משה גפני: "שיהיה ברור לכולם - אני לא אשתנה"

אחרי כמה שבועות מותחים, מאז הבחירות ועד הקמת הממשלה, בחג הפסח האחרון יכול היה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לנוח לרגע. המערכה הסוערת בתוך מפלגתו על ראשות ועדת הכספים מול היו"ר המיתולוגי של הוועדה, ח"כ יעקב ליצמן, הסתיימה כשידו של גפני על העליונה.

בשבוע שעבר אישרה הכנסת באופן סופי את מינויו ליו"ר ועדת הכספים הקבועה, שהרכבה ייקבע בתוך שבועות ספורים. לאחר שזה יקרה, יחליף גפני את המנוחה הרגעית בהיערכות למאבק מול משרד האוצר. על הפרק: אישור תקציב המדינה הכפול, לשנים 2010–2009, וחוק ההסדרים ותוכנית החירום הכלכלית שיתלוו אליו.

האופוזיציה ביקרה את דחיית מועד אישור התקציב והפיכתו לתקציב כפול. אתה שותף לביקורת הזו?

"גם בכנסת הקודמת, כשעוד הייתי באופוזיציה, הייתי בעד לאשר את התקציב לפחות בקריאה ראשונה, כי היה ידוע שבגלל הקדמת הבחירות יחלפו חודשים ארוכים עד אישורו. לצערי זה לא קרה, ובגלל שהממשלה החדשה הוקמה רק ערב היציאה לפגרת הפסח, תמכתי באישור תקציב דו־שנתי. צריך להביא בחשבון שממילא אישור תקציב 2009 היה נעשה שישה חודשים אחרי תחילת השנה, ומיד אחריו היינו צריכים לאשר תקציב נוסף. זה גם היה נראה לא לעניין וגם היה מגביר את האי־ודאות במשק".

משה גפני צילום: אלכס קולומויסקי

שר האוצר יובל שטייניץ אמר שהוא הראשון שנכנס לתפקיד כאשר מתברר שלממשלה צפוי גירעון של 40 מיליארד שקל. אתה שותף להרגשה שלו?

"אני מודע לעובדה שאני נכנס לתפקיד בתקופה כלכלית קשה מאוד. לצערי הרב המשבר העולמי לא פסח על ישראל, והמשק נכנס למיתון קשה מאוד עם מידה גבוהה של אי־ודאות לגבי העתיד. העובדה שהכנסת הקודמת לא אישרה את תקציב 2009 והעובדה שכבר חודשים רבים לא היה שלטון מתפקד הגבירו את האי־ודאות, ועלינו יהיה לעשות כל שביכולתנו לשנות את המצב.

"עיקר העבודה של הוועדה בתקופה הקרובה יהיה לדון בתקציב ובמה שנלווה אליו, ולאחר מכן התפקיד העיקרי שלנו יהיה לעקוב אחרי ביצוע התקציב. בשעה כזו האחריות שלנו גדולה יותר מבעבר. הממשלה תצטרך לקבוע מהי המדיניות הכלכלית, ואני אדרוש שאנחנו בוועדה נהיה מעורבים בהכנת התקציב ולא רק באישורו. אני מקווה שנפעל בשיתוף פעולה בעניין הזה. היתה לי שיחה בנושא שיתוף הפעולה גם עם ראש הממשלה וגם עם שר האוצר".

אנשי האוצר יטענו שזה מנוגד לעקרון הפרדת הרשויות.

"זה ממש לא נכון שזה פוגע בעקרון הפרדת הרשויות, משום שאם מדברים על קביעת מדיניות, גם לי וגם לחבריי בוועדה יש עמדות בעניין. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר אנחנו במצב של גירעון גדול מ־40 מיליארד שקל. אם, למשל, המדיניות תהיה של קיצוצים בתקציב, המשמעות תהיה העמקת המיתון. הרי בכל העולם הממשלות מזרימות כספים למשק המקומי כדי שהוא ימשיך לפעול. צריך שישמעו גם את עמדתנו, שלא יבואו אלינו ויגידו: 'הממשלה כבר אישרה, עכשיו אתם צריכים לאשר'. זו שיטה לא נכונה וצריך לשנות אותה. את המדיניות צריך לקבוע במשותף".

"מקווה שילמדו מהר"

חבריה הוותיקים של ועדת הכספים לא יכהנו בוועדה הבאה, ובכנסת חוששים שמשרד האוצר יצליח להעביר בה בקלות יתרה נושאים שנויים במחלוקת. גפני עצמו יהיה אחד החברים היחידים בוועדה שהנם בעלי ותק וניסיון בנושאים התקציביים, וגפני מודע לעניין. "זה נכון, צריך שיהיו בוועדה חברים שמכירים את הנושאים לעומק, במיוחד בתקופה זו. לכן אני מקווה שיהיו בוועדה אנשים שלומדים מהר, בעיקר אם הם אנשים מוכשרים ובעלי ניסיון טרם הצטרפותם לכנסת", הוא אומר, ומיד מוסיף עקיצה בכיוונו של ליצמן: "אבל אני לא יכול להגיד לשום מפלגה מה לעשות, כפי שבסיעה שלנו לא היה אדם אחד שקובע מה עושים".

יש טענה שבתקופה כזו האוצר ינסה לנצל את מצב החירום בשביל לנפח את חוק ההסדרים ברפורמות שלא קשורות לתקציב. מה עמדתך בנושא?

"האוצר לא יכליל בחוק ההסדרים סעיפים שאין להם קשר במישרין למצב החירום או לתוכנית הכלכלית. אם הוא יביא אותם בכל זאת, הוא ייתקל בהתנגדות בוועדה ובכנסת. אני מקווה שהאוצר יודע את זה. אני התנגדתי לזה בעבר ואתנגד לזה גם היום".

אחרי שהאוצר יגיש לכנסת את התקציב הכפול ואת התוכנית הכלכלית, יעמוד לרשות הכנסת חודש בלבד כדי לדון בדברים ולאשר אותם.

"זה נכון שבפני הוועדה מונחת עבודה רבה מאוד. אנחנו נצטרך לעבוד קשה; המדינה זקוקה לתקציב באופן מיידי. אני חושב שזה בהחלט ריאלי לעשות את הדברים בתוך חודש. עם זאת, נצטרך לדון בבעיות שונות שניצבות בפנינו ולקבל הבהרות משפטיות לגבי מעמדו של תקציב 2010 למשל, ולגבי סוגיות כמו העברת העודפים התקציביים בין שנת 2009 לשנת 2010 והשאלה אם מדובר במסגרת תקציבית אחת או שתיים".

אחרי שתאשרו את התקציב, הכנסת לא תדון בנושאים התקציביים עד אוגוסט 2010 לפחות. נדמה כאילו המהלך של האוצר שמט מתחת לרגלי הוועדה את עבודתה העיקרית.

"את האמירה הזו שמעתי בכנסת גם משר האוצר הקודם, אבל מי שמכיר את הוועדה יודע שזה לא הולך לקרות. זו ועדה שלא נחה ויש לה המון עבודה, בכל הנושאים. במהלך התקופה הזו, למשל, נצטרך לעקוב אחר צורכי המשק בשביל לראות אם צריך לעשות שינויים בתקציבים שאושרו. אני אקדם בוועדה נושאים בתחום התעסוקה, וסוגיות של סיוע ממשלתי בנושאי החינוך, הבריאות והרווחה. נוסף על כך, אמשיך לקדם גם בתפקידי החדש נושאים סביבתיים. באוצר ובכנסת צריכים לדעת שאני לא הולך להשתנות. מי שרוצה לראות אותי בוועדת הכספים שונה ממה שהייתי קודם, טועה. אני מודע לאחריות של יו"ר הוועדה, שהיא קריטית מאוד בעידן הזה, ואני לוקח אותה על עצמי בכל הכבוד הראוי לה".

"הסחטנות היא עלילת דם"

אתה ידוע גם כחבר כנסת שמקדם את הנושאים החברתיים, אלא שכעת אתה תהיה נתון ללחצים של משרד האוצר לקצץ בשירותים חברתיים בשל המשבר. איך תתמודד עם הפלונטר הזה?

"זה לא פלונטר. המשמעות של מדינה היא שצריך לדאוג לכולם. מדינה היא לא מפעל כלכלי והיא צריכה לדאוג גם לחלשים בחברה. הנושאים הכלכליים הם קריטיים וחשובים, אבל הם לא הנושאים היחידים. זה לא נכון לדאוג רק שמבחינה כלכלית הכל יהיה מסודר, אבל אנשים יתגלגלו ברחובות והסביבה תהיה מזוהמת".

לאורך השנים האשימו את החרדים בסחטנות, אבל למעשה בהסכמים הקואליציוניים החדשים מרבית הדרישות שלכם נכנסו לבסיס התקציב. האם זה אומר שהגיע הקץ למשברים של הרגע האחרון סביב דיוני התקציב?

"מטיחים בנו תמיד שאנחנו מעוניינים שהחינוך החרדי לא יהיה בבסיס התקציב בשביל שבכל שנה יבואו לחזר אחרינו, אבל זו עלילת דם. אנחנו נאבקנו כל השנים בשביל שהנושאים הללו יהיו בתוך התקציב. אני מקווה שמדובר בתחילתו של עידן חדש, שבו הכל יהיה על השולחן ולא מתחתיו. עם זאת, לא הכל נכנס לבסיס התקציב, ולכן המאבק לא הסתיים".