• תפריט
בארץ

דו"ח המבקר: עיריית ת"א קידמה תוכניות בניגוד לחוק

במתחם מדרון יפו בוצעו עבודות פיתוח בניגוד להוראות תוכנית המתאר הארצית לחופים ולפני שהתקבל אישור ממוסדות התכנון. התוכנית במתחם מנשיה אושרה ע"י הוועדה המקומית בהליכים מקוצרים - בלי שהיתה הצדקה לכך

שי פאוזנר 12:0125.03.09

אחד מהפרקים הרבים אותם מקדיש מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לתחום הנדל"ן, בדו"ח הביקורת לשנת 2008 על התנהלות השלטון המקומי, עוסק בשתי תוכניות שנויות במחלוקת של עיריית תל אביב - "מדרון יפו" ותוכנית "מתחם התחנה" שבשכונת מנשיה בדרום העיר.

 

בתחילת שנות האלפיים החליטה העירייה לבצע שני פרויקטים של פיתוח עירוני, באזורים שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל. את הפרויקטים ביצעה העירייה, באמצעות החברה העירונית עזרה ובצרון. בתקופה זו, כבר כיהן רון חולדאי כראש העירייה, ויו"ר הוועדה המקומית היה מנחם לייבה, מנכ"ל העירייה. עד סוף 2005 שימש דני קייזר מהנדס העירייה ואחריו כיהן בתפקיד זה חזי ברקוביץ'.

 

אמפיתיאטרון, מגרשי חנייה ואתר תצפית - לא חוקיים

 

על פי המבקר, במדרון יפו - שטח של כ־300 דונם לאורך חוף הים מדרום לנמל יפו, ששימש עד 1988 אתר לפינוי פסולת בניין - ביצעה העירייה עבודות בנייה ופיתוח נרחבות, לשם הקמת פארק של כ־200 דונם. זאת, בניגוד להוראות תוכנית המתאר הארצית לחופים, תמ"א 13, ותוכנית מתאר מדרון יפו, הקובעות במפורש, שלא תורשה כל בנייה בשטח שהתוכנית חלה עליו, לפני שתיבחן ותאושר תוכנית מפורטת במוסדות התכנון - הוועדה לשמירת הסביבה החופית והוועדה המחוזית.

 

המבקר קבע כי עצם החלטתן של העירייה והוועדה המקומית לוותר על הכנה ואישור של תוכנית מפורטת למדרון יפו, היא סטייה מהליכי התכנון הנדרשים, כדי להבטיח שמירה על ערכים ואינטרסים ציבוריים שונים. בשל החלטת העירייה לפתח את מדרון יפו, לפני הכנתה ואישורה של תוכנית מפורטת, נעשו בו עבודות ללא היתר בנייה ובין השאר הוקם במקום אמפיתיאטרון, הוכשר שטח של כמה דונמים לשלושה מגרשי חנייה, שוקם קיר ים במקום והוקם אתר תצפית.

 

כתוצאה מהקמת הפארק ללא תוכניות מפורטות, נמנע מהעירייה להקים את מבנה השירותים הסניטריים שהיא עצמה תכננה להקים בפארק לשימוש המבקרים. פארק, שאורכו כ־1,100 מטר ושטחו כ-200 דונם הוקם, אפוא, בלי שיהיה בידי העירייה לספק למבקרים פתרון הולם בתחום זה.

 

הליך מקוצר - ללא סיבה

 

מתחם התחנה שבמנשיה בדרום העיר, על גבול נוה צדק, הוא שטח של כ-20 דונם ועליו מבנים ששימשו תחנת רכבת ובית חרושת טמפלרי בתקופת השלטון העותמני, שחלקם יועדו לשימור. ב- 2003 החליטה העירייה להקים במקום מתחם בילוי, תרבות ופנאי. העבודות החלו בשנת 2006.

 

לפי דו"ח המבקר, במתחם לא הורשתה כל בנייה לפני אישור תוכנית מפורטת, אך נקבע כי הוועדה המקומית תהיה רשאית להתיר בנייה בשטח זה, אם יתברר שהדבר לא יפריע לתכנון בעתיד. המבקר קובע כי העירייה והוועדה המקומית בחרו לפתח את מתחם התחנה בהליך מקוצר, בלא שהיו להן נימוקים ממשיים שיצדיקו בחירה זו.

 

מתחם התחנה במנשייה. במתחם לא הורשתה כל בנייה לפני אישור תוכנית מפורטת מתחם התחנה במנשייה. במתחם לא הורשתה כל בנייה לפני אישור תוכנית מפורטת צילום: אוראל כהן

 

עפ"י המבקר, התנאים בהוראות התוכנית מתירים בנייה ללא הכנת תוכנית מפורטת במקרים חריגים - שלא התקיימו במקרה זה. רצון העירייה לייעד את המתחם לבילוי, תרבות ופנאי - אינו עומד בקנה אחד עם התוכניות החלות על השטח.

 

המבקר סיכם את הביקורת על עיריית תל אביב בכותבו, כי יש לראות בחומרה את הממצאים שהועלו בדו"ח, בעיקר משום שאלו נבעו מפעולתן של רשויות ציבוריות המופקדות על תקינות הליכי התכנון והבנייה. המבקר קורא למינהל מקרקעי ישראל להבטיח, שהעבודות במתחמים האמורים ייעשו על-פי תוכניות מפורטות ומאושרות, שנבחנו ואושרו בידי מוסדות התכנון המוסמכים.

 

עיריית תל אביב: העבודות נועדו לשפר את חזות המתחמים

 

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "פרטים רבים המצויים בדו"ח שגויים. עם זאת, כיוון שעמדותיה העקרוניות של הביקורת אינן מקובלות על העירייה, לא מצאנו לנכון לעסוק בפרטים שבכל מקרה אינם משנים את התמונה כולה. לגופו של עניין, מדובר בשני פרוייקטים ציבוריים מהמעלה הראשונה אשר הן המדינה והן העירייה התגייסו כמיטב יכולתן תוך תיאום ושיתוף פעולה להוציאם כדין מן הכוח אל הפועל.

 

"שני הפרוייקטים - מדרון יפו ומתחם התחנה - סבלו מהזנחה רבת שנים ופעולותיה של העירייה נועדו לשפר את חזות מתחמים אלו ולשמר את ערכם ההיסטורי, תוך פתיחתם לציבור הרחב".

 

בעניין מדרון יפו כותבים בעירייה, כי "למתחם נשפכו במשך עשרות שנים כעשרה מיליון טונות פסולת בניין שלא כדין, שיצרו מפגע ויזואלי, אקולוגי וחברתי. מסיבות אלו, פעלה העירייה לקידום פיתוחו של מתחם זה ככל הניתן, טרם אישורה של תוכנית מפורטת, על ידי סילוק ערימת הפסולת ופעילות נלווית שכללה יציקת משטחי בטון, על מנת להתמודד עם בעיות הסחף ואי היציבות של הקרקע עקב הסמיכות לים, בעיות שעלולות לגרום לסיכון של חיי אדם וגם של ערכי טבע.

 

"בעקבות הערות הביקורת תבחן העירייה את האפשרות להוציא היתרים גם לעבודות פיתוח אלה, שאין כרוך בהן ניצול אחוזי בניה כלשהם", נמסר בתגובת העירייה. "נחזור ונציין כי המסה הקריטית של העבודות הינה פינוי פסולת שהושלכה שלא כדין ואינה מחייבת היתר. ברור כי לצורך פיתוחו המלא של הפארק, תתחייב תכנית מפורטת על פי התכנית. עוד נציין כי עבודות הפיתוח נעשות בידיעת מינהל מקרקעי ישראל ובתיאום איתו ולפיכך העירייה לא מוצאת פגם כלשהו לכך שלא קיבלה בכתב את אישורו של ממ"י לעבודות אלה. העירייה גאה במה שנעשה עד כה בפארק".

 

על מתחם התחנה במנשייה כותבים בעירייה: "טענת הביקורת כי למתחם אין תוכנית מפורטת איננה נכונה משום שעל המתחם חלות תוכנית 1200 ומכוח הפניה שבה גם תוכנית יפו A. בנוסף, אין מדובר כלל בבנייה חדשה, אלא במתחם המיועד לשימור, ובשימוש במבנים הקיימים במסגרת פעולות השימור. העקרונות בדבר הצורך בתכנון מפורט טרם בנייה אינם רלוונטיים, משום שאין מדובר בעיקרו של דבר בבנייה אלא בשימור ושיחזור הקיים. פיתוח המתחם במובנו הפיזי עוקב אחרי מגמות השימור ומבקש לשמר את המבנים ואת המתחם במתכונתם המקורית ככל שניתן. מטעם זה לא ברור איך ניתן לטעון ברצינות כי הבנייה הנעשית בשטח עשויה להפריע לתכנון בעתיד, כאשר ברור לחלוטין מהו התכנון בעתיד ואיך תראה הבנייה לפי תכנון זה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x