$
יורם גבאי

במת כלכליסט: נסחפים ללא עוגן

אומה אינה יכולה לנווט את דרכה ללא עוגנים; בהיעדרם אין תיאוריה או אסטרטגיה. הדבר נכון ביחס לנשיא אובמה ונכון ביחס לראש הממשלה הבא בישראל: "באין חזון ייפרע עם"

יורם גבאי 07:0304.02.09

המאפיין המרכזי של משבר בשיטה כלכלית או בשיטה פוליטית אידיאולוגית הוא אובדן העוגנים התיאורטיים, האינטלקטואליים והטכניים שעליהם אנו מבססים את הדיון המקצועי ומנסים להגדיר את עמדותינו. קיומה של תיאוריה מאפשר את קביעת טווחי הדיון הרלבנטיים בכל נושא והיא מהווה בסיס להחלטה ביחס

לבחירת הדרך. במאמר זה אתייחס לאובדן העוגנים בכמה תחומים, ואסכם בהכללה והמלצה.

 

עוגן הגירעון התקציבי

 

בכל תקופת הגלובליזציה, ובישראל אפילו מתוכנית הייצוב ב־1985, ידענו שהתנאי המוקדם ליציבות הוא גירעון תקציבי נשלט בשיעורים מתונים מן התוצר - 0%–3%. לעתים גלשנו מן הטווח האמור, אך ידענו שנשאף לחזור אליו. גוש מסטריכט, קרן המטבע, חברות דירוג האשראי ואחרים כיוונו לאותו עוגן.

 

בימים אלה אנו עדים לאובדן מוחלט של עוגן זה, והדיון בטווח הקצר והארוך בארצות הברית אינו מתייחס לשאלה. מדובר שם ואצלנו בגירעונות תקציביים של 5%–10%. כל יום מופיע נתון ויעד חדש ללא תיאוריה וללא הגדרה ותחזית לגבי התוצאה, באינפלציה, בשוק האג"ח, בשוק המט"ח וכדומה. בחינת התוכניות של אובמה ושל כמה מן המתמודדים בישראל על תפקיד ראש הממשלה מראה שאין ממש תיאוריה או אסטרטגיה בתחום זה - העיקר לפעול ולעשות. פרודקסלית דווקא שר האוצר רוני בר־און נראה כמי שמתייחס לעוגן היציבות התקציבית.

 

נכסים רעילים

 

עד לפני כמה חודשים היו תחזיות סבירות בדבר היקף הנכסים הרעילים בעולם, ואף קראנו להם נכסי האיגוח של הסאב־פריים. בימים האחרונים אנו עדים לבלבול גמור בנושא, והיקף הנכסים מסוג זה נאמד ב־1.5–6 מיליארד דולר. כיצד אפשר לנהל מדיניות כלכלית בארה"ב ללא עוגן מינימלי של ידע אמפירי בנוגע לעומק הבעיה? לאובמה הפתרונים.

 

טווח מעורבות הממשלה

 

עד לפני כשנה כולנו אמרנו שאל לה לממשלה להתערב בפעילות במגזר העסקי הרגיל, והדיון המרכזי בעניין זה היה בנושאים כמו מונופולים טבעיים והפרטת שירותי הרווחה. בימים אלה אנו מדברים על הצורך בהשתלטות הממשלות והבנקים המרכזיים על נכסי חברות הביטוח, הבנקים ואפילו חברות הייצור.

 

בלבול גמור קיים גם בתחום הרגולציה. הרגולטורים מדברים לפתע על הצורך להתערב בשכר מנהלים שכירים, ואף מציעים קביעת תקרות בונוסים. שוב, כל העוגנים שלהם הורגלנו עומדים בסימן שאלה, אך ללא מציאת עוגנים חדשים.

 

טווח המעורבות של בנק ישראל

 

עד לפני כשנה ידענו כולנו ששוקי המט"ח וההון פועלים בתנאי תחרות חופשית של ביקוש והיצע. בשנה האחרונה אנו עדים לרכישות מט"ח נרחבות של בנק ישראל ולרעיון שלפיו הבנק המרכזי כאן ובארה"ב ירכוש ישירות אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. הרעיון מוכר, אך התיאוריה מאחוריו אינה ברורה.

 

עוגנים פוליטיים ומוסריים

 

בחודשים האחרונים איבדנו גם את כל עוגני הדיון הפוליטיים והמוסריים. פעם דיברנו על טווחי נסיגה מן הגדה והגולן במסגרת הסכמי שלום. היום אין כל עוגן - הימין מדבר על אפס נסיגה, וממשלת אולמרט התקרבה להסכמה לנסיגה מוחלטת מהגולן ובגדה. פעם ידענו את כללי המשחק המוסריים ביחס לפלסטינים (במלחמה). היום עוגן זה נעלם ואינו ברור כלל, ואחד המח"טים אף קורא לחייל שנפל בשבי להתפוצץ עם שוביו.

 

אומה אינה יכולה לנווט את דרכה ללא עוגנים; בהיעדרם אין תיאוריה או אסטרטגיה. הדבר נכון ביחס לנשיא אובמה ונכון ביחס לראש הממשלה הבא בישראל: "באין חזון ייפרע עם".

 

הכותב הוא יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x