שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

המומחים לדיני עבודה: "נשק השביתה לא שמיש כרגע"

חמישה מהמומחים המובילים בארץ התכנסו במערכת "כלכליסט" לדון בהשפעת המשבר על יחסי העבודה - הפיטורים הנרחבים, הקשחת עמדת בתי הדין נגד ארגוני העובדים ונטרול נשק השביתה. "העובדים הם אחים לצרה" או ש"לא כל הוועדים מבינים שמשהו קרה פה"

עידן גרינבאום ומיקי פלד 11:5823.03.09

נשיא בתי הדין לעבודה השופט סטיב אדלר הפתיע את באי הכנס של האגודה למשפט העבודה בסוף השבוע, כאשר אמר כי המשבר הכלכלי מחייב חשיבה מחודשת בתביעות ובסוגיות השונות שיובאו לפתחו של בית הדין לעבודה. "אנחנו לא יכולים להתעלם מהמשבר העולמי ומהשלכותיו בארצות הברית ובאירופה. אין ספק שמה שקורה שם משליך על ישראל, ואנחנו נצטרך לחשוב ולשים את העובדות האלו מול עינינו", אמר אדלר ועורר לחשושים רבים באולם.

המסקנה הברורה מדבריו של הנשיא אדלר היא שגם תחום דיני העבודה, שלעתים עשוי להיראות כבועה משפטית שאינה תלויה במשתנים חיצוניים, יושפע מהמשבר הכלכלי הגדול שנחת על המשק הישראלי בעקבות העולם כולו. ואכן, כל המשתתפים בפאנל "כלכליסט" ל"יחסי עבודה במשבר" שנערך אתמול, הסכימו כי יחסי העבודה במשק, הנשענים על חוקים, צווים ונוהגים, נכנסים עתה לשלב אחר מזה שהיינו רגילים אליו.

 


 

במה שונה המצב הנוכחי מזה ששרר בשנים האחרונות?

עו"ד בני כהן: "ברור לי שכאשר הנשיא אדלר אומר דברים כאלה בפורום פתוח, אזי בפורומים סגורים של שופטים נאמרים דברים ברורים עוד יותר. משמעות הדבר היא שבתי הדין יקשיחו את עמדתם נגד עיצומים וזכות השביתה. אני לא רואה כרגע אפשרות שבית דין לעבודה לא ייתן צו מניעה נגד שביתה שנושאה שכר, ומצב זה הוא בעוכרי עורכי הדין שמייצגים עובדים. בית הדין יתערב יותר בתוכן הדרישות של עובדים בעת הכרזת הסכסוך - יותר משעשה לפני חצי שנה".

 

עו"ד נחום פינברג: "אני רוצה להאמין שזה אכן המצב, אלא שהייתי מחליף את המילה 'מקשיחים' במילה 'מתאימים'. אני חייב לציין שאני גם לא רואה כרגע עובדים שייצאו להפגין כדי לקבל תוספות שכר; אלו צריכים להיות עובדים שאינם מבינים את המציאות שבה אנו חיים".

 

עו"ד ארנה לין: "אכן, אני לא חושבת שנראה בעתיד הקרוב מאבק על תוספות שכר שמגיע אל בתי הדין. בהתאם, אני מצפה מהשופטים להבין שהעובדים זכאים לסעד, גם אם המעסיק שמופיע לדיון מציג מצב עסקי קשה".

 

פרופ' פרנסיס רדאי: "נשק השביתה אינו שמיש כרגע ולכן יש לצפות שבתי הדין לעבודה יפנו מקום לאכיפת ההסכמים הקיימים. הכוח נמצא כרגע כולו אצל המעסיקים, אפילו יותר מאשר במצב 'רגיל' של המשק".

 

עו"ד שי תקן: "אנחנו עוסקים יותר ויותר בסכסוכים כלכליים ולא משפטיים, ולבתי הדין יש פחות כלים לדון במקרים כאלה מאשר במקרים שהם משפטיים במובהק - כלומר כאלה שמדובר בהם על אי־קבלת זכויות וכדומה. לזכות הנשיא אדלר ייאמר כי הוא מבין את המצב, ולכן הוא מנסה להעביר סוגיות כאלה אל שולחן המשא ומתן".

 

ועדי פעולה אד־הוק

 

המשבר היה אמור להיות שעתם היפה של עורכי הדין לדיני עבודה, שבה עובדים ומעסיקים מתדפקים על דלתם בבקשה לשלל עצות. אולם בניגוד למקומות העבודה המאורגנים באמצעות ההסתדרות, שבהם גם לעובד וגם למעסיק ישנה כתובת, הרי שבחברות ההייטק, בגופים הפיננסיים ובחברות פרטיות אחרות שפיטרו עובדים בחודשים האחרונים - הסיפור מסתבך לשני הצדדים.

 

עו"ד לין, המלווה כמה מוועדי העובדים הגדולים במשק, סיפרה בפאנל כי בשל המצב התחילו עובדים רבים להתארגן ברמה של ועדי פעולה אד־הוק, במטרה למנוע פיטורים שרירותיים או להשיג פיצויים גדולים יותר. ועדי פעולה אלה פועלים בדרך כלל בלי להצטרף להסתדרות או לארגון עובדים אחר.

 

"בסופו של דבר, הבעיה העיקרית נמצאת אצל העובדים הלא־מאורגנים, ואני רואה שיותר ויותר עובדים במקומות כאלה לוקחים את גורלם בידיהם ומקימים ועד פעולה. החוק מאפשר לקבוצת עובדים להתארגן בקבוצה גם בלא הצטרפות לארגון עובדים יציג כמו ההסתדרות", אמרה לין.

 

אבל גם היא מודה שבמצב הנוכחי, לעורך דין יהיה קשה להוכיח לבית המשפט כי פיטורים כלשהם נעשו ממניע בלתי כשר ולא במסגרת התייעלות הכרחית של המעסיק. "לפעמים, כל שנותר לעורך הדין לעשות הוא לברר שהעובד קיבל את התנאים שמגיעים לו כתוצאה מהפיטורים".

 

עו"ד פינברג: "כמות העבודה שלנו הוכפלה. הלקוחות שלי, מעסיקים, פונים אליי ושואלים איך מתייעלים נכון או איך מקצצים בלי לעבור על חוקי העבודה. אני רואה תופעה שלפיה לא כל הוועדים מבינים שמשהו קרה פה בחצי השנה האחרונה - אף על פי שיש גם לא מעט ועדים שמבינים זאת. לצערי, ישנן פעמים שבהן הגענו לסיכום עם ועד עובדים בנוגע להפחתת שכר או הקפאת תוספות, אך דווקא בהסתדרות לא הסכימו לחתום על ההסכם, וללא אישור שלה - ההסכם עם הוועד לא תקף.

 

"צריך להבין שאנחנו היום במצב שבו קיצוץ שכר, או אפילו פיטורי עובדים, יכולים להפריד בין מפעל שיחיה לבין מפעל שייסגר. אין כמעט מעסיקים שמנצלים את המצב כרגע כדי לעשות איזשהו 'טיוב עובדים' - כלומר לפטר עובדים יקרים ולהביא עובדים זולים במקומם - או שמפטרים רק בשביל לקצץ, אף שמצב החברה שפיר".

 

קלפים פתוחים

 

עו"ד תקן, חבר במעגל הסגור של יועצי יו"ר ההסתדרות עופר עיני, חולק על דבריו: "הגישה שלנו היא שהמעסיקים והעובדים הם בעת הזו אחים לצרה, והמטרה שלנו היא להציל את המפעל במינימום נזק לעובדים. אנחנו בהסתדרות משחקים בקלפים פתוחים, ואני מצפה ממעסיק לפתוח גם הוא את הקלפים כשהוא מבקש מהעובדים לוותר על זכויות כלשהן בשל המצב".

 

עו"ד כהן: "היום כולם פוזלים לצדדים כדי לראות איזה ועד ויתר על תוספת או הסכים לקיצוץ שכר, ולומדים אחד מהשני. כך, לדוגמה, ההחלטה של לואי רוט (יו"ר ועד עובדי לאומי - מ"פ) לוותר על חלק מתוספות השכר שמגיעות לו בשל מצב הבנק, גרר אחריו גם את עובדי דיסקונט שוויתרו על ימי חופשה או מתנה לחג. למעסיקים אני יכול לומר שזה לגיטימי לפטר עובדים כדי להגדיל את הרווח או לעבור לרווח, אבל חשוב לדעת שיש חלופות לפיטורים, כמו ניצול ימי חופשה".

 

לדעתה של פרופ' רדאי, המשבר הנוכחי הוא רק עוד שלב בתהליך ארוך של שינוי ביחסי העבודה. "מה שקורה עכשיו זה בדיוק מה שלימדתי במשך 40 שנה. החלשת ארגוני העובדים מורידה את הכוח של העובדים עצמם בהחלטות הכלכליות. נוסף על כך, נתנו לפערי השכר להשתולל כאילו אין לכך גם השפעות חברתיות הרסניות. לאי־שוויון, שנגזר בין השאר מהקטנת כוחם של ועדי העובדים, יש השפעה שלילית שמביאה גם לעלייה באלימות, בשימוש בסמים ועוד.

 

"את השפעת המשבר על יחסי העבודה העתידיים אני רואה אצל הסטודנטים שלי לדיני עבודה, שאצלם השתרר מעין דטרמיניזם פסימי, כאילו אין מה לעשות וככה זה המצב. יש מה לעשות. מדיניות משפטית נכונה אולי לא תשנה את המצב מיסודו, אבל תוכל להכתיב מגמות חדשות".

 

אחת המחלוקות בין משתתפי הפאנל נסובה סביב תוכניתו של הממונה על השכר באוצר אילן לוין, להקפיא את תוספות השכר של כ־24% שניתנו לסגל האקדמי הבכיר, לרופאים ולמורים. המהלך אמור לחסוך לתקציב המדינה כסף רב, אולם מעורר גם סוגיה משפטית סבוכה שכן ההסכמים עם הארגונים השונים נחתמו לאחר משא ומתן או בוררות ארוכה.

 

פרופ' רדאי: "הניסיון הזה של האוצר הוא כוחני. זה מזכיר לי את מה שנעשה ב־2002 וב־2003, עם הפגיעה החד־צדדית בזכויות הפנסיה של הגמלאים. יש כאן סכנה ממשית לשלטון החוק בשל אי־כיבוד הסכמים".

 

עו"ד לין: "משרד האוצר הוא רגולטור פעיל מאוד בתחום השכר במגזר הציבורי. לכן יש לו גם אחריות אישית של ממש. אם האוצר רוצה להקפיא את השכר של המורים, המרצים והרופאים זו פשוט שערורייה. אין סיבה לא לכבד הסכם ולפגוע בשכר, שהתוספות לו ניתנו על השנים האחרונות ולא קדימה".

 

עו"ד פינברג, לעומתם, טען כי מהלך שכזה לא יהיה פגיעה בשלטון החוק. "למחוקק יש חובה לראות תמיד את טובת כלל המשק ולכן תמיד עומדת לו חזקת התקינות. גם אם אני אישית לא תמיד מסכים עם מהלך כזה או אחר של הממונה על השכר, אני בטוח שההחלטות שלו נובעות מתוך שיקול המתחשב בטובת הנושא שעליו הוא מופקד".

 

עו"ד כהן: "פעילות ממשלת ישראל בנושא שוק התעסוקה מאז המשבר היא אפס. עד כה, כל שהוחלט הוא להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה, אבל לא דואגים שאנשים לא יפוטרו מלכתחילה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x