפני הח"כים כ-9 חודשים לפני אישור התקציב בכנסת, כדי שאלה יוכלו לדון ברפורמות המוצעות ולהחליט האם הם מביעים אמון בממשלה
תומכי חוק ההסדרים
חוק ההסדרים נקבע ואושר על ידי הכנסת והממשלה, כך שפורמלית כולם תומכים בקיומו. אך למעשה לא כך הדבר. תומכי החוק הנלהבים (ובעיקר משרד האוצר) גורסים שהחוק מאפשר העברה קלה של כל הרפורמות הנדרשות במשק, בין השאר בתחום ההפרטות ובתחומי המים והחשמל.
אנשי האוצר טוענים בפומבי שחוק ההסדרים הוא תעודת הזהות הכלכלית של הממשלה ולכן יש להעבירו במסגרת התקציב. הם מסתירים את האמת - שתפקיד החוק הוא לעקוף את הצורך בדיון רגיל בכנסת ובוועדותיה, דיון שלדעתם יהיה ארוך ומייגע וללא תוצאות. ההנחה של אנשי האוצר היא פשוטה - הכנסת כגורם פוליטי סקטוריאלי ומפוצל לא תעביר רפורמות במשק משום שבכל רפורמה יש נפגעים ולכן היא תיצור סחבת או תצביע נגד החוק.
מניסיוני האישי, עמדת האוצר צודקת. אני זוכר שבתחילת שנות התשעים הבאתי חקיקה רגילה לביטול פטור מס קנייה על בירות באילת. ועדת הכספים נתנה לי גיבוי מלא, ושבוע לאחר מכן הגיע נציג עיריית אילת והעלה טיעונים רגילים וידועים. תוצאות ההצבעה היו 15 נגד מול אחד בעד, כי הרי מי יוותר על תומכים פוטנציאליים בבחירות.
ברור לי שרק חקיקות בעת משבר או במסגרת חוק ההסדרים מאפשרות רפורמות משום שיש בצדן סנקציה - אי־אישור החוק מביא לפיזור הכנסת.
מתנגדי חוק ההסדרים
המתנגדים הם למעשה כל מי שהם לא חלק ממשרד האוצר והממשלה, ובעיקר חברי הכנסת. הטענה העיקרית שלהם היא שכל הליך הדיון ואישור החוק הוא בלתי דמוקרטי למעשה, אף שפורמלית הוא מאושר בכנסת. לדעתם, האוצר אינו מכין באופן יסודי את החוק, הדיון בו הוא בוסרי ורק לאחר האישור בשלוש קריאות מתגלות הפרצות.
חברי הכנסת טוענים לכן שיש להעביר רפורמות בחקיקה רגילה, אף שגם הם יודעים שזה כמעט בלתי אפשרי. חוסר האמון בין האוצר לכנסת הוא כמובן הדדי והביא להידרדרות חוק ההסדרים. הסעיפים הם במספר אין־סופי, שטחיים בהצגתם המקצועית ומהווים בחלקם "עזים" לצורך השגת יעדים אחרים (כיום בעיקר לצורך הקפאת שכר בסקטור הציבורי).
מסקנה והמלצה
בהינתן המבנה הפוליטי הנוכחי בישראל, חוק ההסדרים הוא בלתי נמנע לדעתי ואישורו חייב לבוא עם אישור התקציב, כלומר כהצבעת אמון בממשלה ובכנסת.
אבל יש גם פתרון שיכול להניח את דעתם של המתנגדים: סעיפי חוק ההסדרים בנושאים שאינם תקציביים יוגשו לכנסת במרץ כל שנה, ויאושרו עם חוק התקציב בסוף דצמבר של כל שנה. מהלך זה יאפשר תשעה חודשי דיון בכל רפורמה, אך ימשיך את קיומה של הסנקציה לפיה אישור חוק ההסדרים, כמו חוק התקציב, הוא תנאי להמשך קיומן של הממשלה והכנסת.
דיון של תשעה חודשים בחקיקה הוא ראוי ומספק מבחינה מקצועית ופרלמנטרית ויאפשר דיון במסגרות שונות עם קבוצות הנפגעות או נהנות מסעיפי החוק, ויבטל את רוב "העזים" המוגשות בתקופת הצגת התקציב.
הכותב הוא יו"ר חברת פעילים לניהול תיקי השקעות ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה
