כשני שלישים מצי הרכב של שלמה SIXT מגיעים משלושה יבואנים
עיון בדו"חות הכספיים של החברה מלמד כי שלושת היבואנים הם דלק מוטורס, כלמוביל ו-UMI. יתר צי הרכב מתחלק בין שבעה יבואנים
קרוב לשני שלישים מצי הרכב שבבעלות שלמה SIXT, חברת הליסינג והשכרת הרכב הגדולה בישראל, מקורו בשלושה יבואנים - כך עולה מעיון בדו"חות הכספיים של החברה המתפרסמים היום (ה). שלושת היבואנים הם דלק מוטורס, יבואנית מאזדה ופורד, כלמוביל, יבואנית יונדאי ומיצובישי ו-UMI, יבואנית
שלמה SIXT, הפועלת תחת חברת שלמה אחזקות שבבעלות שלמה שמלצר, השיגה השנה רווח נקי של 54 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 92 מיליון שקל ב-2007, צניחה של כ-41%. החברה מייחסת את הירידה ברווחים לגידול בהוצאות המימון שמקורן בעליית המדד ושינויים בשערי המטבע.
במהלך המחצית השנייה של 2008 ספג ענף הליסינג מכה קשה: עצירת מקורות האשראי מחד והציפייה להפחתת מס הקנייה על רכב חדש מאידך הקפיאו את הפעילות בענף. למרות המשבר, הכנסות פעילות הליסינג וההשכרה בשנת 2008 עמדו על 1.86 מיליארד שקל, עלייה של 12.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ב-SIXT מעריכים שהעלאת שווי השימוש, שהחלה בינואר 2008 ותתבצע מדי תחילת שנה עד 2011, לא תשפיע מהותית על פעילות החברה, כלומר שהביקוש לשירותי רכב צמוד יישאר זהה או יקטן ברמה נמוכה.
אחד התוצרים של המשבר בענף הרכב הוא המגמה להאריך עסקאות קיימות או פנייה למסלול של השכרת רכב לטווח של 12 חודשים. החברה מעריכה שהתרחבות המשבר הכלכלי עלולה הפעילות בתחום לקטון ו"חברות עשויות לעבור לניהול צי כלי רכב באופן עצמאי", קרי לחזור למודל שהיה נהוג לפני כעשור. "מדובר באחד הסיכונים שחובה עלינו לציין בדו"ח", מסביר ניר גלילי, מנכ"ל החברה, שמוסיף כי במידה והמשבר הכלכלי יימשך לקוחות עלולים לוותר על חכירה או שכירת רכב.
במהלך 2008 מכרה שלמה SIXT כ-17 אלף מכוניות משומשות, אלפיים יותר מאשר בשנת 2007. לדברי גלילי, אחת ההשלכות של המשבר הכלכלי היא הדרישה ההולכת וגוברת למכוניות משומשות, מה שבא לידי ביטוי בעלייה בביקוש למוצר במהלך השנה החולפת. נתון מעניין נוסף מתייחס לפעילות החברה אל מול יצרני מכוניות סיניים: שלמה SIXT פועלת מזה כארבע שנים ברומניה בתחום ההשכרה וחכירת רכב. באוגוסט 2008 דיווחה החברה על כוונתה לשווק מכוניות מתוצרת סין ברומניה, אולם על פי דיווחי החברה בדו"ח זה, כיום לא מתקיים מגע עסקי בין יצרני מכוניות בסין לבין החברה הבת ששוכנת באירופה. גלילי מציין שהחברה לא זנחה את הרעיון והיא עשויה לשוב אליו בעתיד.
