$
דעות

הכלכלה הפלסטינית: הוועידה לאי־שיקום עזה

מדינות העולם הבטיחו השבוע תרומות רחבות לשיקום הרצועה אחרי המלחמה, אבל אין למי להעביר את הכסף. גם התפטרותו הטרייה של ראש ממשלת הרשות לא תסייע

דני רובינשטיין 08:1309.03.09

שיקום עזה עמד בשבוע שעבר במרכזן של שתי ועידות בינלאומיות כלכליות לכאורה. רק לכאורה, מפני שכל העוסקים בעניין קשרו אותן לפוליטיקה המזרח תיכונית ולא לכלכלה. הראשונה היתה הוועידה בשארם א־שייח, שהתקיימה בחסות מצרים ובהשתתפות 75 משלחות וכמה מהבולטים במנהיגי העולם. השנייה היתה

ועידת הנגד, שהתקיימה בטהרן והולידה עוד צילום של רבנים אמריקאים מנטורי קרתא מתחבקים עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד.

 

בשארם א־שייח דובר על כסף, הרבה כסף. נציגי הרשות הפלסטינית מרמאללה הציגו תוכנית לשיקום עזה וביקשו מהמדינות התורמות 2.7 מיליארד דולר. הם הציגו את פירוט העלויות: יותר מ־500 מיליון דולר לשיקום התשתיות; 315 מיליון דולר לשיקום מערכות החינוך, הבריאות, מבני הדת והתרבות; כ־412 מיליון דולר למגזר הכלכלי (תעשייה ומלאכה); 70 מיליון למוסדות ממשלתיים ועירוניים; וכך הלאה.

 

בפגישות מעין אלה קשה בדרך כלל לגייס את הסכומים הנדרשים. אולם הפעם, ראה זה פלא, המדינות התורמות הבטיחו כמעט כפליים מהנדרש, כ־5 מיליארד דולר. הסעודים הבטיחו כמיליארד דולר, קטאר עוד 250 מיליון, אלג'יריה 300 מיליון, האיחוד האירופי 550 מיליון וארצות הברית 900 מיליון. על ההבטחה האחרונה אמרו השבוע במזרח ירושלים: "האמריקאים האלה נתנו נשק והון עתק לישראל, שהשתמשה בו כדי להרוס את עזה, ועכשיו הם נותנים הון לבנות מחדש את מה שנהרס. פלא שיש אצלם משבר כלכלי?".

 

תרומות וירטואליות בלבד

 

כמעט כל כלי התקשורת בארץ ובעולם התייחסו ברצינות לוועידה בשארם א־שייח, אבל סיקרו את הוועידה בטהרן ככינוס תעמולה ראוותני של דוברי הטרור האסלאמי. אמנם אין מה להרחיב על הכינוס האיראני - אבל מעניין לבדוק מה היה ערכו האמיתי של הכינוס המצרי. ראשית, בלטו בו בהיעדרן שתי משלחות חשובות, או כפי שניסח זאת העיתון "אל־קודס אל־ערבי": "לא היו נציגים של ישראל שהרסה את עזה, ולא היו נציגים של עזה שנהרסה".

 

שנית, לא היתה אמנם בעיה לאסוף כסף, אבל אחת הסיבות לכך היא שאין בכלל למי לתת את הכסף. אי אפשר לתת את הכסף לרשות ברמאללה, מפני שאין בכוחה לעשות מאומה בעזה - ואף אחד לא מתכוון לתת אגורה לחמאס ששולט בעזה. הכסף המובטח הוא אפוא עניין תיאורטי, וירטואלי. על ההצעה שגופים בינלאומיים ישקמו את עזה הגיב אחד מדוברי חמאס, מושיר אל־מסרי, באופן חד־משמעי: "שום כסף ושום סיוע לא ייכנסו לעזה בלי תיאום עם חמאס".

 

קשה לראות את התנאים מבשילים

 

על רקע זה אפשר לקבוע כי אין שום ערך לדיבורים על שיקום עזה כל עוד אין פתרון פוליטי לרצועה. קודם כל צריך להגיע להפסקת אש מלאה, וצריך להביא לפיוס בין הרשות ברמאללה וחמאס בעזה - פיוס שכרוך בהכרה של חמאס בהסכמים עם ישראל. רק אחרי שבעזה יהיה שלטון לגיטימי בעיני רוב העולם; ורק אחרי שהמעברים ייפתחו באופן מלא - רק אז אפשר יהיה לדבר ברצינות על שיקום עזה.

 

ברשות עושים מאמצים - ראש הממשלה ברמאללה סאלם פיאד התפטר בסוף השבוע, כדי להבהיר לחמאס שאין התעקשות על ממשלת פתח ויש נכונות לממשלת אחדות; וגם המצרים מנסים. ועדיין, קשה לראות את התנאים מבשילים בקרוב, אם בכלל.

 

הוועידה והתוכניות לשיקום עזה הן, לפיכך, בעיקר כלי נשק פוליטיים בניסיונות החוזרים ונשנים לחסל את שלטון חמאס בעזה. תחילה הוטל מצור כלכלי על הרצועה, מתוך מחשבה ש־1.5 מיליון התושבים הסובלים יפילו את שלטון חמאס; אחר כך באו המלחמה וההרס. אחרי שאלה לא עזרו, נראה כי שלטון חמאס יוכל לשרוד גם את השיקום שלא יתרחש.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x